אשוקה
| מדינה |
האימפריה המאורית, הודו  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| עיסוק | שליט, איש דת, משפטן | ||||
| |||||
אשוקה הגדול (אֲשַׁוְּקֶהָ, בסנסקריט अशोकः; 304–232 לפנה"ס), או בשמו המלא אשוק בינדוסרה מאוריה, היה שליט הודי, קיסר הודו השלישי של האימפריה המאורית משנת 268 לפנה"ס ועד 232 לפנה"ס. הוא שלט על רוב שטחה הנוכחי בעקבות סדרה של כיבושים צבאיים, ונחשב לאחד מהשליטים הגדולים ביותר בהודו ובעולם כולו. בתקופתו השתרעה האימפריה המאורית מפקיסטן ואפגניסטן של היום במערב, עד לבנגלדש ומדינת אסאם של היום במזרח, ובדרום עד לקרנאטקה.
שנותיו הראשונות
פרק זה טעון עריכה. אנא אשוקה (בסנסקריט: "ללא כאב") נולד בפטאליפוטרה , בירתה של האימפריה המאורית (היום באזור פטנה שבמדינת ביהר), כבנו של הקיסר בינדוסארה ונכדו של צ'נדרגופטה מאוריה, מייסד השושלת המאורית.
כנסיך
על פי המקורות ההינדים, אשוקה לא היה הבן המועדף על אביו עקב מראהו, ולכן כאשר הקיסר קרא לכל בניו לחצר המלוכה להכתרת יורש הכס, אשוקה לא רצה לבוא כי היה לו ברור שהוא לא ייבחר, אולם אמו שכנעה אותו ללכת. בדרכו לשם, הוא פגש בשר בממשלה המאורית שהעניק לו במתנה פיל מלחמה. על פי התנהלותו של אשוקה עם הפיל, הבין השר שאשוקה יהיה הקיסר הבא.
בשנותיו כנסיך היה אשוקה מעורב בכל ענייני המלחמה. ביחד עם אביו הקיסר בינדוסארה השניים הפילו את מרד טקשהאשילא באזור ג'מו וקשמיר וחיזקו את האחיזה הממלכתית על צפון האימפריה.
לקיחת הכס
אשוקה כאמור לא היה במקור יורש העצר וכל עניין לקיחת הכס היה מלווה בסכסוכים. על פי האגדה יורש העצר סוסימא הציק רבות לאחד השרים שחשש לגביו כי כשיהיה קיסר, סוסימא יפגע בו ולכן שכנע 500 שרים לתמוך בעלייתו לשלטון של אשוקה. בו בזמן החל עוד מרד בקשמיר. בינדוסארה קרא לסוסימא לדכא את המרד וזמן קצר אחר כך הקיסר חלה קשה ונראה כי הוא עומד למות. עקב כישלון סוסימא בדיכוי המרד בינדוסארה קרא ליורשו חזרה לבירה ולאשוקה להפיל את המרד. השרים אמרו לקיסר החולה שאשוקה חולה והציעו לו לשים את אשוקה בתור לכס עד שסוסימא יחזור מהשתקת המרידה. בינדוסארה סירב לעשות את זה ואז אשוקה הכריז בשומעו את הדברים: "אם גורלי לרשת את הכס האלילים יעניקו לי אותו". ברגע שנאמר כך נהיה. בינדוסארה נפטר מחולי בעוד סוסימא נהרג בקרבות בידי המרד וסמכותו של אשוקה התפרסה ברחבי האימפריה כולה תוך זמן קצר עקב התמיכה בו.
שנות שלטונו
מלחמה והתקרבות לדת
על פי תוקף הרוק הגדול ה-13 של אשוקה, הקיסר כבש את מעוזות קלינגה 8 שנים לאחר עלייתו לכס המלוכה. בהוראה נאמר כי במהלך כיבושו של קלינגה נהרגו בפעולה 100,000 אנשים ובעלי חיים; ובנוסף לכך 150,000 אנשים ובעלי חיים הובאו מקאלינגה כשבויים. אשוקה קובע כי התשובה של הסבל הללו גרמה לו להתמסר לתרגול והפצת הדהרמה. הוא הכריז שכעת שקל את השחיטה, המוות והגירוש שנגרמו במהלך כיבוש מדינה ככואבים ומצערים; וכי הוא ראה את הסבל שנגרם לאנשים הדתיים ולבעלי הבית גם כן כמצער. צו זה של אשוקה נמצא על מספר מקומות, ביניהם אררגודי, גירנר, קלסי, מנשר, ששבאזגארהי וקנדהאר. עם זאת, הושמטו כתובות של אשוקה שנמצאו באזור קלינגה, שם הוחלפו מצוקי הסלע 13 ו-14 בשתי גזרות נפרדות שלא מזכירות את החרטה של אשוקה. ייתכן כי אשוקה לא ראה לנכון מבחינה פוליטית לבצע ווידוי כזה לאנשי קלינגה. אפשרות נוספת היא מלחמת קלינגה ותוצאותיה, כפי שתוארו בהוראות הרוק של אשוקה, "דמיונית יותר מאשר אמיתית": תיאור זה נועד להרשים את המרוחקים מהזירה, ובכך אין זה אפשרי לאמת את דיוקו. מקורות קדומים אינם מזכירים שום פעילות צבאית אחרת של אשוקה, אם כי הסופר הטיבטי טרנאתה מהמאה ה-16 טוען כי אשוקה כבש את כל דרום הודו עד לממלכות טמיל.
עידן השלום
לאחר התקרבותו אל הבודהיזם החל אשוקה בתהליך של שימור שלום. הוא שמר על הצבא בהיכון אבל תמיד הצליח לפתור משברים בעזרת דיפלומטיה. לאורך שלטונו הקידום וההצלחה היו אבני בסיס לתור הזהב של הודו שהגיע זמן קצר אחר כך. אשוקה תרם רבות לנזירים בודהיסטים. הוא אף שלח משימות להפצת הדת אל מעבר לאימפריה. אשוקה חידש את החוק והמשפט הוא חידש בינוי ופיסול היה בשיאו לאורך שנותיו. תחת אשוקה וממשיך דרכו, נכדו דשהאראטא עידן של שלום נמשך בכל תת היבשת ההודית למשך 41 שנה.
המונומנטים של אשוקה
אשוקה פעל להפיץ את הבודהיזם באסיה תוך הקמת מונומנטים ומקדשים (סטופות) המסמלים מקומות מרכזיים בדרכו של סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה שהפך ל"בודהה" (המואר). השפעה זו ניכרת עד היום ברחבי דרום אסיה. סמל הודו הנוכחי הוא עיבוד של כותרת עמוד האריה של אשוקה אשר נמצאה באתר סארנאת. המלך אשוקה בנה את העמוד כדי לציין את גן הצבאים, המקום בו סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה נשא לראשונה את דרשתו על ה"דהרמה" והסנגהה הבודהיסטית (קהילת ההולכים אחרי בודהה) נוסדה. גם הגלגל המצוי במרכזו של דגל הודו, "אשוקה צ'אקרה", הוא "גלגל החוק" שהיה סמלו של אשוקה, שהיה בראש עמוד אשוקה, נמצא בסארנאת. אשוקה קבע חוקים חדשים החקוקים עד היום על מצבות שנמצאות באפגניסטן, בפקיסטן ובצפון הודו. במצבות אלו מופיעים דברי מוסר בסגנון: "עד עכשיו עשינו כך, מכאן ואילך נעשה כך". לדוגמה: "עד עכשיו אכלנו בשר, מכאן ואילך נאכל רק צמחים", או בנושא כיבוד הורים: "עד עכשיו לא כיבדנו אב ואם, מכאן ואילך נכבד אב ואם"[1]. לאחר שביקר בשנת 249 לפנה"ס בלומביני שבדרום נפאל, יצר בה את "עמוד אשוקה", אשר מסמן עד היום את מקום לידתו המדויק של בודהה. ברחבי נפאל והודו פזורות עוד עשרות סטופות המיוחסות לבנייתו של אשוקה.
עד המאה ה-19 היה ידוע אשוקה בעיקר בזכות אזכוריו במיתוסים ובספרות הבודהיסטית, אך לא היו סימוכין לכך שמדובר בדמות היסטורית ולא באגדה. אך החל מ-1837 החלו להימצא עוד ועוד עמודי אבן וסלעים ברחבי הודו ונפאל בעלי כתובת זהה, המלך דֵוָנמָפּיָה פּיָדָסי - "אהוב האלילים, הוא אשר מביט קדימה באהבה", אשר כללו דברי מוסר ודברים על הקמת חברה צודקת והומנית. ב-1915 נתגלו כתבים חתומים בשם אשוקה, וכך הושלמה התמונה, כשהחוקרים זיהו את המונומנטים עם דמותו הספרותית של אשוקה.
לקריאה נוספת
- מאמרות אשוקה, י"ל מאגנס, ירושלים: תשכ"ח.
- עזריאל קרליבך, הודו - יומן דרכים, ספריית מעריב, 1986, עמ' 203–217.
קישורים חיצוניים
"אשוקה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אשוקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מאמרות אשוקה (ירושלים: י"ל מאגנס, תשכ"ח), עמ' 2
