קאדי

קאדי (قَاضِي (قَاضٍ), תעתיק מדויק: קאצ'י) הוא שופט מוסלמי הפוסק לפי חוקי השריעה, מקבץ החוקים הדתיים של האסלאם.

ברוב החברות המוסלמיות הקאדי מוסמך לדון בעברות על מצוות האסלאם, במשפט פלילי ובדיני ממונות, אולם במדינת ישראל הוא מוסמך לדון בדיני אישות וירושה בלבד, אף כי שכיחים גם דיונים בענייני הקדש (ואקף). עאלם הממונה לקאדי מחויב לדון על-פי ספרי החוקים של האסכולה המשפטית אליה הוא משתייך (האסכולה החנפית, האסכולה החנבלית וכדומה).

על פי המסורת המוסלמית, מונה הקאדי הראשון על ידי הח'ליפה עומר בן אל-ח'טאב, על מנת להקל על עצמו את נטל השיפוט. בתקופת הח'ליפות היו הקאדים ממונים על ידי הח'ליפה או מושל מטעמו, וחויבו לציית להם.

בישראל מוכר מעמד הקאדי בתוך בית הדין הדתי המוסלמי הנקרא "בית דין שרעי" (מהמילה "א-שריעה" - ההלכה המוסלמית). במדינת ישראל פועלים שמונה בתי דין שרעיים אזוריים בערים באקה אל-גרבייה, עכו, חיפה, נצרת, טייבה, יפו, באר שבע וירושלים. בנוסף להם פועלים בית הדין השרעי לערעורים והנהלת בתי הדין השרעיים, אשר ממוקמים בירושלים.

בית הדין האזורי דן בהרכב של קאדי אחד ובית הדין השרעי לערעורים דן בהרכב של שלושה קאדים. מעמדם, מינויים ועניינים אחרים הנוגעים לקאדים בישראל מוסדרים בחוק הקאדים, התשכ"א-1961.

פסקי הדין של בית משפט בראשות קאדי נקראים סיג'יל (sigill) מהמילה הלטינית סיגילום (Sigillum) שמשמעה חותם.

מערכת המשפט בתקופת בית עבאס

בתקופת בית עבאס מונו הקאדים על ידי הח'ליפים ונהנו מסמכות מלאה; ניתן היה לערער על החלטותיהם רק בפני הח'ליפה או מושלי הפרובינציות. בראש הקאדים היה ממונה הקאדי אל-קודאת, זקן השופטים. הוא היה ממונה על כל המערכת המשפטית, ותפקידיו העיקריים: לפקח על תקינות עבודתם של הקאדים, ובדיקת כישורים מקצועיים של מועמדים לתפקיד. לצד הקאדים פעלו יועצים ובראשם השוהוד, עדים, תפקידם היה לפקח על תקינות ההליכים המשפטיים. העדויות בבית המשפט נכתבו על טפסים מיוחדים שנקראים שורוט, ומסמכים אלו נשמרו בבית המשפט. מערכת המשפט האסלאמית הייתה אחד המוסדות הגבוהים והחזקים שיצר האסלאם.

תפקידים ומוסדות הקשורים למערכת המשפט העבאסית

• שורטה (משטרה) - תפקידה היה לאכוף את פסקי הדין של הקאדים ולמנוע פשעים.

• מוחתסִב (מפקח) - בתקופת בית אומיה פיקח המפקח על השווקים ועל המסחר המקומי. בתקופת בית עבאס רוב האוכלוסייה באימפריה כבר הייתה מוסלמית, לכן הורחבו סמכויותיו. המפקח היה צריך להיות מוסלמי, ותפקידו היה לדאוג לקיום סגנון חיים אסלאמי לא רק בשווקים אלא בחיי הציבור בכללותם, לדוגמה, שאנשים יבואו לתפילה בזמן, שגברים ונשים יתנהגו בצורה נאותה, ושהתושבים שאינם מוסלמים יקבלו את המגבלות עליהם. המוחתסב מונה על ידי הח'ליפה או מושל הפרובינציה ולא הייתה בחירה לתפקיד זה. בערים הגדולות היו עוזרים הכפופים לו.

• מזאלם - תפקידם היה למנוע עוולות ומעשי עושק בקרב פשוטי העם מצד בעלי השררה, השליט ופקידיו. זהו מוסד שיפוטי נוסף שפעל לצד הקאדים.