סקייטפארק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סקייטפארק בגן סאקר בירושלים
סקייטפארק בחיפה


סקייטפארק בפארק לכיש באשדוד
סקייטפארק בקליפורניה

סקייטפארק הוא מתקן ספורט שתוכנן ונבנה כך שהוא מתאים במיוחד לסקייטבורדינג. סקייטפארקים מתאימים גם לרכיבה על סקוט(מאנגלית: scoot ובעברית: "קורקינט פעלולים") וכן יכולים להתאים גם לגלגיליות ולאופני פעלולים אך זאת בתנאי שנבנו בצורה מתאימה ומחומרים נכונים (שאם לא משקל האופניים עלול לפגוע בתקינות מתקני הפארק).

המתקנים העיקריים בסקייטפארק הם רמפות בצורת חצי צינור, רבע צינור, צינור מלא (נדיר יותר), מעקות, מדרגות, תיבות, פירמידות, משטחים משופעים, רמפות גבוהות, בריכות, אבני שפה וכדומה. סקייטפארקים יכולים להיות בבעלות פרטית או ברשות הרבים. הכניסה לפארקים פרטיים כרוכה בדרך כלל בתשלום.

בארצות הברית ובאירופה פארקים פרטיים רבים הוקמו בתוך מבנים או תחת גג. הפארקים הציבוריים בדרך כלל אינם מקורים, אך חלק מהפארקים הציבוריים בארצות הברית, למשל, הוקמו מתחת לגשרים של אוטוסטרדות.

סקייטפארקים נבדלים זה מזה בחומרי הבניין העיקריים מהם הם בנויים:

היסטוריה

סקייטפארקים החלו להבנות בארצות הברית בשנת 1976. הפארקים הראשונים היו בצורת בריכה או קערה, חצי צינור או צינור ונבנו בעיקר מבטון במגרשים לא מקורים. רוב המתקנים הפרטיים נבנו במהירות ללא תכנון מתאים, על מנת לנצל את הביקוש למתקני סקייטבורד ולהשיג רווח מהיר ולכן לא המשיכו לפעול לאורך זמן.

השפל של תחילת שנות התשעים והתאוששות ענף הסקיטבורד שבאה אחריו הביאו לתכנון ובנייה זהירים, כאשר סקייטפארקים נבנו בשלבים של תכנון ובנייה תוך כדי בדיקה שהסקייטפארק משתלב בסביבה ושהמתקנים בו מתאימים לספורט ומאפשרים שפע מסלולים והזדמנויות לסקייטרים. הסקייטפארקים הציבוריים מוקמו בשטחים בהם היו "אלמנטים לא רצויים", דוגמת גשרי אוטוסטרדות. בארצות הברית התפתחה ההבנה שסקיטבורדינג הוא ספורט מסוכן הדורש בניית מתקנים בטוחים ומתאימים על ידי הרשויות.

סקייטפארקים בישראל

ישנם עשרות סקייטפארקים ברחבי הארץ. הראשון שיזם הקמת סקייטפארקים בישראל היה רובי עדי (לשעבר אלוף ישראל בגלישת סקייטבורד וכיום מנהל הרולר והסקייטבורד בישראל) שכבר בשנת 1987 בנה להדגמה "סקייטפארק" עשוי עץ במתחם בריכת גורדון בתל אביב, שכלל משטח גלגיליות ורמפת חצי צינור. המתקן נסגר ב-1989. ב-1989 בנה רובי עדי סקייטפארק זמני עבור חברה פרטית בתוך מבנה הסינרמה בשטח של 400 מ"ר ובו הוקמו עשר רמפות שונות. המתקן בסינרמה פעל כשלושה חודשים ובטרם נסגר ביקר בו אחד המחליקים המקצועיים ביותר בזמנו, סטיב סייז.

סקייטפארק עשוי בטון נבנה לראשונה בגן סאקר בירושלים ומתקן קטן יותר מבטון הוקם בנהריה. בשנת 1990 פתח מועדון הסקייטבורד הישראלי (בניהולו של רובי עדי) בזיכיון מעיריית תל אביב סקייטפארק בספורטק בפארק הירקון בתל אביב ובו רמפות ומתקנים מגוונים. בשנת 2002 הקים המועדון סקייטפארק ברעננה. בשני המתקנים הללו התקיימה עיקר הפעילות של הענף עד שנמכרו לאחר ב-2007. כמו כן הוקמו על ידי המועדון סקייטפארקים רבים ברחבי הארץ שרובם נבנו מעץ: באילת, קיסריה, קצרין, שוהם, אורנית, בת חפר, מעגן מיכאל. הגדול שבהם היה סקייטפארק שהוקם קריית מוצקין, סקייטפארק זה פעל כשנה ונסגר, וחלק מהרמפות פורקו ומה שנשאר הועלה באש.

החל משנת 2007 התחילה מהפיכה תודעתית בלחץ המחליקים בוגרי הספורטק שינתה עיריית תל אביב את גישתה לנושא ובנתה סקייטפארק מבטון בפארק גלית, שנחשב לגדול ולמושקע ביותר שהוקם בישראל עד אז. אבי לוזיה אלוף ישראל תכנן את הפארק והוא מסמל את השינוי שעברו הרשויות המקומיות בהכרה בסקייטבורד כצורך של הקהילה. מהלך זה היווה אות הפתיחה לרשויות המקומיות מכל הארץ לאמץ ולפתוח בשטחן סקייטפארקים מבטון יצוק העשוי בעבודת יד של מחליקי בטון מקצועיים כחלק מהסטנדרט.

בשנת 2009 נסגר הסקייטפארק בספורטק בתל אביב, אך נפתחו סקייטפארקים חדשים, סקייטפארק חדש בעיר מעלות בצפון, וכן סקייטפארק ביישוב מיתר שבדרום.

בשנת 2010 נפתח סקייטפארק בעיר הרצליה HSP-Herzeliya SkatePark בשטח של 2,600 מ"ר שתוכנן על ידי אבי לוזיה ונבנה על ידי חברת ע. ר. יצחקי בע"מ & Grindline האמריקאית חברה בעלת מוניטין רב בתחום הסקייטפארקים שהקימה למעלה מ-270 פארקים מקצועיים בארצות הברית וברחבי העולם, ונחשבת לאחת מ-5 החברות הטובות בעולם.

בשנת 2011 נפתח סקייטפארק בעיר כפר סבא KSSP-Kfar Saba SkatePark בשטח של 1,400 מ"ר שתוכנן על ידי אבי לוזיה ונבנה על ידי חברת ע. ר. יצחקי בע"מ & Grindline האמריקאית.

בשנת 2012 נחנך סקייטפארק בגן הרפתקאות בערד.

בשנת 2013 נפתח סקייטפארק בעיר ראשון לציון RSP-Rishon SkatePark בשטח של 1,800 מ"ר, שתוכנן על ידי אבי לוזיה ונבנה על ידי חברת ע. ר. יצחקי בע"מ & Grindline האמריקאית. באותה שנה נפתח גם סקייטפארק באר שבע (BSSP-Beer Sheva SkatePark), בשטח של 2,800 מ"ר שתוכנן על ידי אבי לוזיה ונבנה על ידי חברת מרדכי ישראל.

בשנת 2014 נפתח בירושלים סקייטפארק בשטח של 2,500 מ"ר בשולי גן הפעמון הכולל גם תאורה לילית וטריבונה עם הצללה לעשרות צופים שתאפשר אירוח תחרויות[1][2].

בשנת 2015 נפתח סקייטפארק בעיר אילת ששטחו כ-2,000 מ"ר בפארק המרכזי בעיר ליד הIMAX והמזרקה המוזיקלית.

בחיפה נחנך ביולי 2016 סקייטפארק חדש בפארק הכט בצפון בעיר ששטחו 1,600 מ"ר. כמו כן, בנתניה נחנך ביולי 2016 סקייטפארק בפארק שלולית החורף בנתניה ששטחו הכולל של המתחם כ-3,000 מ"ר.

באשדוד נפתח בינואר 2017 סקייטפארק בפארק אשדוד-ים ששטחו הכולל 3,500 מ"ר. כמו כן, ברעננה בשכונת נווה זמר נבנה סקייטפארק מבטון הפתוח לציבור. סקייטפארק נוסף נפתח בשדרות בנובמבר 2017.

כיום מתחלקת המגמה בפיתוח סקייטפארקים לשניים: ערים גדולות בונות סקייטפארקים גדולים ומפוארים מבטון ומועצות מקומיות קטנות בונות "מיני-פארקים" מעץ שהוא זול יותר.

דיון

הקמה של סקייטפארקים בכלל וסקייטפארקים ציבוריים בפרט, מעידה על מגמה כלל עולמית של קבלת תופעת הסקייטבורדינג, תופעה שזכתה ללגיטימציה רק בשנים האחרונות[דרוש מקור]. הסקייטבורדינג נעשה ספורט נפוץ ומקובל, בעיקר הודות לשידורי הספורט של ערוצי האקסטרים, התפוצה הרבה של משחקי מחשב ומכונות משחק כמו הסוני פלייסטיישן והשימוש הגובר באינטרנט בפס רחב המאפשר לכל המתעניינים להוריד ולצפות בתמונות וסרטונים. הקמה של סקייטפארקים באזורים עירוניים היא לפעמים ניסיון להפנות את הסקייטרים מהרחוב למקומות בטוחים ומוגנים יותר וכן ניסיון למנוע נזק לחלקי מבנים המשמשים לסקייטבורדינג.

בשנת 2012 נפתח סקייטפארק פיונגיאנג, הראשון בקוריאה הצפונית.

לקריאה נוספת

  • The Concrete Wave by Michael Brooke, Warwick Publishing 200pp, 1999, מסת"ב 1894020545
  • Thrasher Presents how to Build Skateboard Ramps, Halfpipes, Boxes, Bowls and More, 2004, מסת"ב 0965727173
  • Skateparks: Grab Your Skateboard by Matt Doeden, 32 pp, 2002, מסת"ב 0736810722


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקייטפארק בוויקישיתוף


הערות שוליים

  1. ^ סקייטפארק, באתר מוריה, ‏2018-06-11
  2. ^ "איך הצליח נער בן 16 לגרום להקמת סקייטפארק בירושלים". הארץ. נבדק ב-2022-12-17.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0