ישיבות בריסק

ישיבות בריסק הן מספר ישיבות שנוסדו על ידי משפחת רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ותלמידיו. הישיבה הראשונה נוסדה על ידי רבי יוסף דוב ('רבי יושע בער') סולובייצ'יק, בנו הגדול של רבי יצחק זאב. בניו האחרים הקימו בהמשך ישיבות משלהם. הישיבה המרכזית היא מהישיבות הבולטות ביותר בציבור החרדי ומונה כאלף וחמש מאות בחורים ואברכים.

היסטוריה

בתחילת שנות ה-ת"ש עלה רבי יצחק זאב סולובייצ'יק - הרב מבריסק לארץ ישראל והשתקע בירושלים. הוא החל למסור שיעורים בביתו לקבוצת תלמידי חכמים מירושלים. בשנת ה'תשי"א, פתח בנו הגדול רבי יוסף דוב ישיבה, שם למדו באותה עת קבוצה מובחרת של בחורים, (ביניהם הרב אברהם נח גרבוז, הרב אברהם גורביץ ורבי חיים שלמה ליבוביץ), והם למדו בבית הכנסת בבא תמא שבשכונת הבוכרים בירושלים. לאחר מכן שכנה הישיבה במשך תקופה בבית הכנסת אחוה. לאחר תקופה עלה בידיו של רבי יוסף דוב לרכוש את הבית בו גר אביו ברחוב פרס, עליה התחיל לבנות את בנין הישיבה, אולם הבניה הסתיימה רק לאחר פטירתו. לאחר פטירתו של רבי יושע בער עברה הישיבה לידי בנו, הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק. בשנת ה'תשכ"ג פתח במקביל בנו הצעיר יותר של הרב מבריסק, רבי משולם דוד, ישיבה משלו.

ישיבת בריסק ברחוב פרס בזיכרון משה

כיום (ה'תשע"ג) מונה ישיבתו של הרב אברהם יהושע, השוכנת בשכונת זכרון משה, כאלף וחמש מאות בחורים ואברכים. בישיבה לומדים רק גילאי קיבוץ (20 ומעלה) ושלא כמקובל בשאר הישיבות הלימוד בה הוא בסדר קדשים בלבד. בנוסף לומדים גם מסכת נזיר ששייכת אף היא חלקית לענייני סדר קדשים. הישיבה נחשבת ליוקרתית והקבלה אליה קשה. חלק גדול מהבחורים בה הם מארצות הברית.

מפאת חוסר המקום בבנין הוותיק, מאות תלמידים לומדים באופן קבוע בבתי מדרש נוספים ובכמה מבתי הכנסת שבאזור, כשרק לתלמידים הוותיקים שמור מקום בהיכל הישיבה או בעזרת הנשים. לשיעורו של ראש הישיבה הרב אברהם יהושע זוכה להיכנס רק מי שלמד בישיבה לפחות שנה, וזכות ההשתתפות בשיעור מחולקת לשתי דרגות: האחת אלו שקיבלו מקום ישיבה; והשנייה אלו שקיבלו רשות להיכנס לשיעור אך לא קיבלו מקום ישיבה. הכניסה לשיעור מותרת רק למי שקיבל את אישורו של ראש הישיבה.

אחת לשבוע מתקיים שיעור בחומש ורש"י, שבו מתייחס ראש הישיבה גם לעניינים אקטואליים. גם שיעור זה מיועד רק לתלמידי הישיבה, והתקנון נשמר בקפדנות. בכל שבוע נמסר השיעור לחלק אחר מבני הישיבה.

לאור גישתו של רבי חיים מבריסק, בישיבה לא לומדים לימודי מוסר.

ישיבות בריסק בולטות גם בכך שאין בהן פנימייה והבחורים שוכרים דירות למגורים. סמוך לישיבת בריסק המרכזית ישנה פנימייה קטנה. כדי לשמור על המסורת פנימייה זו אינה שייכת רשמית לישיבה. גם חדר אוכל לא היה קיים עד לשנות ה'תש"ס. עד לפתיחתו קיבלו הבחורים סכום כסף לצרכים בסיסיים.

מגידי שיעורים נוספים בישיבה הם אחיו של הרב אברהם יהושע, הרב משה ("מויש'ל") ובניו הרב יעקב ("יענק'ל"), הרב חיים (מתשע"א), הרב יוסף דב ("בערל") (מתשע"ו), הרב יצחק זאב ("ועלוול") (מתש"פ) והרב ישראל ברוך (מתשפ"ג), בנוסף קיים כולל בבניין הישיבה בראשות הרב לייב (לייב'ל) סולובייצ'יק אח נוסף של הרב אברהם יהושע.

ישיבת יד הלוי

בשנת תשס"ו פתח הרב אברהם יהושע ישיבה נוספת בשם "יד הלוי", המיועדת לגילאי ישיבה גדולה רגילים (16 ומעלה). בישיבה זו לומדים כנהוג בכל הישיבות את המסכתות בסדרים נשים נזיקין. לומדים בה כ230 תלמידים.

רבני הישיבה

ראשי הישיבה: הרב חיים ישראל הרץ (חתנו של הרב אברהם יהושע), הרב דב שפירא (חתנו של הרב שטיינמן).
רמי"ם: הרב ישראל איסר שפירא, הרב יעקב משה ליבוביץ, הרב ישראל חיים פוברסקי ((חתני הרב אברהם יהושע), הרב חיים קליינר, הרב נחמיה צוקרמן.
משגיח^[1] - הרב יצחק דוד וילנסקי (נכדו של רבי אליהו לופיאן), הרב משה אהרן צוקרמן.

בחשון תשפ"ד נקנה לישיבה שטח ברחוב ירמיהו^[^{דרוש מקור]}.

דרך הלימוד

בישיבות בריסק לומדים כל דף מהמסכת עם רש"י, תוספות ורמב"ם. הלימוד מאופיין בביאור תמציתי על הגמרא ומפרשיה. הדגשה מיוחדת ניתנת לדבריהם של רבי חיים מבריסק, בנו רבי יצחק זאב ונכדו רבי יוסף דוב (בישיבות של רבי אברהם יהושע ואחייניו), והם מהווים לעיתים קרובות את הבסיס לשיעורי ראש הישיבה.

בניגוד לישיבות אחרות, אין מדלגים על דפים וכמו כן, הספק דפי הגמרא גדול יותר מהמקובל בדרך כלל בישיבות אחרות. המסכת הנלמדת באופן רשמי, נלמדת רק בבוקר, ואחר הצהריים ובערב לומדים הבחורים מסכתות כרצונם (בדרך כלל ממסכתות אחרות בסדר קדשים, שלא למדו בבוקר).

בהתאם לשיטת בריסק המתנגדת למימון הישיבות על ידי השלטונות בישראל, הישיבה אינה ממומנת על ידי מוסדות המדינה אלא מתרומות.

ישיבות נוספות

ישיבתו של רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק השוכנת בשכונת גבעת משה בירושלים מתנהלת בסגנון דומה, ועליה נמנים מספר קטן יותר של בחורים ואברכים. כיום עומד בראשותה בנו הרב יצחק זאב.
"ישיבת בריסק" של רבי מאיר סולובייצ'יק, בנו של הרב יצחק זאב. לאחר פטירתו בשנת תשע"ו התפצלה הישיבה לשתי ישיבות, אחת בראשות בנו הרב יצחק זאב והשנייה בראשות בנו הרב יחיאל.
כולל "ישיבת בית יהודה" בבני ברק, של רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, חתנו של רבי יצחק זאב. כולל זה לא היה בסגנון של ישיבות בריסק ונטה יותר לשיטת ישיבת מיר שרבי יחיאל מיכל למד בה. כיום יש בכולל שתי קבוצות בראשות בניו, הרב חיים והרב דוד.
ישיבת "שערי שמחה" בראשות הרב יצחק סולובייצ'יק.
ישיבת "בריסק-קפלן" בראשות הרב צבי קפלן, חתנו של רבי יחיאל מיכל פיינשטיין. הישיבה נמצאת בשכונת עזרת תורה. בישיבה כ-400 תלמידים מחו"ל.
ישיבת "בריסק-שכטר", בראשות הרב שלום שכטר, מחבר ספר "דרכי שלום". אחד הר"מים בישיבה הוא הרב יעקב ליברמן, מחבר ספר "זבח יעקב". הישיבה נמצאת בשכונת גבעת שאול ומונה כ-200 תלמידים.
ישיבת "שער התלמוד" בראשות הרב נחמיה קפלן, חתנו של רבי משולם דוד סולובייצ'יק. בישיבה כ-100 בחורים מחו"ל.
"כולל בריסק" בשכונת זיכרון משה בראשות הרב יעקב שיף, חתנו של הרב מבריסק.
הישיבה הירושלמית "פאר התורה" מיסודו של הגאב"ד רבי יצחק טוביה וייס, אומצה על ידי הרב נתנאל פרץ מאירסון, חתנו של רפאל סולובייצ'יק, והחלה להיקרא "חכמת התורה". הישיבה נמצאת בשכונת זיכרון משה. בעבר החזיק מאירסון כולל בשכונת אחווה.
"ישיבת בריסק", בראשות הרב משה, בנו של הרב חיים בנו של רבי יושע בער סולובייצ'יק מירושלים. נפתחה בחורף ה'תשע"ה בבניין "ישיבת מצוינים" ברחוב תחכמוני בשכונת מקור ברוך בירושלים הישיבה מכונה "משב"ח" שהם הראשי תיבות של ראש הישיבה ושם אביו. באלול ה'תשע"ז עברה הישיבה לרחוב אלפאנדרי במקור ברוך בבניין של הרב דניאל בעלסקי.
ישיבה בראשותם של הרב יוסף דוב בן הרב לייבל סולובייציק, אחיינו של ראש הישיבה רבי אברהם יהושע, ושל הרב שלמה פרגר חתנו של איש העסקים הרב שמעון גליק. משמשים בישיבה גם הרב מנחם קראוס והרב שמואל אליעזר בדיל, מתלמידי הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק.
ישיבה בראשותו של הרב זאב קפלן, בנו של הרב ירוחם קפלן ואחיו של הרב צבי קפלן. הישיבה נמצאת בשכות גאולה בירושלים ולומדים בה כ- 140 בחורים.