סונגו מנארה

ערך זה עוסק באי בטנזניה. אם התכוונתם לקיבוץ בהרי נפתלי, ראו מנרה.

הריסות קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה

**אתר מורשת עולמית**

האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1981, לפי קריטריונים 3
מדינה	טנזניה טנזניה
הערות	2004-2014 אתר מורשת בסיכון
(למפת טנזניה מוגדלת) דודומה דאר א-סלאם זנזיבר סיטי ארושה קילימנג'רו מוואנזה מביה קיגומה מטווארה קניה אוגנדה רואנדה בורונדי זמביה רפוב. דמוק. קונגו מלאווי מוזמביק האוקיינוס ההודי סונגו מנארה (למפת טנזניה רגילה) דודומה דאר א-סלאם זנזיבר סיטי ארושה קילימנג'רו מוואנזה מביה קיגומה מטווארה קניה אוגנדה רואנדה בורונדי זמביה רפוב. דמוק. קונגו מלאווי מוזמביק האוקיינוס ההודי סונגו מנארה

סונגו מנארה (Songo Mnara) הוא אי ושמה של עיר נמל שהייתה פעילה בימי הביניים. האי שוכן בסמוך לחופי מחוז לינדי בדרום מזרח טנזניה, כ-280 ק"מ דרומית לדאר א-סלאם. בשנת 1981 הוכרזו הריסות סונגו מנארה, כמו גם הריסות קילווה קיסיוואני הסמוכות, כאתר מורשת עולמית.

בין המאה ה-13 למאה ה-16 הייתה העיר מרכז לסחר בזהב, בכסף, בפנינים, בטקסטיל ובחרסינה, שהובאו משני צדי האוקיינוס ההודי - מאפריקה ומאסיה, אף שנחשבה עיר חשובה פחות מקילווה קיסיוואני.

כיום, סובלות חורבות העיר משחיקה, ומצויות בהידרדרות מתמדת. בשנת 2004 קבע אונסק"ו כי מדובר באתר מורשת בסיכון. ממשלות יפן וצרפת נוטלות חלק במאמצי השיקום של האתר.

המבנים הבולטים בעיר כוללים חמישה מסגדים, בית קברות ומבני מגורים, בהם מבנה שגודלו 40 X 40 מ', ומכונה "הארמון". המבנים עשויים בעיקר עץ וחימר.

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא סונגו מנארה בוויקישיתוף

Flag of Tanzania

סמל אונסק"ו

אתרי מורשת עולמית בטנזניה

הפארק הלאומי סרנגטי • הפארק הלאומי קילימנג'רו • הריסות קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה • סטון טאון • אזור השימור נגורונגורו • שמורת הצייד סלוס • אתרי אמנות הסלע בקונדואה

סמל האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה	אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16)
אפריקה שמדרום לסהרה	אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888)
מערב אסיה	בחריין (1521–1602) • הורמוז (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615)
תת-היבשת ההודית	ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749)
מזרח ודרום מזרח אסיה	איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975)
אמריקה הצפונית	ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
אמריקה המרכזית והדרומית	ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777)
מדיירה והאיים האזוריים	שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.