רבי הלל זקס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב הלל זקס
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה ט"ו בשבט תרצ"א
פטירה כ"ב בטבת תשע"ה (בגיל 83)
בני ברק, ישראל
תחומי עיסוק ראש ישיבה מנהיג קהילה
רבותיו

הרב משה פיינשטיין

הרב אהרון קוטלר
הרב ראובן גרוזובסקי
אב הרב מנחם מנדל יוסף זקס
עם הרב משה שמואל שפירא

הרב הלל זקס (ט"ו בשבט תרצ"א, 2 בפברואר 1931[1] - כ"ב בטבת תשע"ה, 13 בינואר 2015) היה ראש ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית ומראשי ישיבת חברון.

ביוגרפיה

נולד בראדין לרב מנחם מנדל יוסף זקס ולפייגא, בתו של החפץ חיים. בזמן לידתו הייתה אימו בסכנה והגיעו לבקרה בבית החולים החפץ חיים יחד עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי. נקרא על שם אבי סבתו, הרב הלל שניידר[2]. לסנדקאות בבריתו כובד הרב חנוך העניך אייגש (בעל ה'מרחשת') ובברכות כובד הרב ברוך בער ליבוביץ. בגיל 8, בעקבות פלישת הצבא האדום לפולין, עברה משפחתו לאיישישוק, ולאחר מכן לווילנה. לאחר קבלת אשרת כניסה לארצות הברית חצתה משפחתו את ברית המועצות לאורכה ומשם עברה ליפן ולארצות הברית. בהגיעו לאמריקה בגיל 9 למד אצל הרב משה פיינשטיין בישיבת תפארת ירושלים, לאחר מכן אצל הרב ראובן גרוזובסקי בישיבת בית מדרש עליון ובישיבת לייקווד בראשות הרב אהרן קוטלר. הוא למד בחברותא עם הרב שניאור קוטלר כעשר שנים וכחמש שנים עם הרב שמואל קמינצקי.

בשנות ה-50 נישא לאהובה אסתר חברוני, בתו של ראש ישיבת חברון הרב אברהם משה חברוני לאחר שהרב אהרון קוטלר הציע את השידוך לרב חברוני באחד מביקוריו בארץ. לאחר נישואיו התגורר בארצות הברית. בשנת 1960 עלה לישראל. היה הרב הראשון של היישוב מעלה עמוס. לאחר מכן התיישב בשכונת גאולה בירושלים, סמוך לישיבת חברון. מאוחר יותר התמנה לר"מ בישיבה ולאחר מכן לראש ישיבה לצד ראשי הישיבה הרב שמחה זיסל ברוידא והרב אברהם פרבשטיין.

בשנת תשנ"ו ייסד את ישיבת כנסת הגדולה במודיעין עילית, המכונה על שמו, "ר' הלל" (הוא התגורר בקארווילה בתוך מתחם הישיבה). לאחר פטירתו ממלא את מקומו בראשות הישיבה בנו, הרב יצחק זאב זקס.

בשנת תשע"ג פתח בסמוך לישיבה הגדולה את ישיבת כנסת הגדולה לצעירים, והעמיד בראשה את הרב מרדכי ברגמן, נכדו (נשוי לבת חתנו הרב חיים מן) ובוגר הישיבה. בשנת תשפ"ב הישיבה קטנה עברה לשכונת נאות הפסגה במודיעין עילית.

הרב זקס היה בקיא בקבלה והחשיב את ספרי הגר"א והרמח"ל. התנגד לחסידות ובספריית ישיבתו אין ספרי חסידות. הוא דחה את קבלת מהלכי הרחוב החרדי ללא בדיקה מעמיקה, והתנגד בחריפות לתופעות כמו הפרסום של ועדות הצדקה למיניהן. התנגד להצבעה בבחירות[1]. עד לשנת תשס"ח 2008 היה מופיע בישיבת חברון בתחילת 'זמן' למסור שיעור פתיחה. לאחר מכן, עד כשנתיים קודם פטירתו היה מגיע בעשרת ימי תשובה לישיבת חברון למסור שיחה קודם יום כיפור. ר' הלל היה מוסר בשבוע כשלושים שיעורים ויותר לבני הקהילה והישיבה, עד שבעצת רופאיו (בערך כשנתיים לפני פטירתו) עקב העומס הגדול החל למסור מספר מועט יותר של שיעורים. היה מוסר שיעור כללי פעמיים בשבוע (בימי שני ושישי). שיעורים מיוחדים הוא היה מוסר כל יום בחג החנוכה לפני הדלקת הנרות ובמוצאי יום כיפור כשעה וחצי לאחר צאת הצום. כמו כן לפני כל יציאה למסע גיוס כספים בחו"ל ר' הלל היה מכנס את בני הישיבה בבית המדרש ומדבר איתם בצער על כך שהוא נאלץ לעזוב אותם ולצאת אל הניכר. בסוכות ובפסח היה מקבל בביתו אלפי תלמידים ובוגרים מרחבי הארץ שהיו עולים להקביל פני רבם.

נפטר בכ"ב בטבת תשע"ה, 13 בינואר 2015[1][3]. לאחר פטירתו הוציא בנו הצעיר, הרב מנחם מנדל יוסף, סדרת ספרים בשם הרופא לשבורי לב המרכזת את שיחותיו שנאמרו בישיבה לאורך השנים על פי סדר פרשיות השבוע ומועדי השנה.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • קונטרס יתהלל המתהלל, בתוך ישורון, לג, אלול תשע"ה, עמ' ק"מ ואילך

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הלל זקס36836804Q6757318