פארק שעשועים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "לונה פארק" מפנה לכאן. לערך העוסק בפארק שעשועים בתל אביב, ראו לונה פארק תל אביב.
גלגל ענק בפארק שעשועים בקוֹבה שביפן

פארק שעשועים הוא מתחם המכיל מתקני שעשועים וסוגים נוספים של אטרקציות ובידור. בשונה מגינה ציבורית או גן שעשועים, פארק שעשועים הוא גדול יותר, מכיל יותר אטרקציות, מסוגל להכיל כמות גדולה למדי של מבקרים והשימוש בו נעשה תמורת תשלום. קהל היעד שלו הוא רחב וכולל את כל קבוצות הגיל. קיימים פארקי שעשועים זמניים או נודדים, אך מרבית פארקי השעשועים קבועים במקומם.

פארק נושא הוא פארק שעשועים שבו המתקנים מאורגנים לפי אזורים, ולכל אזור יש נושא. דוגמה היא ארץ המערב הפרוע וארץ הפנטזיה בדיסנילנד.

היסטוריה

מקובל לחשוב שדיסנילנד שבקליפורניה, ארצות הברית הוא הפארק הנושאי הראשון. עם זאת, עוד לפניו היו קיימים פארקי נושא כהוליוודי וורלד, שנושאו חגים, וחוות התות של נוט, שהוא למעשה פארק הנושא הראשון באמריקה.

במאה ה-21 ישנו מגוון גדול של פארקי נושאים כגון "יורודיסני" "פארק אירופה" ו"אפטלינג". לאחר שנות ה-2000 ישנה מגמה חדשה גם להקים ברחבי העולם פארקי שעשועים בתוך "מתחם סגור" כגון: אי החלומות במוסקבה.

מתקנים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מתקן שעשועים

סוגי המתקנים העיקריים בפארקי שעשועים:

דמי כניסה ומדיניות כניסה

עיקר ההכנסות של פארקי השעשועים נובע מדמי כניסה עבור כל מבקר.

מדיניות הכניסה מתפצלת לשני סוגים עיקריים:

תשלום כולל

הכניסה לפארק משולמת רק בעת הכניסה. לאחר הכניסה כל המתקנים ללא עלות. דוגמאות לכך ניתן לראות בלונה פארק תל אביב וסופרלנד שבראשון לציון.

היתרונות למדיניות זו:

  • המבקר משלם פעם אחת בלבד ואין צורך בהוצאת הארנק בצורה מתמדת.
  • חיסכון בעלויות למבקר.
  • תכנון יעיל יותר של רווחים לפארק בכך שהפארק יודע להעריך ברמת מאקרו חישובי רווח והפסד בפשטות.

החסרונות למדיניות זו:

  • תשלום ראשוני גבוה למבקר יכול להרתיע את המבקר.[1]
  • עומס בכניסות הראשיות בקופות הפארק.

תשלום יחידני עבור מתקן

הכניסה לפארק ללא תשלום, אך לאחר הכניסה כל מתקן משולם בעלות שונה. מדיניות זו לא נהוגה בישראל.[2]

היתרונות למדיניות זו:

  • המבקר משלם עבור מתקן שהוא רוצה ליהנות ממנו.
  • גמישות גבוהה בעלויות מתקן בצורה פרטנית.

החסרונות למדיניות זו:

  • התעייפות ותשישות שנובעת מתשלום פרטני למתקן.
  • המבקרים עלולים להוציא פחות על אוכל ומתנות.

דוגמאות לפארקי שעשועים בעולם

פארקי שעשועים בישראל

בישראל קיימים שני פארקי שעשועים גדולים בקנה מידה מקומי: לונה פארק תל אביב וסופרלנד שבראשון לציון (שניהם בבעלות "עיר השעשועים"). מלבדם פועלים מספר פארקי שעשועים קטנים יותר כגון מג'יק קס ליד מעלה אדומים הנחשב לפארק השעשועים המקורה הגדול בארץ, "קיפצובה" בקיבוץ צובה, בילו סנטר בקריית עקרון וספירל פארק באילת. בעבר פעל פארק שעשועים מקורה בשם "לונה גרנד" בגרנד קניון (חיפה).

קיימות יוזמות שטרם התממשו להקים בישראל פארקים גדולים, ביניהן "פארק פלאים" ביציאה מדימונה,[3] ו"נגב-פארק"[4] [5] - לונה פארק ופארק מים לצד פארק מוטורסיטי בין חצרים ובאר שבע. במהלך השנים מספר יוזמות נוספות כשלו או לא התממשו, ביניהם "פארק אקווריה" באילת,[6] ו"דודו-לנד" בדימונה שקידם דודו טופז.

משחקי מחשב בנושא פארקי שעשועים

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ארתור לוין, Want to Visit Theme Parks for Free?, באתר TripSavvy, ‏31 ביולי 2017
  2. ^ מאור בוכניק, להסתכל לפחד בעיניים: פארקי השעשועים הטובים בעולם, באתר עכבר העיר, 11 במרץ 2011
  3. ^ עופר פטרסבורג, יוזמה להקמת "דיסנילנד" יהודי מחוץ לדימונה, באתר ynet, 6 במרץ 2018
  4. ^ האם פארק הדיסנילנד בדרך לישראל? - וואלה! נדל״ן, באתר וואלה!, ‏2022-11-15
  5. ^ יורודיסני ישראל? הפארק העצום שעתיד להיבנות בארץ, באתר mako, ‏2022-11-15
  6. ^ שמעון איפרגן, ‏רק בישראל: מה קרה לפארקים שהבטיחו לנו? , באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 באפריל 2018‏
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0