אנציקלופדיה לבית ישראל
(המהדורה הישנה)
אנציקלופדיה לבית ישראל היא אנציקלופדיה בעברית מאת רפאל הלפרין, שנכתבה תוך התאמה מיוחדת לציבור החרדי, לצרכיו ולהשקפת עולמו.
ייחודה של האנציקלופדיה טמון בכך שהיא משלבת בין ערכים תורניים רבים לערכים מדעיים וכלליים. עם זאת, בכתיבת האנציקלופדיה הושם דגש על ערכים תורניים יותר מעל כאלה שאינם, ורוב הערכים הכלליים קצרים יחסית ולא ממצים את הנושא. מאידך, אנשים רבים בציבור החרדי רכשו את האנציקלופדיה, ואין לה אלטרנטיבה ראויה בציבור זה.
הפקת האנציקלופדיה
בכתיבת האנציקלופדיה השתתפו מדענים רבים, בין השאר פרופסור נתן אביעזר מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר משה רוטשילד, הבלשן יונתן שונרי וכן רבנים ואנשי דת. לאנציקלופדיה הייתה "ועדת ביקורת" בראשות הרב עובדיה יוסף, שקבעה אילו ערכים יוכלו להיכנס לאנציקלופדיה ואילו לא, והשתתפה בניסוח הערכים כך שיתאימו לרוח היהדות החרדית והתורה. בעת כתיבת האנציקלופדיה קובצו כ-150,000 ערכים שונים, ומהם בחרו העורכים את 20,000 החשובים ביותר לדעתם, ואותם פרסמו[דרוש מקור: כל הקטע].
הכרך הראשון במהדורה הראשונה של האנציקלופדיה יצא בשנת תשנ"ג.
בשנת תשס"ט יצאה מהדורה חדשה ומעודכנת, שנראה "אנציקלופדיה לבית ישראל החדשה". עד להדפסת אותה מהדורה, נמכרו בסך הכל 400,000 עותקי כרכים.[1]
שיטת העריכה
נושאי הערכים
האנציקלופדיה בנויה מעשרים כרכים הכוללים בסך הכול כעשרים אלף ערכים. כמחצית עד שני שלישים מכלל הערכים עוסקים בנושאי יהדות, רבנים, תורה ותלמוד.
אופיה התורני של האנציקלופדיה משתקף בשמה - "אנציקלופדיה לבית ישראל", וכן בתיאור שעל הכריכה האחורית:
באנציקלופדיה לבית ישראל ימצא הקורא ריכוז תמציתי של כל המידע האנושי בעולם הרוח והחומר... ובכלל זה כל גילויי המדע מבריאת העולם ועד ימינו, מתוך נאמנות לדיוק מדעי ולמסורת היהדות.
באנציקלופדיה הוקדש מקום רב למושגים תורניים, תולדות עם ישראל, אישים מן התנ"ך, חז"ל, רבנים רבים מכל הדורות וליצירות תורניות. כמו כן, באנציקלופדיה פורט בעיקר על שליטים, מלכים ולוחמים שהשפיעו על תולדות עם ישראל. במהדורה החדשה נוסף סימן מיוחד בצורת המנורה, המוצג בראש ערכים יהודיים, זאת על מנת להבדיל ביניהם לבין הערכים הכלליים. בערכים על אישים תורניים כגון רבנים מוכרים יש פירוט רב, ובדרך כלל הם ארוכים ומקיפים מערכים אחרים. ככלל, ערכים על נושאים כלליים מפורטים כמעט תמיד פחות מאשר ערכים תורניים-יהודיים. גם בבחירת ערכי בעלי החיים, הצמחים והאתרים הגאוגרפיים הודגש במיוחד הקשר לארץ ישראל וליהדות, ובכלל, ברבים מערכי האנציקלופדיה הכלליים מודגש בעיקר הפן היהודי של העניין, הן ממידע ממקורות יהודיים כגון מדרשים או סוגיות בתלמוד והן מעמדותיהם של אישים יהודיים ביחס לרעיונות מדעיים והשקפות עולם שונות.
באנציקלופדיה לא נכללים ערכים אודות אנשים חיים.
אופיה החרדי של האנציקלופדיה
בהיותה אנציקלופדיה השואפת להביא אל הקורא ערכים כלליים, תוך הקפדה לשמור על השקפת היהדות וכן השקפת העולם החרדית, נתקלה האנציקלופדיה במספר בעיות והתנגשויות בין ההשקפה החרדית המקובלת לבין ההשקפה המדעית המודרנית, ומסיבה זו לא נכתב בה במפורט על תאוריות מדעיות כאלה. מדיניות זו משתקפת בהקדמה לאנציקלופדיה במהדורות הראשונות: "ערכים בעלי דעות הכופרות ביהדות והתורה לא הובאו, או שהובאו בקצרה כדי להבהיר לקורא שמדובר בכפירה". כך, למשל, במהדורות הראשונות נכתב ערך על אבולוציה והוא כולל את המידע:
אבולוציה-התפתחות הדרגתית. תאוריה שהגו חוקרים ובראשותם צ'ארלס דרווין, בעקבות פילוסופי הטבע היוונים, שביקשו למצוא הסבר להתהוות בעלי החיים והצמחים על כדור הארץ, בלי להכיר ולהאמין בבריאת העולם על ידי אלוקים...
ולעומת זאת במהדורה החדשה לא הוכנס ערך על תאוריית האבולוציה וכן לא על מי שנחשב לאביה, צ'ארלס דרווין.
השפעתה של תפיסת העולם החרדית ניכרת גם בערכים נוספים. בערך לוי אשכול, למשל, נאמר "בהיותו ראש ממשלה נלחמה ישראל נגד מדינות ערב במלחמת "ששת הימים" (ה'תשכ"ז / 1967) ותוך נסים גלויים נחלה ניצחון מהיר ומוחץ". באנציקלופדיה כתובים התאריכים בתאריך העברי בעיקר, ולידם בסוגריים מובא התאריך הלועזי, כך למשל שנת 1991 כתובה כ"התשנ"א (1991)". כמו כן אין ערך על נביא האסלאם מוחמד, אבל היסטוריית האסלאם מובאת בכמה ערכים העוסקים במדינות או בחלוקה לקבוצות של האסלאם. באנציקלופדיה אין ערך על מדינת ישראל, בניגוד לערכים שקיימים על מדינות אחרות, בשל מעמדה הטעון של מדינת ישראל בחוגים החרדיים השונים. לעומת זאת, באנציקלופדיה קיים ערך על ארץ ישראל, והוא אחד מהערכים הארוכים והמפורטים בה, וכולל שמונה עשר עמודים. בנוסף, בתת-הערך "היסטוריה של ארץ ישראל", לצד תקופות עבר כשלטון הרומאים והמנדט, מובאת גם ההיסטוריה של מדינת ישראל. כן מופיעים ערכים על אישי שלטון וצבא במדינת ישראל.
קהל היעד של האנציקלופדיה ואופי המידע הנגיש לכל שהיא מנסה להציג מתבטא בעיקר בכתיבה פשוטה וברורה של הערכים (בעיקר הערכים הכלליים), כך שיתאימו גם לצעירים וחסרי ידע מקדים בנושא הערך. תמונות רבות מלוות את הערכים - כמחצית שטחה של האנציקלופדיה מוקדש לתמונות ולתרשימים, אך אין בהן תמונת אישה. עובדות אלה מקנות לאנציקלופדיה הן יתרון והן חיסרון; יתרון, כמקור מידע המתאים לטווח גילאים גדול, אך גם חיסרון, עם ערכים לא מקיפים דיים בנושאים כלליים הכתובים בשפה פשוטה יחסית, וכן בדרך כלל קצרים ולא ממצים.
תמיכה והתנגדות
האנציקלופדיה קיבלה הסכמות של רבנים רבים וחשובים. בין המסכימים: הרב שמחה זיסל ברוידא, האדמו"ר מאלכסנדר, הרב מרדכי גרוס, הרב משה הלברשטאם מו"צ מטעם העדה החרדית, הרב שמחה קוק והרב חיים קרייזווירט. מלבד זאת, זכתה האנציקלופדיה להמלצות ושבחים רבים מאישים תורניים, בין השאר הרב עובדיה יוסף והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שאף העניקו לה הסכמות, הרב נסים קרליץ, ועוד. ואכן, היא מצויה בבתים רבים בציבור החרדי ונפוצה בו מאד, למרות חוסר הפתיחות שלו בדרך כלל לחיבורים לא תורניים הכוללים נושאים כלליים.
למרות זאת, האנציקלופדיה לא חמקה מביקורת מצד חוגים חרדיים קיצוניים, אשר מצאו בה דברים שלדעתם הם כפירה, ומצד רבנים, דוגמת הרב שמשון דוד פינקוס, שראה בעצם העיון באנציקלופדיה "טריפה", שכן הוא הסחה מעבודת ה'[2].
קישורים חיצוניים
- כרכי האנציקלופדיה לבית ישראל החדשה במאגר אוצר החכמה: כרך א, כרך ב, כרך ג, כרך ד, כרך ה, כרך ו, כרך ז, כרך ח, כרך ט, כרך י, כרך יא, כרך יב, כרך יג, כרך יד, כרך טו, כרך טז, כרך יז, כרך יח, כרך יט, כרך כ
הערות שוליים
28334126אנציקלופדיה לבית ישראל