באבא סאלי
לידה |
א' בתשרי ה'תר"ן ריסאני, מרוקו |
---|---|
פטירה |
ד' בשבט ה'תשמ"ד (בגיל 94) נתיבות, ישראל |
כינוי | באבא סאלי |
מקום קבורה | קבר הבאבא סאלי בנתיבות |
תאריך עלייה | ה'תשי"א, 1951 |
תחומי עיסוק | תורה, הלכה, קבלה, דיינות |
רבותיו | אביו רבי מסעוד אבוחצירא, אחיו רבי דוד אבוחצירא, רבי משה תורג'מן |
תלמידיו | ראו להלן |
בת זוג |
רבי ישראל אביחצירא (א' בתשרי ה'תר"ן, 26 בספטמבר 1889 – ד' בשבט ה'תשמ"ד, 8 בינואר 1984) היה רבו של מחוז תאפילאלת וראש ישיבה במחוז, מקובל מרוקאי-ישראלי, מוכר בכינוי הבאבא סאלי ("אבא ישראל", או "האבא המתפלל"[1]). נודע בציבור כצדיק וקדוש שברכותיו מתקיימות ומחולל ניסים ונפלאות, רבים נהרו אליו לקבלת ברכות, עצות והדרכות.
תולדות חייו
תקופת ריסאני
נולד בעיר ריסאני שבמחוז תאפילאלת במרוקו. משפחת אבוחצירא נודעה כשושלת רבנים, מקובלים ובעלי מופתים. אביו היה הרב מסעוד אבוחצירא, בכורו של הרב יעקב אבוחצירא המכונה 'אביר יעקב'. אחיו היו הרב דוד אבוחצירא והרב יצחק אביחצירא, המכונה "באבא חאקי".
בהגיעו למצוות השיאו אביו לרחמה בת אחותו, שנפטרה כעבור שנתיים בעת לידת בתם, שגם כן לא שרדה. בגיל 16 נשא את פריחה לבית אמסלם.
מגיל צעיר היה לומד בתענית דיבור עשרים שעות ביממה ויותר[2], וכן הנהיג עצמו בסיגופים: לצום תענית רצופה יום ולילה ממוצאי שבת עד כניסת השבת הבאה. הרבה בטבילות - אפילו כשהיו מים קפואים היה יורד לטבול תוך כדי שבירת הקרח. גם הנהיג נדר במשך חמישים שנה שלא לאכול בשר[3]. למד שחיטה, מילה וכתיבת סת"ם. בי"ב באייר ה'תרס"ח (1908) נפטר האב רבי מסעוד, ובנו הבכור רבי דוד מילא את מקומו. פחות משנה לאחר מכן חילק רבי דוד את סמכויותיו, והבאבא סאלי התמנה בגיל 18 לראש הישיבה בריסאני.
בשנת ה'תר"פ (1919) התנהלו קרבות בין התושבים לבין הכובשים הצרפתיים באזור. התושבים חשדו שבני משפחת אבוחצירא שיתפו פעולה עם הכוחות הצרפתיים. בשבת, י"ד בכסלו תר"פ (6 בדצמבר 1919), הוצא רבי דוד להורג בידי מנהיג מקומי. לאחר מכן ברחו הבאבא סאלי ואחיו רבי יצחק אבוחצירא לעיירה בודניב ושם הקימו מחדש את הישיבה. באותו זמן התמנה הבאבא סאלי לרב של מחוז תפילאלת.
נסיעותיו לארץ ישראל והמשך פעילותו במרוקו
בשנת ה'תרפ"ב (1922) נסע לארץ ישראל ולמד בישיבת המקובלים בית אל. לאחר זמן מה חזר לבודניב שבמחוז תפילאלת בהוראת רבו, ראש ישיבת תפילאלת, הרב משה תורג'מן. בשנת ה'תרצ"ג (1933) נסע שוב לארץ ישראל והתגורר בביתו של הרב יוסף שלוש[4] בעיר העתיקה בירושלים. בתקופה זו למד בחברותא עם רבי עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף,[דרוש מקור] וחזר שוב בהוראת רבו. בבודניב נשא לאישה את מרים אמסלם.
בשנת ה'ת"ש (1939) נקרא לכהן כאב"ד בארפוד הסמוכה לריסאני. בשנת ה'תשי"א (1951) עלה עם אשתו מרים וילדיהם לישראל. הם גרו בשכונת בקעה בירושלים, אך כעבור כמה שנים עברו לצרפת ומשם לתוניסיה ולמרוקו. יש אומרים שעזב את ישראל בעקבות הפצרות שיקבל על עצמו את משרת הראשון לציון במקומו של הרב עוזיאל שנפטר אז[5][דרוש מקור][מפני ש...]. לפי גרסה אחרת הוא לא אהב את המצב הרוחני בישראל[דרוש מקור]. בסביבות שנת 1954 נשא לאשה את סימי, בת יעקב בן-שמחון.
עלייתו לארץ ישראל
בשנת ה'תשכ"ד (1964), חזר לישראל עם משפחתו וגר ביבנה בקרבת חתנו רבי אברהם אבוחצירא, ולאחר מכן באשקלון. בשנת ה'תש"ל (1970) עבר לגור בנתיבות, שם גר עד פטירתו.
נודע כמלומד בניסים וכבעל מופתים. רבים נהרו אליו כדי לזכות בברכה, או לקבל בקבוק מים שזכה לברכתו. הבבא סאלי לא נהג לכתב קמעות, אולם היו רבנים מקורבים אליו שכתבו קמעות[6]. האהבה אליו בלטה במיוחד בקרב יוצאי יהדות מרוקו. בשנת תשמ"א חתם על כרוז תמיכה באגודת ישראל[7]. היה לו יחס חם לתנועת החסידות. בשנותיו האחרונות הידרדרה בריאותו והוא נאלץ להתיר את נדרו שלא לאכול בשר.
רבי ישראל אבוחצירא נפטר בנתיבות בבוקר ד' בשבט ה'תשמ"ד (8 בינואר 1984) ונטמן באותו יום בבית העלמין העירוני בלוויה המונית[8].
רחובות על שמו נקראו בערים ירושלים, בני ברק, ביתר עילית ועוד. כן נקראו על שמו בתי כנסת, ושכונת הבאבא סאלי בנתיבות.
כתביו
יש טוענים בשמו כי הוא כתב כתבים רבים, אך אלו נלקחו ונעלמו[9].
על פי טענת בנו רבי ברוך אבוחצירא, בשנת תשנ"ח, הוא רכש כתב יד של חיבור מוקדם, ולא מוכר, של אביו (הבבא סאלי) והוציאו לאור כחלק מספר המכיל מתורת אביו בשם: אהבת ישראל, מכון אביר יעקב: נתיבות, תשנ"ח. רק צילום של חלק מזערי מכתב היד מופיע בפתיחת הספר. הספר עצמו מכיל פירושים על הפסוק: "ואהבת לרעך כמוך", וכיצד נרמזים בו קכ"ז ממצוות התורה[10].
אחד החיבורים היחידים ששרדו מכתביו הוא ההקדמה שכתב לספר 'פתח האהל' שחיבר אחיו הגדול רבי דוד אביחצירא המכונה 'עטרת ראשנו'. הקדמה זו נכתבה על ידו בשנת תרפ"ב, בהיותו כבן 32. ההקדמה עם ציונים מאת הרב חיים קנייבסקי והרב ישראל אליהו וינטרוב פורסמה בחוברת 'השמש' (ניסן תשד"מ). בספר 'פתח האהל' המבואר בהוצאת "עוז והדר" (תשע"ג) הובאה ההקדמה בעריכה חדשה עם ביאורים ומקורות רבים נוספים.
כמו כן חיבר פיוטים רבים, המפורסם שבהם הוא "יודו לך רעיוני - אל מבטן יוצרי" הידוע בפזמונו "אשמח בך". שיריו ופיוטיו נדפסו בספר "יגל יעקב" בו נדפסו פיוטי משפחת אביחצירא. ביאור ומקורות לפיוטיו נדפסו בספר הזמירות "מאור ישראל" (ירושלים תשע"ד) ובספר "יגל יעקב" המבואר בהוצאת "עוז והדר" (תשע"ו).
תלמידיו
- הרב יחייא שניאור - רב שכונת מוסררה
- הרב יוסף אבוחצירא - דיין בפאס ורבה של יבנה
- הרב אליהו אבוחצירא - רבה של נצרת עילית
- הרב אברהם אבוחצירא - רבה של יבנה לוד
- הרב מכלוף לסרי (אלעסרי) - שו"ב ומקובל בבית שאן
- הרב ישראל אליזרע - רבה של אשדוד
- הרב יהודה שטרית - רבה של עפולה
- הרב שמעון דיין - דיין בקזבלנקה ורבה של כפר יונה
- הרב מרדכי אליהו - הראשון לציון והרב הראשי לישראל
צאצאיו
- אשתו הראשונה, רחמה, בת אחות אביו, נפטרה כשנתיים לאחר נישואיהם בעת לידת בתם, שגם כן לא שרדה.
- מאשתו פרחה (לבית אמסלם, 1889-1972)[11] נולדו לו תשעה ילדים, אך רק שלושה מהם הגיעו לבגרות:
- רבי מאיר אבוחצירא, שאותו ראה כממשיך דרכו, נפטר בה'תשמ"ג (1983).
- רוחמה (מחצ'י), שהייתה נשואה לבן דודה הרב אברהם אבוחצירא, שהיה רב העיר יבנה ורמלה. רוחמה נפטרה בשנת 2010.
- שרה (ילידת 1927).
- אשתו מרים (בת רבי אליהו אמסלם מאלג'יר, 1922-1985) נהרגה בתאונת דרכים[12]. נולדו לו ממנה ארבעה ילדים:
- אביגיל, אשת הרב דוד בוסו (נפטר בשנת התשפ"ג 2023).
- רבי ברוך אבוחצירא המכונה "באבא ברוך", הקים לאחר פטירת באבא סאלי מוסדות בנתיבות.
- פנינה, אשת הרב דוד יהודיוף.
- עישה עליזה, ילידת ה'תש"ח, 1948. נפטרה בה' אדר ב' ה'תשפ"ב, 2022. אשת הרב אריה יהודה הראל, נפטר בכ"ח חשוון ה'תשפ"א, 2020.
- מאשתו סימי (ילידת 1938) נולדו לו שני ילדים:
עץ משפחת אבוחצירא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קבר הבאבא סאלי
- ערך מורחב – קבר הבאבא סאלי
קבר הבאבא סאלי נמצא בנתיבות. עליו בניין גדול, וסביבו פארק בצורת חמסה. סביב הקבר התפתחה תעשיית מופתים וסגולות. ביום השנה לפטירתו (ד' בשבט) מתקיימת בקבר הילולה המונית, המושכת רבבות מבקרים, בהם רבנים, אישי ציבור ופוליטיקאים. מדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.
לקריאה נוספת
- הרב דוד יהודיוף (חתנו), הסבא קדישא, א-ב, נתיבות תשמ"ה-תשמ"ז
- הנ"ל, ישראל סבא, הליכותיו והנהגותיו, ירושלים תשס"ט
- הרב אריה יהודה הראל (חתנו), מאור ישראל, ירושלים תשמ"ה
- אוהבם של ישראל, בהוצאת דרכי הוראה לרבנים, תשע"ה
- מאירים את העולם - רבני משפחת אבוחצירא, מכון אור לישרים, ירושלים תשפ"א
- הרב ד"ר דורון דנינו, 'בחינת תרומתו של באבא סאלי לעיצוב דמותן של החברה, התרבות והפוליטיקה הישראלית הנוכחית', בתוך: מחקרי מערב ומזרח: אסופת מחקרים מוגשת לפרופ' הרב משה עמאר, בעריכת: משה בר-אשר, שמעון שרביט ואלימלך וסטרייך, המכללה האקדמית אשקלון ומרכז דהאן, תשע"ט-2018, עמ' 373–384
קישורים חיצוניים
- הרב ד"ר דורון דנינו, דברי ימי משפחת אבוחצירא, בערוץ 'אורות' ב-ynet
- שיעור על הבאבא סאלי "אישים ביהדות", ערוץ הידברות
- הרב מרדכי אליהו מספר על הבאבא סאלי באתר ישיבה
- מסמכי הבאבא סאלי נחשפים, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, נובמבר 2020
- מידע על באבא סאלי בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיפוש באבא סאלי בעיתונות יהודית היסטורית
- 254, באתר "החכם היומי"
- ישראל אביחצירא (1889-1984), דף שער בספרייה הלאומית
- הפיוט "יודו לך רעיוני" מבואר.
- הקדמתו לספר "פתח האוהל" עם ביאורים ומקורות.
הערות שוליים
- ^ יורם בילו, שושלת אבוחצירה - הילולה בנתיבות, אתר מסע אחר
- ^ אריות קשורים בחוט, ירושלים: הוצאת טקסט רץ, ה'תש"פ
- ^ בספר מעשה ניסים בשם תלמידו רבי ניסים אמסלם.
- ^ ציטוט של נכדו הרב יהודיוף, קורות חייו באתר הידברות
- ^ הסבא קדישא, כרך א, עמ' רצג.
- ^ הרב ד"ר דורון דנינו, "עלייה לחצרות מקובלים ולקברי קדושים בישראל המודרנית, עמודים, חשוון-כסלו התשע"א
- ^ כרוז בחירות של "אגודת ישראל", ה'תשמ"א
- ^ אורי בינדר, בזעקות ובתפילות ליוו רבבות למנוחת עולם את "באבא סאלי", מעריב, 9 בינואר 1984, עמ' 12
- ^ הרב ברוך אביחצירא, הקדמה לספר אהבת ישראל, מכון אביר יעקב תשנ"ח, עמ' 8; וכן כתוב ב'הסכמה' של הרב מרדכי אליהו לספר.
- ^ הרב ברוך אביחצירא, הקדמה לספר אהבת ישראל, מכון אביר יעקב תשנ"ח, עמ' 8–9; משה אליהו אביחצירא, מבוא לספר אהבת ישראל, מכון אביר יעקב תשנ"ח, עמ' 11, לטענתו כוונת המחבר הייתה להמשיך ולרמז על כל תרי"ג המצוות, אך לא ברור מדבריו האם כתב היד שעמד לרשותם היה חלקי, או שמא בפועל לא נכתב עוד.
- ^ נקברה בהר המנוחות: יום ההילולא י"ח ניסן. לפי אתר מוסדות באבא סאלי נתיבות היא נקראה "ללה ביתה" בכתבה הזו
- ^ שלמה גבעון ועזרא ינוב, אלמנת "באבא סאלי" נהרגה בצומת באשדוד, מעריב, 13 ביוני 1985
- ^ חתנו בזיוו"ר של אחיו רבי דוד אבוחצירא
- ^ חתן דודו (אחי אביו) הבבא סאלי
קבלה | ||
---|---|---|
מושגי יסוד | אבי"ע • ספירות • קליפות • אין סוף • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ חיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מיסטיקה יהודית • פרדס • דבקות | |
ספרות | ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • פרדס רימונים • עץ חיים (ספר) | |
קטגוריות | קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית | |
אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רמב"ן • רבינו בחיי בן אשר • רבי שם טוב אבן גאון • רבי יצחק דמן עכו • רבי יוסף ג'יקטיליה • רבי מאיר אבן גבאי • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • רבי שלום שרעבי • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי נתן אדלר • רבי יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים מבגדאד • רבי שלמה אלישיב • רבי ישראל אבוחצירא | |
מושגים בקבלה |
36325143באבא סאלי
- רבנים חרדים ישראלים
- רבנים מרוקאים
- רבנים מרוקאים ישראלים
- ראשי ישיבה מרוקאים
- מקובלים ישראלים
- עולים בשנות ה-1950
- משפחת אבוחצירא
- ארפוד: רבנים
- נתיבות: רבנים
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- אישים שהונצחו על מדליות ישראל
- אישים שעל שמם שכונות בישראל
- ישראלים ילידי מרוקו
- מרוקו: אבות בתי דין
- אישים הקבורים בנתיבות
- ישראלים שנולדו ב-1889
- ישראלים שנפטרו ב-1984
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש