רבי דוסתאי ברבי ינאי
| מקום קבורה | עכברה, צפת, ישראל |
|---|---|
| מקום פעילות | ארץ ישראל ובבל |
| תקופת הפעילות | דור חמישי לתנאים |
| השתייכות | תנאים |
| רבותיו | רבי מאיר |
| בני דורו | רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי בן כיפר, רבי אחי ברבי יאשיה, רבי אלעזר ברבי ינאי |
| אב | רבי ינאי (תנא) |
רבי דוסתאי ברבי ינאי (לעיתים מופיע בשמות: רבי דוסתאי בן רבי ינאי ורבי דוסתיי בי רבי יניי) היה תנא בן הדור החמישי לתנאים שחי בארץ ישראל בסוף המאה ה-2, ולפרקים שהה גם בבבל. מוזכר במשניות, בשני התלמודים ובמדרשים.
רבי דוד צבי הופמן בספרו "המשנה הראשונה ופלוגתא דתנאי"[1] השיג על ההנחה המקובלת שהיה תנא, וכותב שהיה אמורא, בנו של רבי ינאי, בן דורו של רבי יוחנן ודבריו הוזכרו במסכת אבות כתוספתא למשנה.
קורות חייו
נולד למשפחת כהנים בארץ ישראל. היה בנו של התנא רבי ינאי[2] ואחיו של התנא רבי אלעזר ברבי ינאי. למד אצל רבי מאיר ומסר כמה מימרות בשמו[3]. היה חברם של התנאים רבי יהודה הנשיא[4] ורבי יוסי בן כיפר[5]. מדבריו בהלכה נשארו מעטים, אך מאידך מצויים ממנו כמה דרשות ודברי אגדה, המעלים שהיה בעל אגדה ודרשן.
בתלמוד[6] מסופר שרבי דוסתאי נשלח יחד עם חברו רבי יוסי בן כיפר כדי לגבות בבבל מעות עבור החכמים. במהלך מסעם פגשו את התנא רבי אחי ברבי יאשיה שהיה רב העיר הוצל שבבבל. רבי אחי ברבי יאשיה שלח את רבי דוסתאי ורבי יוסי להביא בשבילו כלי כסף שהוא הפקיד אצל סוחרים בנהרדעא. כשהגיעו רבי יוסי ורבי דוסתאי לנהרדעא, הביאו להם הסוחרים את הפיקדון ודרשו מהם לעשות 'קניין' על החפץ, כדי שאם בדרך ייפגע הפיקדון - לא יהיו הסוחרים חייבים לשלם מדין שומרים, מאחר שכבר הקנו את החפץ לשליחיו של רבי אחי, וייחשב שהחזירו כבר את הפיקדון.
לשמע דרישתם סירבו רבי יוסי ורבי דוסתאי לבצע קניין בפקדון, ובתגובה דרשו מהם הסוחרים להחזיר להם את הפיקדון, מאחר והם רוצים להחזירו רק לרבי אחי עצמו, וכך לא יצטרכו לישא באחריות הכלי בדרכם לרבי אחי. אך לעומת רבי דוסתאי שהסכים להחזיר את הכלי לסוחרים, רבי יוסי לא הסכים. כשהתעקש בסירובו - החלו הסוחרים לצער את רבי יוסי, כדי להכריחו להחזיר את הכלי. כשפנו להתייעץ עם רבי דוסתאי מה לעשות, ענה שעליהם להכותו, עד שיסכים להחזיר את הכלי.
כשחזרו רבי יוסי ורבי דוסתאי להוצל, קבל רבי יוסי לפני רבי יאשיה על כך שלא רק שרבי דוסתאי לא עזר לו, אלא שהוא אף הציע לסוחרים להכותו יותר. לפליאת רבי אחי ענה רבי דוסתאי, שהסוחרים הם גברתנים, ובידם לכפות ולהרוג כחפצם, ולכן חשש שייהרג, ומי ייתן לאביו ינאי בן כמותו. לאחר שרבי יאשיה הבין מרבי דוסתאי שהסוחרים קרובים למלכות ויש להם סוסים ופרדים ולכן קשה לברוח מהם, קיבל והבין את כניעתו לדרישתם.
לפי רבי אשתורי הפרחי, רבי דוסתאי נקבר יחד עם אביו רבי ינאי בעיר עכברה שבגליל[7], אך רבי חיים ויטאל הביא בשם האר"י שאינו קבור בעכברה.
תלמידיו
לא ידועים פרטים אודות תלמידיו, מלבד הזכרות דבריהם שאלותיהם בפני רבי דוסתאי, כפי שמובא בתלמוד[8]: ”שאלו תלמידיו את רבי דוסתאי ברבי ינאי: מפני מה איש מחזר על אשה, ואין אישה מחזרת על איש? - משל לאדם שאבד לו אבידה, מי מחזר על מי - בעל אבידה מחזיר על אבידתו”.
מאמרותיו
- ”אמר ר' דוסתאי בר' ינאי: מפני מה אין חמי טבריא בירושלים? כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים: אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו, ונמצאת עליה שלא לשמה”[9].
- ”שאלו תלמידיו את רבי דוסתאי ברבי ינאי מפני מה איש מחזר על אשה ואין אשה מחזרת על איש? משל לאדם שאבד לו אבידה מי מחזר על מי? בעל אבידה מחזיר על אבידתו. ומפני מה איש פניו למטה ואשה פניה למעלה כלפי האיש? זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת. ומפני מה האיש מקבל פיוס ואין אשה מקבלת פיוס? זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת. מפני מה אשה קולה ערב ואין איש קולו ערב? זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראת, שנאמר כי קולך ערב ומראך נאוה”[10].
- ”דרש רבי דוסתאי ברבי ינאי: בוא וראה שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם. מידת בשר ודם, אדם מביא דורון גדול למלך – ספק מקבלין אותו הימנו ספק אין מקבלין אותו הימנו, [ואם תמצא לומר מקבלים אותו הימנו] – ספק רואה פני המלך ספק אינו רואה פני המלך. והקדוש ברוך הוא אינו כן, אדם נותן פרוטה לעני – זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר [11]: 'אני בצדק אחזה פניך, אשבעה בהקיץ תמונתך'”[12].
- ”רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר: כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו שנאמר[13] רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך יכול אפילו תקפה עליו משנתו תלמוד לומר "ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך", הא אינו מתחייב בנפשו עד שישב ויסירם מלבו”[14].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "ר' דוסתאי בר' ינאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 326, באתר היברובוקס
- דוסתאי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי דוסתאי בן רבי ינאי, באתר אגודת אהלי צדיקים - גדר אבות
הערות שוליים
- ^ רבי דוד צבי הופמן, המשנה הראשונה ופלוגתא דתנאי, עמ' 36, באתר אוצר החכמה.
- ^ הרב אהרן הימן, "ר' דוסתאי בר' ינאי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמודים 326, באתר היברובוקס
- ^ משנה, מסכת ערובין, פרק ה', משנה ד'; מסכת אבות, פרק ג', משנה ח'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ז', הלכה ז'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ד
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ג', הלכה ד'; תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ד עמוד א'
- ^ כפתור ופרח, פרק יא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ל"א .
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ח' עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף ל"א עמוד ב'
- ^ ספר תהלים, פרק י"ז, פסוק ט"ו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י' עמוד א'
- ^ ספר דברים, פרק ד'.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ח'
36413696רבי דוסתאי ברבי ינאי