פייטוריה

פייטוריה (בפורטוגזית: Feitoria) הוא הכינוי השגור בפורטוגזית לתחנות סחר - מושבות זעירות, בעלות אופי מסחרי בעיקר, שהוקמו בארצות נוכריות. נוסדו בהן נציגויות האמונות על הטיפול השוטף בעסקים ובאינטרסים של האימפריה הפורטוגזית באותה הארץ. בימי קדם, הקימו היוונים והפניקים נקודות סחר מסוג זה ברחבי כל אגן הים התיכון. בזמנים המודרניים, "פיזרו" האירופים "פייטוריות" בחופי מזרח אסיה.

התחילו בכך הפורטוגזים, כשהקימו פייטוריה במערב אפריקה - טירת מינה (Castelo da mina), ב-1482.

בהמשך הקימו אלה בהודו ובסין פייטוריות-קולוניאליות, למטרות הן מסחריות והן צבאיות. אלה שהוקמו במערב אפריקה הוקדשו רובן ככולן לסחר בעבדים. ביבשת אירופה, הייתה לפורטוגזים פייטוריה בפלנדריה - פייטורית אנטוורפן, שהוקמה ב-10 במאי 1293, בידי מלך פורטוגל דיניז, בהסכמה עם המקומיים, במטרה להסדיר את פעילות הסוחרים הפורטוגזים שכבר פעלו באזור מ-1267, ולגבות מהם מס, בהתאם לכמות הסחורות שהועמסה על הספינות. הייתה זו הפייטוריה הראשונה שהקימה פורטוגל בניכר.

בברזיל, הוקמה ב-1504 הפייטוריה הראשונה בקאבו פריו (Cabo frio). הורדו מהספינות 24 איש, שהקימו אותה ונשארו במקום להשגיח על הפעילות. במהרה, הוקמו גם פיירטוריות במקומות נוספים כמו ריו דה ז'ניירו, איגאראסו ואיטמאראקה (בפרנמבוקו). הקמת הפייטוריות הראשונות בברזיל היה הניסיון הראשון לממש חלוקה מנהלית בקולוניה ברזיל.

עם זאת, ישנה מחלוקת בעניין, כי לפני הקמת פיטוריית קבו-פריו, כבר עמדו על תילן בחופי צפון מזרח ברזיל מספר פייטוריות צרפתיות, שהוקמו בידי מתיישבים שבאו מנורמנדי. אלה עסקו בהברחה ובסחר פיראטי של עץ-ברזיל, בעיקר באזור איטמאראקה. הפורטוגזים ניהלו מאבק בפיראטים הצרפתיים באותו אזור, ומשסילקום משם, הרחיבו את ריבונות פורטוגל צפונה, אל מעבר לאזור פרנמבוקו של היום, בו הוקמה מאוחר יותר קפיטניית פרנמבוקו.