רבי יוחנן בן גודגדא

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוחנן בן גודגדא
דור שני
תלמידיו רבי יהושע בן חנניה

רבי יוחנן בן גודגדא, היה תנא בדור השני. היה לוי מן הממונה של בית המקדש ומהשוערים (הלוויים שתפקידם היה לנעול את השערים) שבבית המקדש השני.

אודותיו מובא[1]"מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים", מהלשון בו הוא קרא לרבי יהושע בן חנניה - "בני", מוכיח בערכי תנאים ואמוראים שהוא היה תלמידו של רבי יוחנן בן גודגדא. תוספתא מזכירה אותו שהיה אחד מהממונים בבית המקדש על נעילת השערים של בית המקדש:תוספתא מסכת שקלים פרק ב הלכה יד :"אילו הן הממונין שהיו במקדש יוחנן בן גודגדא על נעילת שערים"

סיפור זה על רבי יוחנן ורבי יהושע, מתבסס למעשה על מחלוקת הלכתית ששררה ביניהם לגבי לוי שתפקידו היה משורר בבית המקדש, והוא הולך ומגיף את השער, שזה תפקידו של הלוי השוער.

  • לדעת רבי יוחנן, משורר המגיף את השער בעצמו חייב מיתה, וחז"ל גזרו אף על מי שבא לסייע.
  • לדעת רבי יהושע, משורר המגיף את השער בעצמו מחייב באזהרה, ואין כל איסור על משורר לסייע לשוער.

לפי דברי ערכי תנאים ואמוראים, הוא היה נחשב לחסיד גדול, דבר שהתבטא בכך שהוא היה אוכל כל ימיו חולין על טהרת הקודש[2].

יש להבדיל בינו לבין שני תנאים אחרים בשם זה, שהיו בתקופה מאוחרת יותר[3]. נכדיו, בני בתו היו חרשים אלמים, והם ישבו בבית המדרש ושפתיהם נעו אך לא יכלו להשמיע את קולם. רבי יהודה הנשיא התפלל עבורם והם התרפאו ממחלתם ויכלו לדבר כאחד האדם, ואז התברר שהם בקיאים בכל הש"ס, וגם בספרא והספרי[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מסכת ערכין, דף י"א, עמוד ב'.
  2. 2.0 2.1 מסכת חגיגה, דף ג', עמוד א'.
  3. ראו בערכי תנאים ואמוראים.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0