נהר הירדן
 | |
| הירדן סמוך למוצאו מהכנרת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 251 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 16.1 (בשפך לכנרת) מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 18,300 קמ"ר |
| מוצא | מפגש נחל דן, נחל חרמון ונחל שניר ליד שדה נחמיה |
| גובה מוצא הנהר | 80 מטרים |
| שפך | ים המלח |
| מדינות באגן הניקוז | ישראל, סוריה, לבנון וירדן |
נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום ומחלק אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
אורכו הכולל של הנהר ממקורותיו למרגלות החרמון ועד ים המלח הוא 251 ק"מ וספיקתו בשפך לכנרת היא כחצי מיליארד מטר מעוקב בשנה.
בשל חשיבותו הדתית, הירדן הוא אחד הנהרות המפורסמים ביותר בהיסטוריה ובספרות. בימינו נהר הירדן מהווה גבול טבעי בין מדינת ישראל ויהודה ושומרון ממערב לבין ממלכת ירדן ממזרח.
מקור השם
השם ירדן מאוזכר לראשונה במאה ה-13 לפנהס בפפירוס אנסתזי 1 – (יארדֹן – yrdwnꜣ) ייתכן והשם נגזר במצרית כהלחם השמות יאר + דן. (יֲטרוּ – jtrw) הוא ה'יאור', (השם יִטרֹ שמש גם כיחידת אורך מצרית של כ-10 קילומטר). מושאל לדמוטית (יארַ yꜥrꜥꜣ) ששימש בהוראה כללית של נהר, וגם כיאור במצרים. לפיכך 'יארַ' + 'דן' הוא יאור-הדן[1], או לחלופין מה שבעבר קרוי היה נהר-הדן, וכיום מסתפק בשם נחל דן. אפשרות אחרת גוזרת את השם מיסודות הודו־אירופיים עתיקים: הלחם השמות yar (שנה) + dan (נהר) בא לציין נהר איתן שזורם בכל עונות השנה[1].
בתלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ה עמוד א' נכתב: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: למה נקרא שמו ירדן? שיורד מדן", פירושו שיורד מנחלת שבט דן.
מסלול
הירדן הוא נהר מפותל יותר מממוצע הפיתול של נהרות בעולם. אורך מסלולו של הירדן בקו אווירי, בין הכנרת לים המלח, הוא כ-105 ק"מ, אך בשל הפיתולים הרבים מגיע אורכו ל-210 ק"מ. היחס בין אורך האפיק בו זורם הירדן לבין אורכו של הירדן בקו אווירי הוא 2 (לעומת יחס הפיתול הממוצע לנהרות בעולם – בערך 1.5).
המקורות העיקריים של מי הירדן הם הגשמים והשלגים היורדים על החרמון. הם מזינים את הירדן על ידי זרימה, חלחול תת-קרקעי ונביעה בשלושת הנחלים המהווים את מקורות הירדן:
- נחל חרמון (בניאס), שמקורו למרגלות הר החרמון.
- נחל דן, הנובע למרגלות תל דן.
- נחל שניר (חצבני), הארוך מכל היובלים, שמקורותיו למרגלות החרמון בתחום לבנון.
יש המונים גם את נחל עיון, שמקורו בלבנון, עם מקורות הירדן, אולם נחל זה נשפך בעבר ישירות לאגם החולה, ורק לאחר ייבוש האגם הובל בתעלות ישירות אל אפיק נחל שניר והירדן.
נהר הירדן נחלק לשני חלקים: החלק הנמשך משדה נחמיה, המקום בו נמצאת נקודת המפגש של היובלים המזרימים מים אל הנחל, דרך עמק החולה ועד צפון הכנרת הנקרא – הירדן ההררי, מפני שבשטח זרימה זה של הנהר, פני השטח הם הרריים. החלק האחר הירדן הדרומי נמשך מסכר דגניה בדרום הכנרת ועד ים המלח בדרום – בחלקו גבולה של ישראל עם ממלכת ירדן וזורם בבקעת הירדן שהוא חלק מהשבר הסורי-אפריקני.
הירדן זורם דרך עמק החולה בתעלה מלאכותית שנבנתה לאחר ייבוש אגם החולה. התעלה מסתיימת באזור גשר הפקק, ומשם ממשיך הנהר בזרם חזק בערוץ טבעי החתור לעומק רמת כורזים עד לבקעת בית צידה (ה"בטיחה"), עד שהוא נשפך לכנרת מצפון.
בדרום הכנרת יוצא הירדן ליד דגניה א', עובר את עמק הירדן תוך פיתולים רבים עד שנשפך לים המלח. בדרכו נשפכים לעברו יובלים רבים, והגדולים שבהם (כולם מצדו המזרחי של הירדן) הם: הירמוך שבצפון, היבוק במרכז ונחל חשבון בדרום. רוחב אפיקו של הירדן בבקעת הירדן הוא 27–30 מטר ובכמה מקומות מגיע ל-40 מטר ויותר, אך יש מקומות שבהם הוא צר מאוד.
הירדן במקום התלכדות מקורותיו – נמצא בגובה של 76 מטר מעל פני הים ובהישפכו לים המלח הוא נמצא 392 מטר מתחת לפני הים התיכון, היינו ירידה של 468 מטר.
בעונת הגשמים ובאביב הירדן עמוק יחסית וזרמו מהיר וסואן, אך בעונת הקיץ הוא הופך לנחל רדוד ואיטי שבכמה מקומות אפשר לחצותו בהליכה.
הירדן בתנ"ך
אזור נהר הירדן מתואר כאזור פורה, בדומה לדלתא של הנילוס אותו בוחר לוט לישיבתו:
וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן...
גם יעקב אבינו מזכיר כי בדרכו לחרן, עבר את נהר הירדן, גבולה הטבעי של הארץ:
כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה
לנהר הירדן היה תפקיד אסטרטגי חשוב בתנ"ך: הירדן נזכר כמה פעמים כגבול המזרחי של ארץ כנען וכמפריד בין נחלתם ממזרח לירדן של שניים וחצי שבטי ישראל לבין נחלות שאר שבטי ישראל[2].
בספר יהושע מסופר על מעבר הירדן – כניסת בני ישראל לארץ כנען דרך נהר הירדן, כשבישוב אדם המים עמדו בצד אחד וזרימת הירדן פסקה עד ים המלח.
עוד מסופר בספר שופטים על אנשי שבט אפרים שחסמו במעברות הירדן את הדרך בפני המדיינים הנסוגים מפני גדעון.
בספר מלכים – אליהו הנביא עבר את הנהר על ידי שחצה אותו באדרתו ומשעלה השמיימה התקיים אותו הנס באלישע הנביא.
נעמן שר-צבא ארם נרפא מצרעתו לאחר שטבל בירדן שבע פעמים, וכן אלישע מבצע ניסים נוספים על גדותיו..
כיכר הירדן
ערך מורחב – כיכר הירדן
בכמה מקומות במקרא נזכר האזור 'כיכר הירדן'. מתיאור המקום באזכורים אלו עולה שהכוונה למישור השטוח והמבותר של בקעת הירדן, (ה'ע'ור, שפירושו עמק או שקע), המצוי מעל עמק גאון הירדן (הזור, שפירושו הסבוך או הגרוע) שמוצף כאשר הירדן גואה בשיטפונות החורף. במישור זה ישבו חמש הערים: סדום, עמורה, אדמה, צבויים וצוער, שארבע הראשונות מביניהן נחרבו במהפכת סדום ועמורה.
הירדן בהלכה היהודית
חכמים גזרו שלא יעביר אדם אפר פרה אדומה בנהר ובספינה משום מעשה שהיה באדם אחד שהיה מעביר אפר פרה בירדן בספינה ונמצא כזית מת תחוב בקרקעיתה של הספינה והאהילו עליו ונטמאו.
הירדן הוא גבולה המזרחי של ארץ ישראל לרוב מצוות התלויות בארץ, אך אם שינה הירדן מסלולו והרחיב גבול ארץ ישראל וקיצר מהצד השני או להפך, השינוי חל בהתאם למהלך הנהר, שהגבול של ארץ ישראל הוא תמיד הירדן ומשתנה עם שינוי מהלך הירדן. הירדן עצמו נחלקו בו תנאים ואמוראים האם הוא קדוש בקדושת ארץ ישראל או לא.
חכמים תיקנו ברכת שבח מיוחדת לרואה את מקום מעברות הירדן שנעשו בו ניסים לישראל בימי יהושע בן נון: ”ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה”.
הירדן מוזכר בהלכה כנהר שיטפוני לעיתים, שחפצים שנשטפו בו איבדו את בעלותם ומותרים לכל אדם המוצאם.
נחלקו אחרונים בשאלה, האם קו התאריך ההלכתי עובר 90 מעלות אסטרונומיות ממזרח לירושלים, או ממזרח לנהר הירדן.
אדם בעל עדר בקר, מעשר באופן נפרד את בהמותיו הרועות מצד אחד של הירדן, עם אלו שבצד השני של הירדן.
על פי ההלכה, הירדן נחשב מ"בית ירח (ו) ולמטה", כלומר, חלקו של הירדן שמצפון לכנרת אינו נחשב כירדן, והיבשה שמאחוריו אינה נחשבת כעבר הירדן.
השפעת האדם
בשנת 1932 נבנה סכר דגניה, החוסם את מוצא הירדן מהכנרת. מחסום נוסף הוא סכר אלומות הנמצא 2 ק"מ מדרום לסכר דגניה. סכר זה חוסם לחלוטין את מי הכנרת וממקום זה מוזרמים לירדן מי תעלת המים המלוחים ומי שפכים המטוהרים טיהור ראשוני. ב-1964 החלה פעולת המוביל הארצי בישראל. בירדן נחנכה באותה שנה תעלת הע'ור המובילה את מי הירמוך לבקעת הירדן הירדנית, ובסוריה הוקמו מאגרים לאגירת מי הירמוך. הקמתם של מפעלים אלה הביאה לירידה של כ-98%[3] בזרימת המים בירדן שמדרום לכנרת, וכפועל יוצא מכך לגדיעת אחד ממקורות המים החשובים של ים המלח ולתהליך של התייבשות הים. בנוסף לכך, נפגעה הסביבה הטבעית של נהר הירדן באורח קשה.
גשרים עיקריים על הירדן (מדרום לצפון)
- גשר אלנבי ליד יריחו
- גשר אדם
- מעבר נהר הירדן
- גשר נהריים
- גשר אשדות יעקב
- סכר דגניה – סכר וגשר במוצא הדרומי של הכנרת
- גשר אריק על יד שפך הירדן לכנרת
- גשר כפר הנשיא
- גשר בנות יעקב ליד גדות
- גשר הפקק
- גשר יסוד המעלה
- גשר יוסף ליד שדה נחמיה
גשרי עבר
- גשר הדודות
- גשר עבדאללה
- גשר מנדסה
- גשר אום-שורט
- גשר צנברי – נבנה בסביבות המאה ה-10
אזכורים בשירה ובזמר העברי
נהר הירדן שימש השראה למשוררים ופזמונאים והוא מוזכר בכמה שירים ופזמונים עבריים מוכרים. שניים מהנודעים שבשירי בית"ר הם "שמאל הירדן" מאת זאב ז'בוטינסקי ("שתי גדות לירדן") ו"עלי בריקדות" מאת מיכאל אשבל ("את המדינה לכונן, משתי גדות הירדן").
נעמי שמר, בת קבוצת כנרת, כתבה בשנת 1961 את שירה "חורשת האקליפטוס" על רקע הירדן והוא מוזכר בשיר ("מעבר לירדן רעמו התותחים"). בשנות ה-70 כתבה שמר את "לשיר זה כמו להיות ירדן" ששרה חבורת בימות (עם מירי אלוני כסולנית).
במלחמת ששת הימים, בעת שיובב כץ שירת בצפון הארץ באזור הירדן, הוא כתב את שירו "בתי את בוכה או צוחקת" ובו הוא מזכיר את הירדן ("זורם הירדן, מתפתל כשיכור... זורם הירדן, בין גדות יעבור"). בשנת 1972 ראה אור שירו של אברהם זיגמן "אלעד ירד אל הירדן".
שירים נוספים: "אוצר הירדן" (מילים: מרדכי לבנון, לחן ושירה בני ברמן); "על הירדן" (מילים: אורי אסף, לחן: אריק רודיך); "ארץ ישראל" (הפותח ב"סוף סוף הגעתי לירדן, נכנס למים נותן לגוף להתרענן") שכתב ושר מוש בן ארי.
גלריה
-
גשר הפקק מעל הירדן -
הירדן בצילום ממדינת ירדן -
הירדן באזור אצבע הגליל -
צילום אוויר – שפך הירדן לים הכנרת – 1931 -
פיתולי הירדן במבט מן האוויר, 1938 -
מקל הנעוץ בקרקעית נהר הירדן מסמן את נקודת הגבול בין מדינת ישראל וממלכת ירדן באזור שפך ואדי אל-אחמר לנהר הירדן -
נהר הירדן על רקע הר חרמון -
נפתולי נהר הירדן בקרבת ים המלח, 1937
לקריאה נוספת
- ויליאם פראנסיס לינטש, מסע מחקר אל הירדן וים המלח, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, ה'תשמ"ד (1984)
- נלסון גליק, הירדן, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תש"ו
- מנחם תלמי ו-אפרים תלמי, "כל הארץ – לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת עמיחי, ספטמבר 1966, ערך: ירדן (הירדן), עמ' 319–322.
- דון בלט, המלחמה על המים, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 143, אפריל 2010
- ידידיה יצחקי, קדושת מי ירדן וכנרת, גג, 12, 2005, עמ' 103–112
- משה ברוור, גבול ישראל–ירדן, אריאל, 107–108, תשנ"ה, עמ' 66–74
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- מיכה קליין, " נהר כמערכת בשיווי משקל דינמי", מדע ל"ד-2, 1980, עמ' 76–79, 88 (תדפיס: מדרשת שדה בוקר)
- מידע על נהר הירדן בקטלוג הספרייה הלאומית
- דובי זכאי, נגן לי ירדן: טיול לאורכו של נהר הירדן, באתר nrg, 1 ביולי 2011
- דובי זכאי, בשצף קצף: טיול בנהר הירדן, באתר nrg, 12 בפברואר 2012
- דוח נחלים - הירדן הדרומי באתר החברה להגנת הטבע
- אלי אלון, מי אחראי להזנחה המתמשכת של נהר הירדן הדרומי?, אתר "יו פוסט", 19 במאי 2013
- נהר הירדן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אזור עמק הירדן, נהר הירדן וים המלח, 1920, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- מצב נהר הירדן והסביבה - פרסום של אקופיס מזרח תיכון
ירדן, נהר, דף שער בספרייה הלאומית
איתן לשם, פינת התאנה בירדן ההיסטורי, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2022
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ירדן, באתר האקדמיה ללשון העברית, 7 בפברואר 2022
- ^ המזבח בעבר הירדן
- ^ דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: בלי שתי גדות לירדן, באתר כלכליסט, 10 במאי 2010
39881813נהר הירדן