צנתר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צנתר או קתטר הוא צינור חלול וגמיש בעל קוטר משתנה, המוחדר לתוך חלק בגוף לשם איבחון או ביצוע הליך רפואי באותו מיקום. הצנתר הראשון הומצא על ידי בנג'מין פרנקלין.

שימושים רפואיים

ניתן להחדיר צנתר לגוף בדרכים שונות:

קיימים הליכים רפואיים רבים הנעשים באמצעות צנתר. לדוגמה:

  • הכנסת צנתר דרך חתך ניתוחי, בדרך כלל כדי לנקז נוזלים מאתר הניתוח גם לאחר שהניתוח הסתיים והחתך נתפר (למעט הקטע שהצנתר הוכנס דרכו).
  • החדרת צנתר לחלל בית החזה לשם ניקוז נוזלים או אוויר.
  • החדרת צנתר לכבד דרך כלי הדם לשם הזרקת תרופות ממוקדת.
  • הכנסת צנתר לשלפוחית השתן דרך השופכה כדי לנקזה.
  • החדרת צנתר למוח דרך הגולגולת כדי לנקז נוזלים ממנו, או החדרת צנתר לכלי הדם במוח כדי לאבחן חסימות בהם ולפתוח אותם.
  • צנתור לב, שבו מחדירים צנתר לעורקי הלב במטרה לאבחן חסימות בהם ולטפל בהן.

צנתר בלון

צנתר בלון הוא צנתר שלקצהו מחובר בלון. צנתר זה משמש בעיקר בצנתור טיפולי. למשל, לפתיחת עורק כלילי בלב, החסום כתוצאה מטרשת עורקים.

אטימולוגיה

המילה "צנתר" מופיעה פעם יחידה בתנ"ך[1] במשמעות של צינור המוליך שמן למנורה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29036773צנתר