האיחוד האפריקאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ארגון ריקה. האיחוד האפריקאיאנגלית: African Union או בקיצור AU; בפורטוגזית: União Africana; בערבית: الاتحاد الأفريقي) הוא ממשיכו של ארגון אחדות אפריקה. הארגון נבנה במודל של האיחוד האירופי (אולם בפועל השפעתו היא בדומה לחבר העמים הבריטי). האיחוד הוא ארגון התנדבותי של המדינות האפריקאיות השונות, ומטרותיו העיקריות הן לקדם דמוקרטיה, זכויות האדם ופיתוח בכל יבשת אפריקה, בעיקר על ידי הגברת השקעות החוץ דרך תוכניות ההשקעות של הארגון. בארגון 55 חברות – 54 מדינות מוכרות ביבשת אפריקה (ארבע מתוכן מושעות מהארגון), ובנוסף סהרה המערבית, אשר אינה מוכרת כמדינה.

מטה הארגון נמצא באדיס אבבה. מדינות האיחוד פועלות בהדרגה למיסוד של מטבע משותף (המכונה "אפרו") עד שנת 2025, במטרה ליצור גוש כלכלי חזק, בדומה לגוש האירו[1].

היסטוריה

היסודות ההיסטוריים של האיחוד האפריקאי מקורם בקונגרס הראשון של מדינות אפריקה לעצמאות, שנערך באקרה, גאנה, בין ה-15 ל-22 באפריל 1958. הוועידה נועדה להכריז על יום אפריקה, אירוע שנתי לציון תנועת השחרור האפריקאי מהקולוניאליזם[2]. אחר כך, ב-25 במאי 1963, הוקם ארגון אחדות אפריקה במטרה לקדם את האחדות והסולידריות של מדינות אפריקה ולשמש קול קולקטיבי ליבשת כולה[3]. הארגון שם דגש גם על סילוק הקולוניאליזם משטחו ויצירת קהילה ליברלית שתעזור לתנועות עצמאיות באפריקה[4]. אולם בפועל עשה הארגון מעט כדי להגן על הזכויות והחירויות של אזרחי אפריקה מפני המנהיגים הפוליטיים שלהם, ולעיתים קרובות כינו[דרושה הבהרה] אותו "מועדון הדיקטטורים".

הרעיון של יצירת האיחוד האפריקאי התחדש באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 בהנהגתו של מנהיג לוב מועמר אל-קדאפי. ב-9 בספטמבר 1999 הוציאו ראשי מדינות אפריקה הכרזה משותפת, "הצהרת סירת" (על שם העיר סירת בלוב, שם נערך המפגש) בדבר רצונם להקים ארגון חדש בשם האיחוד האפריקאי על בסיס ארגון אחדות אפריקה. בעקבות ההצהרה נערכו פסגות בלומה (טוגו) בשנת 2000. ובהמשך, בפסגה לוסקה (זמביה), ביולי 2001, התקבל "חוק יסוד האיחוד האפריקאי", ואומצה התוכנית להקמת האיחוד האפריקאי[5]. האיחוד החדש התבסס ברובו על מודל האיחוד האירופאי ביבשת אירופה, השכנה מצפון, אולם ישנם הבדלים משמעותיים רבים בין שני האיחודים.

האיחוד האפריקאי החל לפעול בדרבן (דרום אפריקה) ב-9 ביולי 2002 על ידי היושב ראש הראשון שלו תאבו מבקי הדרום אפריקאי. המושב השני של האספה היה במפוטו ב-2003, והמושב השלישי באדיס אבבה ב-6 ביולי 2004. בכל מושב נבחר יושב ראש לכהונה של שנה[6].

ב-19 בינואר 2007 הוקם על ידי מועצת השלום והביטחון של האיחוד האפריקאי AMISOM כוח של האיחוד האפריקאי לשמירת השלום בסומליה (אנ') עם מנדט ראשוני של שישה חודשים. ב-21 בפברואר 2007 אישרה מועצת הביטחון של האו"ם את המנדט של המשימה. אחרי ארבע שנים ועם קרוב ל-10,000 חיילים, הוכרז שכוח האיחוד האפריקאי בסומליה הצליח במשימה של השגת רגיעה בעיר הבירה מוגדישו[7]. אולם בספטמבר 2015 כבש ארגון א־שבאב בסיס צבאי של האיחוד האפריקאי בסומליה[8].

בדצמבר 2008 שליט לוב, קדאפי, נבחר ליושב הראש של האיחוד האפריקאי במקום נשיא טנזניה ג'קאיה קיקווט. קדאפי הצהיר כי הוא מבקש לקדם את חזונו ליצור את "ארצות הברית של אפריקה", למרות התנגדותן של מדינות רבות באיחוד[9].

ב-29 ביולי 2015 ברק אובמה היה נשיא ארצות הברית הראשון אי פעם שנשא דברים מול כנס האיחוד האפריקאי באדיס אבבה. בנאומו הוא עודד את העולם להגביר את הקשרים הכלכליים באמצעות השקעות וסחר עם היבשת, ושיבח את ההתקדמות שנעשתה בחינוך, בתשתיות ובכלכלה. אבל גם מתח ביקורת על חוסר דמוקרטיה ומנהיגים שמסרבים לפרוש, אפליה נגד מיעוטים (כולל קבוצות דתיות ואתניות) ושחיתות. הוא הציע שקידום דמוקרטיזציה וסחר חופשי, יגבירו משמעותית את איכות החיים של האפריקאים[10].

בשנת 2016 הושק על ידי הארגון מרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן. בשנת 2017 החל לפעול אפריפול.

בשנת 2017, החל האיחוד האפריקאי בהקמת סוכנות חלל אפריקאית משותפת[11].

ב-1 בינואר 2021 הכריז הארגון על אזור סחר חופשי בין כל מדינות אפריקה (על ההכרזה חתומות כל מדינות היבשת למעט אריתריאה), אולם בעקבות מחסור מהותי בתשתיות הנדרשות ליישם מדיניות סחר חופשי, משמעות ההכרזה היא בעיקר בתחילת שיתוף פעולה לקראת קיום אזור הסחר בפועל בעתיד[12].

המדינות החברות

מפת חברות האיחוד האפריקאי

האיחוד האפריקאי מאגד את כל מדינות אפריקה. מרוקו פרשה מארגון אחדות אפריקה בשנת 1985, בתקופה שהאיחוד האפריקאי עדיין לא היה קיים. הסיבה לפרישה הייתה צירוף סהרה המערבית כחברה בארגון בשנת 1982 – למרות טענת מרוקו לבעלות על סהרה המערבית, ולכן, כשהאיחוד החדש הוקם ב-2002, מרוקו נשארה בחוץ. בשנת 2017, מרוקו חזרה לאיחוד.

מדינות משקיפות

(*)- בהשעיה/תחת סנקציות.

האיחוד וישראל

ישראל קיבלה מעמד של משקיפה באיחוד זמן קצר אחרי הקמתו, אך הושעתה עקב לחצים מצד שליט לוב באותה תקופה, מועמר קדאפי[14]. ביולי 2016 ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא קניה אוהורו קניאטה שוחחו על החזרת ישראל כמשקיפה באיחוד[15], וגם גאנה וטוגו הביעו תמיכה ברעיון[דרוש מקור]. ביולי 2021 הוחזר לישראל מעמד מדינה משקיפה בארגון[14]. מדינות ערביות החברות באיחוד ביקרו בחריפות את הצעד[16], וגם דרום אפריקה, אריתריאה, ניז'ר, ניגריה, וזימבבואה התנגדו לו. בפברואר 2022 הוחלט להקים ועדה שתדון בעניין[17].

פעילות

בשנת 2018, האיחוד האפריקאי אימץ הסכם לתנועה חופשית, שעוצב בדומה לאמנת שנגן.

מבנה

  • הפרלמנט הפאן-אפריקאי - גוף מחוקק של האיחוד האפריקאי שהוקם במרץ 2004. בתחילה מקום מושבו של הפרלמנט הפאן-אפריקאי היה באדיס אבבה אך לאחר מכן הועבר למידראנד שבדרום אפריקה.
  • עצרת האיחוד האפריקאי - האספה מורכבת מראשי מדינות וראשי ממשלות של מדינות האיחוד האפריקאי. הוא מעביר בהדרגה חלק מסמכויות קבלת ההחלטות שלה לפרלמנט הפאן-אפריקאי.
  • נציבות האיחוד האפריקאי - מורכבת מעשרה נציבים וצוות תומך ומרכזה באדיס אבבה, אתיופיה. באופן דומה לנציבות האירופית, היא אחראית על הניהול והתיאום של הפעילויות והפגישות של האיחוד האפריקאי.
  • בית המשפט לצדק של האיחוד האפריקאי - החוק המכונן קובע כי בית משפט לצדק יפסוק במחלוקות על פרשנות של אמנות האיחוד האפריקאי. פרוטוקול להקמת בית משפט זה אומץ בשנת 2003 ונכנס לתוקף בשנת 2009. עם זאת, הוא הוחלף על ידי פרוטוקול שיצר בית דין אפריקאי לצדק וזכויות אדם, אשר יכלול את בית המשפט האפריקאי שהוקם כבר לבני אדם וזכויות אדם ולזכויות עמים.
  • המועצה המבצעת - מורכבת משרי ממשלות המדינות החברות.
  • מועצת הביטחון והשלום- הוקמה בשנת 2004, וחברים בה חמישה עשר חברים שנבחרים על בסיס אזורי על ידי האספה.
  • המועצה הכלכלית חברתית ותרבותית- אורגן מייעץ המורכב מנציגים מקצועיים ואזרחיים, בדומה לוועדה הכלכלית והחברתית האירופית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האיחוד האפריקאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מנהיגי אפריקה רוצים לחקות את האיחוד האירופי, באתר הארץ, 9 ביולי 2002
  2. ^ "יום שחרור אפריקה" צויין בירושלים, על המשמר, 26 במאי 1965
  3. ^ שרי־החוץ של אפריקה יתכנסו ב-1 באוגוסט, על המשמר, 11 ביולי 1963
  4. ^ מזכיר היבשת השחורה, קול העם, 21 באוגוסט 1964
  5. ^ ניצן הורוביץ, "הפסגה ההיסטורית" נפתחה בצל סכסוכים אזוריים, באתר הארץ, 10 ביולי 2001
  6. ^ הארץ, קונגו נבחרה לעמוד בראש האיחוד האפריקאי, באתר הארץ, 24 בינואר 2006
  7. ^ ג'פרי גטלמן, הניו יורק טיימס, אפריקה מנצחת בסומליה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2011
  8. ^ ד־פ־א, א־שבאב כבש בסיס צבאי של האיחוד האפריקאי בסומליה, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2015
  9. ^ סוכנויות הידיעות, "מלך המלכים", שליט לוב מועמר קדאפי, מונה ליו"ר האיחוד האפריקאי, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
  10. ^ אתר למנויים בלבד פיטר בייקר וצ'ייסי פורטין, הניו יורק טיימס, אובמה לא נצר את לשונו ושיבח את "הדמוקרטיה" באתיופיה, פעמיים, באתר הארץ, 28 ביולי 2015
  11. ^ אתר המדע The Conversation, ‏גושי המדינות בחלל: עתיד שיתוף הפעולה הבינלאומי בחלל מתפצל לאורך קווי הכוח על פני כדור הארץ, באתר "הידען", 4 במאי 2022
  12. ^ יואב קרני, ‏נולד אך עדיין לא רץ: אזור הסחר החופשי הגדול בעולם הוקם באפריקה, באתר גלובס, 6 בינואר 2021
  13. ^ יריב כהן, ‏היחסים מתחממים, ההזדמנויות גדלות: 20 שנה לאחר שהוקם, ישראל זוכה למעמד משקיפה באיחוד האפריקאי, באתר גלובס, 29 ביולי 2021
  14. ^ 14.0 14.1 יהונתן ליס, אחרי 19 שנים: ישראל חזרה למעמדה כמשקיפה באיחוד האפריקאי, באתר הארץ, 22 ביולי 2021
  15. ^ אמיר תיבון‏, נתניהו ונשיא קניה נפגשו: "נפעל לצירוף ישראל כמשקיפה באיחוד האפריקני", באתר וואלה!‏, 5 ביולי 2016
  16. ^ Algeria: Israel's observer status may divide the AU, "Middle East Monitor", ‏9 באוגוסט 2021 (באנגלית).
  17. ^ אתר למנויים בלבד הודיה כריש חזוני, ‏ה"איחוד האפריקאי": נדחה הדיון במעמד המשקיפה של ישראל בארגון, בעיתון מקור ראשון, 6 בפברואר 2022


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38512530האיחוד האפריקאי