הרב ירוחם קפלן
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
| לידה |
ה'תרצ"ח (גיל: 86 בערך) ברסט הרפובליקה הפולנית השנייה |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1963–הווה (כ־61 שנים) |
| תחומי עיסוק | מוסר |
| תפקידים נוספים | משגיח |
| רבותיו | |
הרב ירוחם קפלן הוא משגיח בישיבת קדשים שבראשות בנו הרב צבי קפלן. ייסד בעבר את הישיבה לצעירים שעל ידי תלמוד תורה מאה שערים ועמד בראשה קרוב לשני עשורים.
ביוגרפיה
נולד בה'תרצ"ח בבריסק לרבי ישראל חיים קפלן אז ראש ישיבת תורת חסד בבריסק, ובהמשך ראש ישיבת בית מדרש עליון במונסי, ולחסיה בתו של רבי ירוחם ליבוביץ משגיח ישיבת מיר. נקרא על שם סבו רבי ירוחם שנפטר בה'תרצ"ו. כסנדקו שימש רבי שמחה זליג ריגר אב בית הדין בבריסק.
מלחמת העולם השנייה
בחשוון ה'ת"ש אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבושה של בריסק בידי הצבא האדום, עברה ישיבת תורת חסד לוילנה, עם רוב הישיבות שבאזור הכיבוש הקומוניסטי. ביחד עם הישיבה, עבר גם רבי ישראל חיים ראש הישיבה ומשפחתו. בהמשך, עברה הישיבה לקיידאן.
במהלך חורף ה'תש"א אחרי שהקומוניסטים השתלטו על ליטא, ואחרי שרבי אהרן קוטלר ארגן עבור רבי ישראל חיים ומשפחתו ויזה לארצות הברית, ברח רבי ישראל חיים ומשפחתו לארצות הברית. את הדרך עשו ברכבת הטרנס סיבירית לוולדיווסטוק, משם באונייה ליפן, אחרי שהות קצרה ביפן, עשו את דרכם באונייה לארצות הברית, דרך חופי סן פרנסיסקו, שם השתקעה המשפחה בוויליאמסבורג שבניו יורק. לירוחם מלאו 3 בשהותו על האונייה בדרכה לארצות הברית.
בארצות הברית
למד בישיבת תורה ודעת אצל רבי שרגא פייבל מנדלוביץ', בהמשך עבר ללמוד בבית מדרש גבוה בלייקווד שם היה תלמידו של רבי אהרן קוטלר. בהמשך עבר ללמוד בישיבת בית התלמוד שם היה לתלמידו של רבי אריה לייב מאלין.
נישא בה'תשכ"ב לביתו של חיים מיכל ורשה מהברונקס, מסדר הקידושין בחתונתו היה רבו רבי לייב מאלין.
כשנה לאחר מלחמת ששת הימים עלה לארץ ישראל, וכעבור תקופה קצרה השתכן בשכונת עזרת תורה בירושלים, בסביבות שנת ה'תשמ"ג עבר לגור בשכונת ארזי הבירה.
פעילות
תקופה לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבה לצעירים שעל ידי ישיבת בית התלמוד.
תקופה קצרה לאחר עלייתו לישראל הקים ישיבה לצעירים בשכונת בית ישראל, בשיתוף עם תלמוד תורה מאה שערים. שם כיהן הרב ירוחם כראש הישיבה, לצידו כיהן בישיבה גם רבי זונדל קרויזר ורבנים נוספים.
בהמשך, עזב את הישיבה לצעירים, ופתח למשך תקופה קצרה ישיבה גדולה בשם "בית שער התלמוד" אולם זו נסגרה כעבור שנתיים.
מאז פתיחת ישיבת קדשים על ידי בנו הרב צבי בה'תשנ"ח, הוא מכהן בישיבה כמשגיח, שם הוא נושא שיחת מוסר שבועית בבית המדרש.
עוד בבחרותו בישיבת בית התלמוד עבר לפני התיבה בתפילות הימים הנוראים, והמשיך בכך גם אחר נישואיו. לאחר שישיבת בריסק של הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק נכנסה למשכנה ברחוב פרס, עבר שם לפני התיבה כשליח ציבור משך כשלושים שנה, באחת מתפילות המוסף של ראש השנה, ובתפילת המוסף של יום כיפור. עם הקמת ישיבת קדשים, התחיל להתפלל שם לפני העמוד את תפילת המוסף השניה של ראש השנה.
משפחתו
אחיו:
- רבי צבי - היה נשוי לביתו של רבי ישראל איסר שפירא שימש ראש כולל בתל אביב.
- שרה - נישאה לרבי בנימין ציילברגר מראשי ישיבת בית התלמוד.
- הרב יוסף - חתנו של רבי אברהם יעקב זלזניק, שימש כראש כולל בירושלים.
- הרב נפתלי - חתנו של רבי שבתי פרנקל, מראשי ישיבת בית התלמוד.
- לאה - נישאה להרב ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז'.
מבין ילדיו ידועים בעיקר:
- הרב צבי - חתנו של רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, ראש ישיבת קדשים בירושלים.
- חתנו הרב דוד פיינשטיין - בן רבי יחיאל מיכל פיינשטיין, ראש ישיבת בית יהודה.
- חתנו הרב חיים שיף - בן הרב יעקב שיף חתן רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.
- הרב אברהם - מראשי ישיבת אור החיים בארצות הברית.
- הרב ישראל חיים - ראש ישיבת בית דוד במונסי ארצות הברית.
- הרב אליעזר זאב - ראש אחת מישיבות קדשים בירושלים.
- חתנו הרב שמואל אליעזר בדיל - ר"מ בישיבת תפארת חיים (אחת מישיבות בריסק בירושלים).
קישורים חיצוניים
- הספד על רבי שמואל בירנבוים זצ"ל באתר קול הלשון