בן זומא
| השתייכות | דור שלישי לתנאים |
|---|---|
| בני דורו | בן עזאי |
שמעון בן זומא, המכונה בפשטות בן זומא (בכתב יד קאופמן[1] ואחרים בן זומה), היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה.
דמותו
נודע כחברו ובן זוגו ללימודים של שמעון בן עזאי, וכמוהו, לא זכה להאריך ימים ולהגיע לסמיכה[2], ונשאר כל ימיו תלמיד לחכמי יבנה ולכן נקרא בן זומא על שם אביו ולא רבי שמעון בן זומא[3]. נחשב לתלמיד חכם גדול, ולפיכך נאמר עליו: ”הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה”[4].
האגדה המוכרת בה מוזכר שמו של בר־זומא לקוחה ממסכת חגיגה: אחד מן הארבעה שנכנסו לפרדס, ועליו נאמר ”...בן זומא הציץ ונפגע”[5]. עם זאת, אמרות בן זומא מצוטטות רבות ללא יחוס אליו, והן מככבות במשנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'.
עוד נאמר עליו: ”משמת בן זומא, בטלו הדרשנים”[6] כלומר שבקיאותו הייתה במדרש הכתובים והסברת דברי המקרא[7], באמצעות מציאת מקורות ההלכה הפסוקה בדברי הפסוקים.
הירושלמי[8] כותב שבן זומא ידע לדבר בשבעים לשון. לפי רש"י היה סוחר בעל מעמד והון, ובעלי סחורה חיזרו לפתחו[9].
הלכות מעטות הובאו בשמו, כשבכולן מודגשת שיטתו בדרישת ההלכה מתוך הכתובים. אחת הבולטות והמוכרות שבפסיקותיו מוזכרת בהגדה של פסח[10] בה מצוין שההלכה היא כמותו ולא כדעת חכמים.
ציטוטים בולטים
מזכירין יציאת מצרים בלילות אמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות, עד שדרשה בן זומא שנאמר: למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות וחכמים אומרים: 'ימי חייך' העולם הזה, 'כל ימי חייך' להביא לימות המשיח.
ציטוט בולט נוסף הוא זה שלפנינו, המהווה אבן יסוד בהקניית נימוסים, הליכות ושליטה רגשית:
בן זומא אומר:
אֵיזֶהוּ חָכַם? - הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר[11]: "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְכָּלְתִּי";
אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[12]: "טוֹב אֶרֶך אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר";
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[13]: "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ". אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא;
אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר[14]: "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ".
מקור נוסף מביא בשמו אמירות של נימוסים והכרת הטוב: ”אורח טוב מהו אומר? כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לפני, כמה יין הביא לפני, כמה גלוסקאות הביא לפני, וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי. אבל אורח רע מהו אומר? מה טורח טרח בעל הבית זה, פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל טורח שטרח בעל הבית זה - לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו” (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ח עמוד א')
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- הרב אהרן הימן, "בן זומא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', באתר היברובוקס
- "בן זומא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
שמעון בן זומא תנא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ קישור לצילום כתב היד.
- ^ במושג התלמודי.
- ^ אם כי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מכנהו מספר פעמים בתואר רבי שמעון בן זומא.
- ^ מסכת ברכות נז:
- ^ מסכת חגיגה, י"ד, ב
- ^ משנה מסכת סוטה ט', ט"ו.
- ^ פרוש רבי עובדיה מברטנורא שם.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה א'
- ^ רש"י, מסכת ברכות, דף נ"ח עמוד א', ד"ה כל אומות.
- ^ מצוטטת להלן.
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק צ"ט
- ^ ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק ט"ז.
- ^ ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב'.
- ^ ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל'.
37075783בן זומא