דרך המלך
דרך המלך הייתה דרך מסחר עתיקה בלבנט. הדרך החלה במצרים וחצתה את סיני, הנגב והערבה, אל עבר הירדן המזרחי. היא המשיכה צפונה לאורך קו פרשת המים של עבר הירדן המזרחי, דרך מואב והגלעד, אל רמת הגולן ודמשק, והלאה ממנה אל תדמור ואל ארם נהריים.
כיום עובר כביש 35 הירדני לאורך תוואי הדרך, וכל עריה הגדולות של ממלכת ירדן נמצאות לאורכה (מדרום לצפון): עקבה, מען (פטרה), כרכ, עמאן, זרקא ואירביד. הדרך מתחברת לדרך הים בחמת גדר. בכל הערים הללו שכנו מצודות להגנה על נוסעים ולגביית מסי מעבר.
בשל הקניונים העמוקים החורצים את הרמה הירדנית לכיוון בקעת הירדן, המעבר מערבה, לכיוון ארץ ישראל, אפשרי רק באזור הנגב והערבה, ואכן באזור זה נמצאות דרכי מסחר עתיקות לכיוון באר שבע ועזה. המעבר האפשרי היחיד מצפון לים המלח הוא בירידה אל בקעת הירדן לגשר אדם וממנו, דרך נחל תרצה, אל שכם.
דרך המלך נקראת גם המסלה ובחלקה הדרומי היא מכונה דרך מדבר אדום. שמות נוספים של הדרך הם דרך הנחושת או דרך הברונזה. היא קיבלה את השם "דרך הנחושת" משום שעברה בערבה באזור מכרות הנחושת, כגון חבל פונון, שם כרו נחושת עוד בסוף האלף השלישי לפנה"ס.
כאשר בני ישראל הגיעו לגבולה של ארץ אדום, פנה משה למלך אדום במילים:
"נַעְבְּרָה-נָא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׂתֶּה מֵי בְאֵר. דֶרֶךְ הַמֶלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶה יָמִין וּשְׂמֹאל, עַד אֲשֶׂר-נַעֲבֹר, גְבֻלֶךָ... וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמְסִלָה נַעֲלֶה..."
גם כאשר הגיעו לארץ האמורי, פנה משה לסיחון מלכם במילים:
"אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר. בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ"
בהשאלה משמש הביטוי "דרך המלך" ככינוי לדרך הנכונה והישירה, בניגוד לדרכים עוקפות ועקלקלות, או ככינוי לדרך הפעולה העיקרית והמקובלת.
לקריאה נוספת
- יוחנן אהרוני, "דרך הים", ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1987, עמ' 41–43
| דרכי מסחר עתיקות |
|---|
דרך המלך36790243Q545941