קוצ'י
 | |
| ארמון מטנצ'רי | |
| מדינה |
 הודו |
|---|---|
| מדינה | קרלה |
| מחוז | ארנקולם |
| ראש העיר | מרסי ויליאמס |
| שטח | 94.88 קמ"ר |
| גובה | 0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 596,473 (2001) |
| ‑ במטרופולין | 1,463,000 (2005) |
| ‑ צפיפות | 10,840 נפש לקמ"ר (2001) |
| קואורדינטות | 9°58′37″N 76°16′12″E / 9.977°N 76.27°E |
| אזור זמן | UTC +5:30 |
| http://www.corporationofcochin.org | |
קוצ'י (מלאיאלאם: കൊച്ചി (מידע • עזרה)), הידועה גם בשמה הקודם קוצ'ין, היא העיר הגדולה ביותר במדינת קרלה בהודו, ואחת מערי הנמל העיקריות של הודו.
העיר המכונה גם "מלכת הים הערבי", ממוקמת במחוז ארנקולם, כ-220 קילומטר צפונית לבירת מדינת קרלה, טריוונדרום. קוצ'י העתיקה כללה חצי אי וקבוצה של איים שכללו את האי וילינגדון, פורט קוצ'י מטנצ'רי וכו'. קוצ'י כוללת את העיר ארנקולם, קוצ'י העתיקה, קומבלנג'י והאיים המרוחקים יותר. במשך מאות שנים רבות עד לשלטון הבריטי בהודו וגם במהלכו הייתה קוצ'י מקום מושבה של נסיכות קוצ'י.
בקוצ'י הייתה קהילה יהודית, אשר עלתה ברובה לישראל בשנות החמישים של המאה העשרים.
היסטוריה
קוצ'י הייתה מרכז של סחר התבלינים ההודי במשך מאות שנים. ההתייחסות הכתובה הראשונה לקוצ'י מצויה בספרים שכתב הנוסע הסיני מה חואן במהלך ביקורו בקוצ'י במאה ה-15 כחלק ממסעו של האדמירל הסיני ג'נג חה.
הפורטוגזים, בפיקודו של פדרו אלברש קברל (מגלה ברזיל), הגיעו לקוצ'י לראשונה ב-24 בדצמבר 1500 ושלטו בה עד ה-7 בינואר 1663. בתאריך זה כבשו ההולנדים את העיר. הולנד העבירה את העיר והשטחים סביבה לשלטון בריטניה בתמורה לאי בנגקה (באינדונזיה) כתוצאה מהחוזה האנגלו-הולנדי של 1814.
עד להגעתם של הפורטוגזים היו הנוצרים היחידים בקוצ'ין נוצרים של סנט תומאס. מאז בואם של הפורטוגזים הפכה הדת הקתולית להיות הדת השולטת בעיר. כ-35% מתושבי העיר הם קתולים, אחד הריכוזים הנוצריים הגדולים ביותר בהודו. בשנת 1524 נקבר בכנסיית "סנט פרנסיס" מגלה הארצות הפורטוגזי ואסקו דה גאמה, עצמותיו הועברו לפורטוגל ב-1539.
קוצ'ין נשארה בירת מדינת קרלה מסוף המאה ה-18 עד שהצטרפה לאיחוד ההודי ב-1947. קוצ'ין הייתה הנסיכות הראשונה שהצטרפה לאיחוד מרצון.
גאוגרפיה
העיר קוצ'י כוללת את האזורים הבאים:
- ארנקולם שעל היבשה
- קוצ'י העתיקה הכוללת את מטנצ'רי, פורט קוצ'י, פאלורותי, ותופומפאדי
- הפרבר אדאפלי
- הפרברים המרוחקים, קאלאמאסרי וקאקאנאד המצויים בצפון מזרח.
- הפרבר המרוחק טריפוניתורה המצוי בדרום מזרח
- קבוצת איים המפוזרת באגם ומבאנאד. האיים כוללים את:
- האי בולגאטי
- האי ויליגנדון
- האי ויפין
- האי גונדו
- צ'ראי
קוצ'י מצויה ברובה בגובה פני הים והעיר כולה משתרעת על שטח של 125 קמ"ר. האי וילינגדון הוא אי מלאכותי שנוצר באגם ומבאנאד בפיקוחו של הלורד הבריטי וילינגדון.
קוצ'י היא נמל טבעי על הים הערבי הממוקם בקצה הצפוני של רצועת אדמה צרה שאורכה כ-19 קילומטר ורוחבה פחות מקילומטר וחצי. במקומות רבים המופרדת מהיבשה על ידי לשונות ים ושפכי הנהרות המתנקזים מהרי גהט המערביים. קוצ'י נחשבת לנמל הטבעי הבטוח ביותר בהודו.
האקלים בקוצ'י הוא בדרך כלל טרופי שאין בו שינויים קיצוניים. הטמפרטורה נעה בטווח שבין 20°C-35°C. גשמים כבדים המלווים בסופות רעמים נפוצים בתקופה יוני עד ספטמבר בשל המונסון הדרום־מערבי. הגשמים קלים יותר בתקופה אוקטובר-דצמבר בשל השפעת המונסון הצפון־מערבי. כמות הגשמים השנתית הממוצעת היא 3,500 מ"מ לשנה המתפרשים בממוצע על 132 ימי גשם בשנה, רובם תוצאה של המונסון הדרום־מערבי.
כלכלה
נפח המסחר בקוצ'י הוא הגדול ביותר בקרלה. כלכלת העיר מבוססת בעיקר על מגזר השירותים. באזורי המסחר העיקריים מצויים קמעונאים של זהב וטקסטיל, יצוא פירות־ים ותבלינים, תוכנה, תיירות, שירותי בריאות, בנקאות ומספנות. קוצ'י היא משכן הבורסה הבינלאומית לפלפל, שבה נקבע מחירו העולמי של הפלפל השחור.
מקורות הכנסה נוספים: העברת כספים מקרובי משפחה המתגוררים בארצות חוץ, ותיירות ושירותים נלווים שהפכו להיות תורמים משמעותיים להכנסות העיר.
ממשלת המדינה נתנה עדיפות להקמת חברות העוסקות בטכנולוגית המידע וחברות המיישמות מיקור חוץ. בין המיזמים שהוקמו, "פארק המידע של קוצ'י" המוגדר "אזור מיוחד להכנת יצוא" (SEPZ – באנגלית Special Export Processing Zone).
נמל הדיג של קוצ'י הממוקם בתופומפאדי הוא נמל דיג עיקרי במדינת קרלה ומספק דגה לצרכים מקומיים ולייצוא.
מקורות תעסוקה עיקריים
המעסיקים העיקריים בעיר כוללים את:
- נמל התעופה הבינלאומי של קוצ'ין (CIAL), הנמצא בנדמבאסרי, 30 ק"מ צפונית לעיר. זהו נמל האוויר הראשי של מדינת קרלה. הנמל מפעיל גם מסוף מטענים עבור עיקר המדינה. זהו נמל התעופה הראשון בהודו הפועל כשותפות פרטית-ציבורית.
- מפקדת הצי הדרומי של חיל הים ההודי ממוקמת בוונדורותי כ-5 ק"מ דרומית למרכז העיר.
- מספנת קוצ'ין - מעסיק עיקרי בעיר ואחד ממפעלי בניית אוניות הגדולים ביותר בדרום הודו.
- קרן נמל קוצ'ין, ממוקמת על האי וילינגדון, מפקחת על נמל קוצ'ין.
- בתי הזיקוק של קוצ'י. בתי הזיקוק לנפט ממוקמים באבאלאמדו בשולי העיר.
- דשנים וחומרים כימיים טראוונקור (FACT) ממוקמים באודיוגאמנדל ובאבאלאמדו.
- בית המשפט העליון של קרלה נמצא בעיר, עקב כך שירותי עריכת דין תורמים משמעותיים לכלכלה.
- תיירות ותעשיות נלוות מעסיקים מספר רב של מתושבי העיר.
- תוכנה - קוצ'י הפכה ליעד ראשי עבור חברות מחשבים ותוכנה. קוצ'י מחוברת לעולם באמצעות כבלים תת-ימיים המאפשרים העברת מידע במהירות של 15 ג'יגהבייט לשנייה. יכולת זו מושכת חברות כדוגמת Wipro ו- Tata לפארק המידע שהקימה ממשלת קרלה.
- תעשייה כימית - אלור (אודיוגאמנדל) הוא אי בשטח של 11.2 קמ"ר הממוקם 17 ק"מ צפונית לעיר קוצ'ין והוא אזור התעשייה הגדול ביותר בקרלה. באי יש יותר מ-247 מפעלים המייצרים מוצרים כימיים ופטרוכימיים, קוטלי חרקים, כימיקלים לעיבוד גומי, דשנים ומוצרי עור.
מנהל אזרחי
קוצ'י הוא המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז ארנקולם. העיר מנוהלת על ידי ראש העיר והחברה המוניציפלית של קוצ'ין. עם זאת, סמכויות השלטון העיקריות מצויות בידיו של ה"גובה המחוזי" (district collector - שם שהוא שריד מהתקופה הקולוניאלית של הודו) - פקיד ממשלתי הממונה בידי הממשלה ההודית המרכזית.
בראש משטרת קוצ'י עומד מפקח שהוא קצין של שרות המשטרה ההודית, ה-IPS. המשטרה בקוצ'י כפופה למשרד הפנים של המדינה. משטרת התנועה הוא גוף חצי עצמאי הכפוף למשטרת קוצ'י.
בית המשפט העליון של קרלה ממוקם בקוצ'י, וכן מצוי בקוצ'י גם בית משפט מחוזי.
לקוצ'י מוקצים 5 מושבים בבית הנבחרים של קרלה ומושב אחד ללוק סבהה (הבית התחתון של הפרלמנט ההודי).
תחבורה
מגוון של אמצעי תחבורה מחבר את קוצ'י עם הודו ושאר העולם - כבישים, מסילת ברזל, תעבורה ימית ואווירית. בקוצ'י יש שדה תעופה בינלאומי (CIAL) הנמצא כ-30 ק"מ צפונית לעיר. נמל הים של קוצ'י הוא אחד הנמלים הראשיים בהודו. יש בעיר שתי תחנות רכבת "צומת ארנקולם" ו"ארנקולם" (שהמקומיים מכנים תחנות הרכבת "הצפונית" ו"הדרומית" בהתאמה).
התחבורה הציבורית המקומית כוללת אוטובוסים ומוניות הזמינים במהלך היום. ניתן לשכור מוניות על בסיס יומי או שעתי. ריקשה ממונעת זולה יותר לנסיעות קצרות. המחירים בדרך כלל קבועים כשהתשלום המינימלי הוא 10 רופיות. עם זאת הם עלולים לדרוש תוספת תשלום של 50% בין השעות 11 בלילה ל-5 לפנות בוקר. האוטובוסים הפרטיים האדומים הם עמוד השדרה של התחבורה הציבורית בתוך העיר.
שירות מעבורות של כמה חברות יוצא ממזח בולגאטי ומהמזח הראשי בשדרת פארק למקומות שונים. עם זאת חלה ירידה בשימוש במעבורות לאחר בניית גשרי "גושרי" בין כמה מאיי קוצ'י.
כבישים צרים ותערובת של כלי רכב ממגוון סוגים רב הפכו את צפיפות התחבורה לבעיה רצינית בעיר. מסילת ברזל ראשית חוצה את העיר לאורכה כשרק שני גשרים מעליה מחברים את שני החלקים. בתכנון רכבת תחתית שתקל על מצוקת הצפיפות בכבישים.
דמוגרפיה
על פי נתוני 2001 מתגוררים בקוצ'י 1,355,000 איש כשצפיפות האוכלוסייה היא 10,840 נפש לקמ"ר. בממוצע יש 1,058 נקבות לכל 1,000 זכרים – מספר גבוה מהממוצע הלאומי. 91% מהתושבים יודעי קרוא וכתוב – גבוה מהממוצע הלאומי. הדתות העיקריות בקוצ'י הן נצרות הינדואיזם ואסלאם כמו כן יש מיעוטים של יהודים וסיקים.
כמו כל עיר הצומחת במהירות במדינות המתפתחות סובלת קוצ'י מבעיות עיור רציניות כדוגמת תברואה לקויה ואבטלה.
תרבות
בקוצ'י יש קהילה רב־תרבותית וחילונית המורכבת מנוצרים, מוסלמים, ג'ייאנים סיקים ודתות נוספות. האוכלוסייה היא תערובת של אנשים מכל חלקי קרלה ומרוב הודו. הטבע הכלל-הודי של העיר בא לידי ביטוי בנוכחות משמעותית של קהילות אתניות שונות מחלקים שונים של המדינה. לדוגמה יש בעיר רובע יהודי הכולל בית כנסת היסטורי, קהילה של בודהיסטים ממדינת סיקים, משפחות רבות של אנשי עסקים מגוג'אראט וכו'. נוכחות מפקדת הצי הדרומי של חיל הים ההודי מוסיפה לאווירה הקוסמופוליטית של העיר.
השפה הנפוצה בקוצ'י היא מלאיאלאם, אם כי בחוגי העסקים מדברים אנגלית. תושבים רבים מבינים אנגלית, הינדית וטמילית.
המטבח הקוצ'יני הוא שילוב של המטבח של דרום הודו עם השפעות מהמטבח האירופאי. המטבח של צפון הודו והמטבח הסיני הפכו פופולריים גם הם בקוצ'י.
חינוך ורפואה
קוצ'י היא מרכז שירותי הרפואה של מדינת קרלה. בעיר וסביבה מצויים כמה בתי חולים מקצועיים. שירותי הרפואה מהווים חלק חיוני בכלכלה המקומית. בין בתי החולים שבעיר "מכון אמריטה למדעי הרפואה ומרכז המחקר" (AIMS), בית החולים לייקשור, המרכז הרפואי של ארנקולם, בית חולים לקשמי ועוד. בעיר קיים גם מרכז רפואי ציבורי הממומן בידי הממשלה.
קוצ'י משמשת גם כמרכז חינוך עיקרי הכולל מוסדות חינוך ומחקר כדוגמת "אוניברסיטת קוצ'ין למדע וטכנולוגיה" (CUSAT), הקולג' להנדסה (תריקאקארה), "בית הספר ללימודי תקשורת ומנהל" (SCMS), "מכון אמריטה למדעי הרפואה ומרכז המחקר" (AIMS) ועוד רבים אחרים.
בקוצ'י יש מספר רב של בתי ספר יסודיים ותיכוניים, ממשלתיים ופרטיים. בין בתי הספר הבולטים: "בית הספר של בתי הזיקוק של קוצ'ין", "בית הספר המובחר", "בית הספר של ילדי הצי" ועוד.
תקשורת
בקוצ'י יוצאים לאור כמה עיתונים בשפה המקומית מלאיאלאם, כמו כן יש בעיר כמה תחנות טלוויזיה. קוצ'י היא אחת משלוש נקודות הכניסה להודו של כבלי תקשורת תת-ימיים.
ספורט ואצטדיונים
האצטדיון הבינלאומי היחיד בקרלה "אצטדיון ג'ווהרלל נהרו" נמצא בקוצ'י. האצטדיון, אחד הגדולים באסיה, משמש למשחקי קריקט בינלאומיים כמו גם למשחקי כדורגל ארציים. יש באצטדיון כ-60,000 מושבים וב-2006 הוא מתוכנן לעבור שיפוץ ויתוסף לו גג.
בעיר קיים גם מרכז הספורט האזורי בקדאוואנטרה, הכולל את היכל הספורט על שם רג'יב גנדי שבו ניתן לשחק קריקט, טניס ובדמינטון.
מגרש המהראג'ה הוא מרכז ספורט נוסף מצוי בדרך מהטמה גנדי, ובונים בו מסלול מירוצים סינתטי.
יהדות קוצ'ין
ערך מורחב – יהדות קוצ'ין
בעבר הייתה קוצ'י משכנה של קהילה יהודית גדולה ששיחקה תפקיד חשוב בכלכלה ובעסקים של קוצ'י. הם היו ידועים כ"יהודי מלבר" וכיהודי קוצ'ין. כמעט כל הקהילה היגרה לישראל ולארצות הברית. מתגוררות בקוצ'י מספר משפחות יהודיות המתפללות בבית הכנסת המפואר "בית הכנסת פראדסי" (נבנה ב-1568), היחיד משבעת בתי הכנסת של קוצ'י שעודנו פעיל.
נקודות משיכה עיקריות
- פורט קוצ'י – עיר היסטורית שבה התיישבו יהודים והולנדים. לפורט קוצ'י יש כמה חופים.
- פארק השעשועים של האי ויגה – אחד מפארקי השעשועים הגדולים ביותר בהודו.
- רשתות הדייג הסיניות (ראו תמונה).
- הטיילת של קוצ'י – משקיפה על הלגונות הפנימיות של הים הערבי.
- בית הכנסת של קוצ'י – בית הכנסת העתיק ביותר בהודו.
- ארמון מטנצ'רי – המכונה גם "הארמון ההולנדי", אף שנבנה על ידי הפורטוגזים. דווקא נסיכים הודים הפכו אותו למיוחד כל-כך כאשר הוסיפו לקירות חדרי-השינה של הארמון ציורי קיר המתארים את המיתולוגיה של הראמאיאנה.
- בית ואסקו – משכנו של חוקר הארצות מהמאה ה-16 ואסקו דה גאמה.
- בית הקברות ההולנדי
- בית הבישוף – מבנה גותי בולט בפורט קוצ'י שנבנה על ידי הפורטוגזים. שימש לדיוקסיה הקתולית העתיקה ביותר בהודו.
- מועדון קוצ'י
- פארק סובאש צ'אנדרה בוסי – פארק בלב העיר כשהלגונות משמשות לו כרקע.
- פארק האנרגיה המתחדשת הלאומית בשדרות פארק.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ליאור בר, ארץ המים הסכורים, מגזין "מסע עולמי", גיליון 43, יולי 2005
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- קוצ'ין - העיר והנקודה היהודית, באתרו של יובל נעמן.
- קרלה אתר "לכל הרוחות" המכיל מידע תיירותי על קוצ'י
 | ||
|---|---|---|
| צפון אפריקה | אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16) | |
| אפריקה שמדרום לסהרה | אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888) | |
| מערב אסיה | בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615) | |
| תת-היבשת ההודית | ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749) | |
| מזרח ודרום מזרח אסיה | איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975) | |
| אמריקה הצפונית | ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) | |
| אמריקה המרכזית והדרומית | ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777) | |
| מדיירה והאיים האזוריים | שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. | |
23881376קוצ'י