עמיחי מזר

עמיחי (עמי) מזר (Mazar; נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי. חתן פרס ישראל לחקר הארכאולוגיה. ביוני 2012 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ביוגרפיה

עמיחי מזר נולד ב-1942 בחיפה. אביו חנוך היה אחיו של הארכאולוג בנימין מזר. למד בבית הספר הריאלי. בנעוריו השתתף בחפירות ארכאולוגיות בבית שערים, ברמת רחל ובעין גדי. בתום שירותו הצבאי, בשנת 1963, החל בלימודי ארכאולוגיה והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא סיים לימודי תואר ראשון ב-1966, לימודי תואר שני ב-1972 וקיבל תואר דוקטור ב-1977.

במהלך לימודיו נטל מזר חלק בחפירות ארכאולוגיות באכזיב, תל זרור ושקמונה, ולאחר מלחמת ששת הימים נטל חלק בחפירות ברובע היהודי בירושלים. בשנת 1968 הוא הוביל לראשונה פרויקט חפירה וערך סקר של אמות המים בירושלים. ממצאיו בתל קסילה היוו בסיס לעבודת הדוקטורט שלו, בנושא מקדשי תל קסילה והתרבות בארץ ישראל במאות ה-12 עד העשירית לפני הספירה. מאז עמד מזר בראש מספר פרויקטי חפירה מן הגדולים בארץ ישראל במאה העשרים, ובהם החפירות בתמנה (1977–1989), בתל בית שאן (1989–1996) ומשנת 1997 בתל רחוב.

מזר החל בעבודה אקדמית בשנת 1977, במסגרת האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 1982 הוא היה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית, ובה הוא משמש משנת 1994 כפרופסור מן המניין ומחזיק הקתדרה לארכאולוגיה של ארץ ישראל על שם אליעזר סוקניק. כן הוא שימש במהלך השנים ראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, חבר המועצה הארכיאולוגית של ישראל וחבר מועצת רשות העתיקות.