ספרי המהר"ל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספרי המהר"ל
Maharal.JPG
מידע כללי
מאת מהר"ל מפראג
נושא אגדה

ספרי המהר"ל הספרים שחיבר המהר"ל מפראג. הספרים עוסקים ברובם במחשבת ישראל.

הספרים

התכנון הראשוני

בבקדמתו לספר 'גבורות השם', הספר הראשון אותו חיבר המהר"ל, הוא כותב כי ספר זה הינו חלק ראשון מתוך סדרה של שישה ספרים, ששמותיהם יבוססו על הפסוק[1]”לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד”;

הספר הראשון – סדר השבת, ונקרא ספר הגדולה כמו שדרש רבי שילא[2]: "לך ה' הגדולה – זו מעשה בראשית". החלק השני – סדר הפסח, נקרא ספר הגבורה כמו שנתבאר. והחלק השלישי – סדר מתן תורה, נקרא ספר תפארת ישראל, כמו שדרש רבי עקיבא[2]: "והתפארת – זו מתן תורה". והחלק הרביעי הוא סדר תשעה באב והנמשך לזה, נקרא ספר הנצח, והוא מפלת של [מלכות] רשעה שהחריבה את ביתנו. והחלק החמישי – סדר סוכות, נקרא ספר ההוד כי בו נותנים הודות והלל להקב"ה בארבעה מינים. והחלק השישי, סדר ראש השנה ויום הכיפורים ונקרא ספר שמים וארץ.

המהר"ל, גבורות ה', סוף ההקדמה השלישית.

גורל שלושת הספרים שלא נדפסו מעולם – הגדולה, ההוד, ושמים וארץ, לא ידוע עד היום. נפוצו שמועות כי ספר הגדולה הועמד למכירה לפני כמאתיים שנה[5], אך עד היום לא נודע דבר על אף אחד מספרים אלו. סימוכין לדעה שמעולם לא נכתבו ניתן למצוא בעובדה כי מהר"ל מעולם לא הפנה אליהם בספריו, למרות שלשאר ספריו הוא מפנה פעמים רבות.

שני חיבורים נוספים על סדר המועדים שכתב המהר"ל הם אור חדש, פירוש על מגילת אסתר שבו מרחיב מהר"ל על ענייני חג הפורים בכלל. נדפס בשנת ש"ס. ונר מצוה - ביאור על נס חג החנוכה ומצוותיו. הספר דן בארוכה גם בענייני ארבע מלכויות ובהלכות חנוכה למעשה. נדפס גם הוא בפראג ש"ס.

גור אריה

הספר גור אריה נכתב כפירוש על פירוש רש"י לתורה, והוא מפרש את דבריו[6] ודן בהם[7]. הספר מבוסס בעיקר על פירושו של רבי אליהו מזרחי. לעיתים מתרץ המהר"ל שני תירוצים, האחד תירוצו של רא"מ והאחד משלו[8]. לימוד בעיון של פירושו של רש"י היה מקובל בקרב חכמי התקופה ופרושים רבים נדפסו בנושא זה באותה תקופה[9]. הספר כולל גם מאמרים של המהר"ל עצמו בהלכה[10] ובאגדה[11].

דרשות

אוסף ספרים נוסף של המהר"ל הוא דרשותיו, שכל אחת מהן נדפסה כחיבור קטן. בשנת ה' שמ"ד דרש בבית הכנסת הגדול בפראג דרשה לשבת תשובה שנדפסה כבר באותה שנה. בשנת ה' שמ"ט דרש בפראג "דרוש נאה לשבת הגדול" שנדפס באותה שנה. ובשנת ה' שנ"ב דרש המהר"ל "דרוש על התורה וסודה על העבודה... ובפרט … לנגד יין שאסרו חז"ל." למעשה הדרוש הוא שתי דרשות שונות, אחת על התורה והשנייה "על המצוות", (איסור יין נסך) והוא נדפס בפראג בשנה שאחריה, שמ"ג. דרשה נוספת של המהר"ל היא "הספד על פטירת חכם".

ספרים הנוגעים לתיקון המידות

המהר"ל כתב פירוש על פרקי אבות שנדפס בשם דרך החיים בשנת שמ"ט. מטרת החיבור, כמו שהגדיר אותו המהר"ל[12], הוא "להביא כל מידות ישרות ומתוקנות אשר הציגו חז"ל במסכת אבות", שבה "נכללו כל דברי המוסר".

המהר"ל הוציא ספר נוסף בעניני מידות בשם "נתיבות עולם" שבו שלושים ושתיים "נתיבות" על סדר המידות. [נתיב הלשון, נתיב התורה, נתיב דרך ארץ ועוד.]

על הש"ס

חיבור נוסף מאת המהר"ל הוא "חידושי אגדות", חידושים על אגדות הש"ס ממסכתות שבת, ראש השנה, יבמות, כתובות, נדרים, נזיר, סוטה, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, עדויות, זבחים, מנחות, חולין, בכורות, ערכין, תמורה, תמיד, נידה ונגעים. נראה כי החיבור הקיף בעבר את כל סדר מועד ואף את מסכת ברכות, לאור הפניות רבות שמפנה מהר"ל לחידושיו על מסכתות עליהם לא קיימים בידינו חידושי אגדות משמו[13]. לא ידוע מה עלה בגורל חידושיו אלו.

המהר"ל חיבר גם חיבורים העוסקים בהלכה בלבד ולפיכך אינם נכללים בדרך כלל באוסף המקובל של ספרי המהר"ל[14]. כמו "חידושי גור אריה" על מסכתות שבת ערובין ופסחים שנדפסו בלבוב שנת תרכ"ג מכתב יד שהיה בידי הרב אפרים זלמן מרגליות. כמו כן כתב הערות על טור יורה דעה שנדפסו בזולצבאך שנת תקל"ה. נתפרסמה גם תשובה בשמו בענין היתר עגונה ונדפסה יחד עם החיבור "הספד לפטירת חכם".

ספרים נוספים

במהלך השנים התפרסמו החיבורים "דברי נגידים" ו"לשון לימודים" על הגדה של פסח כביכול בשמו, אך קמו עליהם מערערים[15].

שמועות[16] מספרות על חיבור גדול שכתב המהר"ל על סדרים זרעים וטהרות שאינם מצויים בתלמוד בבלי. החיבור כלל ליקוט של הגמרות שדנו בעניני סדרים אלו ברחבי הש"ס, ונערך במתכונת המדמה גמרא על סדרים אלו. הוא אף צירף לליקוט שני פרושים משלו, המדמים את פירושי רש"י ותוספות. על פי אותם שמועות חיבור זה אבד בשריפה שפרצה בפראג בשנת ה'תמ"ט וכילתה את כל כתביו של המהר"ל בהלכה.

תוכן הספרים

כמעט כל ספרי המהר"ל עוסקים בענייני אגדה ולא בענייני הלכה, אבל על מצבתו נכתב "ויכלכל את כל בני דורו לחם אבירים, משאלות ותשובות... ובחידושים על כל שישה סדרים, על גמרא רש"י ותוספות... בפלפולים חריפים ויקרים." הרבה מחכמי דורו מצטטים מדבריו בענייני הלכה ותשובות רבות שהשיב מלוקטות בספרי התקופה[17].

המהר"ל נוהג לנתח פסוקים ואגדות חז"ל בדרך מחשבתית עמוקה תוך הסתמכות שיטתית על דברי חז"ל ומשנתם. חלק גדול מחיבוריו נכתבו בכדי לקעקע הנחות יסוד שגויות שהשתרשו בדינמיקה הפרשנית של אותם ימים, כמו חוסר כבוד והתבטלות מול רוח קדשם של חז"ל. כמו כן ניכר ברבים מחיבוריו כי הם מבוססים על דרך הקבלה ומאמרי הזוהר אף כי המהר"ל נמנע באופן שיטתי מלתת לזה ביטוי פומבי.

דרך הלימוד בנגלה על פי המהר"ל מובעת לכל אורך כתביו[18], כשהוא תוקף בחריפות את הנוהג להשקיע יתר על המידה בפלפול ובהעמקה ומעודד להשקיע יותר בלימוד מקיף ושינון רציף של דברי הגמרא. המהר"ל דאג בסוף ימיו, בערך בשנת ש"ס, להדפיס את מסכת נידה ללא פירושים כדי שיתרגלו הלומדים לשנן את הגמרא ויכנסו ל"ברית התורה שבעל פה"[דרוש מקור]. למרות זאת מפגין מהר"ל בספריו העמקה כמעט חסרת תקדים בדברי חז"ל והראשונים.

מהדורות

כמעט כל ספרי המהר"ל באגדה ראו אור בחייו (מלבד חידושיו על אגדות הש"ס שנדפסו לראשונה בשנת תשי"ח), עם זאת חלפו כמעט מאתיים שנה עד שהמגיד רבי ישראל מקוזניץ דאג להוציא את ספרו של המהר"ל גבורת ה' בהדפסה מחודשת, ובהשפעתו נדפסו רוב ספריו האחרים[דרוש מקור].

בשנת תשי"ח יצא לאור בלונדון סט של ספרי המהר"ל שכרך את כל ספרי המהר"ל תחת אכסניה אחת ובפורמט אחיד, מאז יצאו כמה מהדורות נוספות לסט זה.

בשנת תשמ"ט החל מכון ירושלים להוציא מהדורה מורחבת של כתבי המהר"ל עם פירוש רחב מאת הרב יהושוע הרטמן הכולל בין היתר הקבלות רבות בין מאמרים דומים הפזורים בכתבי מהר"ל, מפתח לספרים המובאים בכתביו ומפתח ערכים. במהדורה זו יצאו כבר שלושים ושבעה כרכים, הכוללים את ספריו גור אריה, תפארת ישראל, נצח ישראל, אור חדש ונר מצווה, וכן נתיב התורה ונתיב התשובה מתוך ספרו נתיבות עולם ורוב ספר גבורות השם. מהדורה זו עדיין לא הושלמה.

בשנת תשע"ה נדפסו שוב כל כתבי המהר"ל בהוצאה מחודשת של ההוצאה לאור "תפארת". בהוצאה זו נערך מפתח ערכים מסודר לנושאים הרבים הפזורים בספרי המהר"ל, בנוסף למפתח על סדר הש"ס והרמב"ם. המהדורה כוללת הרחבה גדולה של הספר "גבורות השם" שלא נמצאת לפנינו. מלבד זאת הוסיפו גם מחיקות רבות שמחק המהר"ל מספריו, שאותם הדפיסו בשולי הגיליון תחת הכותרת "מחיקת קולמוס". אמנם, דווקא מתוך ההקף העצום של התוספות הנטייה היא לא להתייחס אליהם כאל השמטות שנשמטו בטעות אלא כאל מהדורה מוקדמת של המהר"ל לספרו שהדפיס בעצמו לאחר זמן. כמו כן הופיעה באותה הוצאה נוסח חדש ורחב יותר לספר דרך החיים, בנוסחא זו ההוספות מצומצמות במידה משמעותית ביחס לתוספות שבספר גבורות ה' ודווקא מחמת כן הנטייה יותר היא לקבלם כאמיתיים שהושמטו בשוגג[19].

הערות שוליים

  1. ^ דברי הימים א', כ"ט, י"א
  2. ^ 2.0 2.1 מסכת ברכות, דף נ"ח עמוד א'.
  3. ^ "מספר את הגבורות, אשר פעל קורא הדורות, בצאת ישראל לחרות, כח מעשיו מגיד ואת הקורות, אמרותיו אמרות טהורות מפנינים ופז יקרות, לטועמיהן עניים מאירות" (שער הספר).
  4. ^ "כשמו כן הוא שמדבר נפלאות תמים דעים מתורתנו הקדושה" (שער הספר).
  5. ^ תולדות הפוסקים, ורשא דף ל"א ע"ב שכתב שכ"י של ספר הגדולה הוצע למכירה על ידי ר' חיים שרפשטיין ממץ בשנת תרס"ד.
  6. ^ "לבאר פירושו לתלמידים כי ראשון הוא פירושו לכל פרוש לפרש הפשט" שער הספר במהדורת פראג של"ח שיצאה בחיי המחבר
  7. ^ "גם לברר דבריו אם האמת איתו מה שהשיבו עליו הבאים אחריו", שער הספר מהדורת פראג של"ח שיצאה בחיי המחבר.
  8. ^ לדוגמה, בראשית פרק מ"א פסוק ח, בראשית פרק מ"ב פסוק א.
  9. ^ הידועים שבהם, גור אריה מהמהר"ל, אהבת ציון, פירושו של מהרש"ל, של בעל הלבוש, של רבי חיים אחי המהר"ל. ובאר מים חיים. בהקדמה ל'גור אריה' מהדורת תפארת מצויין כי עד שנת ה'ת' נדפסו באשכנז יותר מעשרים חיבורים העוסקים ברש"י על התורה.
  10. ^ "ובקצת מקומות להראות פרוש במקרא או בתרגום יותר קרוב" שער הספר מהדורת פראג של"ח. שיצא בחיי המהר"ל
  11. ^ "לבאר אותה על פי סודה וטוב טעמה" משער הספר פראג של"ח שיצא בחיי המחבר
  12. ^ הקדמת המהר"ל לדרך החיים
  13. ^ ראו למשל חידושיו למסכת מכות דף י' עמוד א' שם הוא מפנה לחידושיו לפרק הרואה שלא נמצאים בידינו, או חידושיו למסכת סנהדרין דף יז. שם מפנה לחידושיו למסכת עירובין
  14. ^ ראו מהדורת חי"ל האניג, מהדורת תפארת, מהדורת עוז הדר ועוד רבים.
  15. ^ ראו בהקדמה למהדורת לונדון תש"ך
  16. ^ הקדמה לתפארת ישראל מהדורת פרדס
  17. ^ שו"ת הב"ח סימן קי"ז, שו"ת איתן האזרחי סימן ל"ז שו"ת חינוך בית יהודא סימן ע"ה, ב"ח טור או"ח סי' קצ"ב, ב"ח יו"ד סי' א', שו"ת הב"ח סי' כ"ח, שם סימן ל"ו, שו"ת מהר"ם מלובלין סימן נ"א.
  18. ^ דרך החיים בסוף הביאור לארבעים ושמונה דברים שהתורה ניקנת בהם, גור אריה דברים פרק ו' פסוק ז'. נתיבות עולם נתיב התורה.
  19. ^ כל הקטע על פי הקדמת המהדירים בהוצאת תפארת