הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא
_(cropped).JPG) | |
| הרב יעקב שפירא | |
| לידה | י"ז בטבת ה'תשי"א (גיל: 73) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | תלמוד, מחשבת ישראל, רבנות, גאולה, תורה |
| תפקידים נוספים |
|
| רבותיו |
הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם שפירא (אביו), הרב שלום נתן רענן (דודו) הרב שאול ישראלי, הרב דוד כהן (הנזיר) |
| תלמידיו | ראו להלן |
| חיבוריו | על המידות, על התורה, על ידי כהניך, פני שבת, (ועוד) |
| בת זוג | רעיה שפירא |
הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים, פוסק, נשיא מכון הרצי"ה, חבר מועצת הרבנות הראשית מאז 2008 ויו"ר ועדת החינוך שלה. שימש כממלא מקום נשיא מועצת הרבנות הראשית פחות מעשרה ימים.
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
נולד בירושלים לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לימים ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל ולרבנית פנינה פרל, אחותו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. נקרא על שם סבו, הרב יעקב אלעזר הירשוביץ. הסנדק בברית שלו היה הרצי"ה קוק. הוא אחיו התאום של הרב שמואל, כיום מנהל ישיבת מרכז הרב. ואחיהם הגדול הוא הרב בן ציון, המכהן כיום כראש מכון הרצי"ה, שהרב יעקב הוא נשיאו. הוא דור שביעי בירושלים.[1]
שנות ילדותו היו בשכונת גאולה שהייתה מלאה ברבנים, אדמו"רים, ותלמידי חכמים. בלילות השבת של ילדותו היה הולך לשיחתו של הרב עובדיה יוסף בישיבת פורת יוסף, ולאחר מכן ל"טישים" של הבית ישראל מגור והחלקת יהושע מביאלה.[1]
למד בתלמודי תורה 'יבנה' ו'שילה' בירושלים. לאחר מכן במחזור הראשון של ישיבת ירושלים לצעירים, בין היתר אצל הרב יעקב פילבר והרב יהושע רוזן. בשנת תשכ"ח החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שבה כיהן אביו כאחד מראשי הישיבה. במשך שנים למד בחברותא עם הרב יהושע מגנס ובימי שישי עם הרב שאול ישראלי. היה מקורב אל הרצי"ה קוק וכן אל הרב הנזיר בשנותיו האחרונות.[2] הוסמך לרבנות על ידי אביו ועל ידי הרב ישראלי.
תפקידים תורניים והרבצת תורה
.jpg)
בשנת תשמ"ג מינה אותו אביו כר"מ בישיבה, בשנת תשס"ד מינהו אביו למגיד שיעור כללי בנוסף לשיעורו שלו.
החל מתשמ"ג ועד שנת תשנ"ג היה יד ימינו של אביו בכהונתו כרב הראשי לישראל, ומתוקף כך עסק לצידו בשאלות הלכתיות רבות,[3] הרב חיים שטיינר כתב כי כבר בתקופה זו נודע כגדול בתורה ורבנים ודיינים היו פונים אליו בשאלות הלכתיות.[4]
בבחירות שנערכו בכ"ג באלול תשס"ח (23 בספטמבר 2008) נבחר למועצת הרבנות הראשית, במקום הראשון מבין המועמדים האשכנזים,[5], מאז הוא מכהן בה, ומשמש בה יו"ר ועדת חינוך. הרב יצחק יוסף נועץ בו בהכרעות רבות בענייני הרבנות[3].
חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל ובאיחוד רבני תורת הארץ הטובה. בעבר הגיש פינה שבועית על פרשת השבוע ברשת מורשת. כיום מגיש פינה זו בכאן מורשת. בשנת ה'תשפ"א לוקטו חלק מדברי התורה שמסר במסגרת פינה זו לספר פני שבת על פרשיות השבוע, בהוצאת מכון מים חיים.
משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' - תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס.[6]
בשנת 2013, פעל הרב שפירא להכשרת התמודדותו של הרב יעקב אריאל לתפקיד הרב הראשי לישראל[7], לאחר שיוזמה זו לא צלחה, התמודד הרב שפירא עצמו לתפקיד[8] בין השאר בתמיכת הרב דוב ליאור[9] והרב חיים שטיינר,[4]. גם הרב עובדיה יוסף תמך במינויו לתפקיד, אך בשל אילוצי דילים פוליטיים נמנעה מפלגת ש"ס מלהעניק לו את תמיכתה. הוא לא נבחר לתפקיד, והרב עובדיה יוסף אמר כי לאחר שלמרות רצונו הדבר נמנע, הוא רואה ברב שפירא את המועמד הראוי לבחירות לקדנציה הבאה של הרבנות הראשית.[10]
באוקטובר 2014 הגיש הרב שפירא את מועמדותו לתפקיד רבה הראשי של ירושלים, אך הודיע שיסיר את מועמדותו אם תתאפשר מועמדותו של הרב אריה שטרן. לאחר שהגיש הרב שטרן את מועמדותו - פרש הרב שפירא והודיע על תמיכה בו, והוא אכן נבחר.
ב11 ביולי 2024 התמנה למ"מ נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, לאחר התפטרות ממלא המקום הקודם הרב יעקב רוז'ה, וזאת עקב פקיעת כהונתם של הרבנים הראשיים לישראל, ומכיוון שטרם מונו להם מחליפים קבועים, ב15 ביולי התפטר מתפקידו עקב סירובו למנות נשים כ"רבניות" לאסיפה הבוחרת לרבנים הראשיים.
בראשות ישיבת מרכז הרב
לאחר פטירת אביו, בט"ו בתשרי ה'תשס"ח, התמנה לפי צוואתו כראש הישיבה, את דרכו בהנהגת בישיבה וברבנות ינק בעיקר מאביו שהדריכו בכך לאורך השנים, כאשר שימשו,[11] ואף הותיר הוראות ואמירות לעתיד.[12] בשנתו הראשונה כראש ישיבה אירע הפיגוע בישיבת מרכז הרב, שבו נרצחו שמונה תלמידים, רובם מהישיבה לצעירים.
במסגרת תפקידו כראש הישיבה הוא מעביר שיעור כללי בגמרא. במוצאי שבתות הוא מלמד בבית הוריו, כהמשך לשיעור שנוסד על ידי אביו, שיעור בספרי עיון כדוגמת קצות החושן ואבני מילואים בהתאם למסכת הנלמדת בישיבה. הוא מלמד בביתו שיעורים בספרי יסוד באמונה לתלמידי שיעור ב' ושיעור ג', ושיעור בפרשת השבוע בליל שבת המיועד בעיקר לשיעור ד'. מראשית כהונתו כראש הישיבה, שיעורו בפרשת שבוע לתלמידי שיעור א' נערך ומחולק בערב שבת בבית המדרש ומופץ בדוא"ל.
בנוסף להיותו ראש הישיבה, הוא משמש כר"מ של שיעור ד' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר מדי שבוע שני שיעורי עיון בגמרא. הוא מקפיד לעמוד בקשר עם כלל תלמידי הישיבה ולהעביר שיעורים שונים לכל קבוצות הגיל.[13]
השקפתו
לימוד בישיבה
הרב שפירא התבטא שישנה "מחלה לדור" בכך שנערים צעירים אינם מאמינים ביכולותיהם לגדול בתורה. לדבריו - "אנשים לא מאמינים ביכולת שלהם ללמוד בישיבה", מה שגורם להם להימנע מלנסות זאת, בעוד שאצל מי שכן מחליט לנסות - "בשטח רואים לאחר מעשה שזה אחרת לגמרי. האדם מגלה שאחרי חצי שנה בישיבה הוא הרבה יותר ממה שיכול היה לדמיין את עצמו קודם"[11]
הוא מעודד את תלמידיו ללמוד בישיבה במשך שנים רבות וכן מעודד כתיבת חידושים וסיכומים של שיעורים.[14] מסיבה זו הוא היה ממייסדי "קנה לך חבר" - תחרות החיבורים התורניים של מפעל הפיס לבני הציונות הדתית ומשמש כחבר בוועדת השיפוט.[6]
הנהגה
הרב שפירא סבור שיש לדבוק ברבנות הראשית לישראל שייסד הרב קוק גם שהיא מנוהלת בידי חרדים, ומבקר את מי שמאפשר את החלשתה או גורם להצגתה באור שלילי.[12] הוא סבור שאת ניהול ענייני הדת במדינה יש להפקיד בידיה, ולכן לדעתו הרבנות הראשית דווקא, ולא רבני הערים, צריכה להכריע בנושאי גיור וכן הוא מתנגד להקמת תאגידי כשרות שיתחרו ברבנות הראשית.[15][16][17] לדעתו, בהמשך לדעת הרבנות הראשית לדורותיה, אין להתיר כניסה להר הבית. הוא רואה בכך שאלה הלכתית, אך מבקש לא להפוך אותה לנקודת מחלוקת חריפה בין ציבורים ומבקר את התנהלות גופים מסוימים שהפכו זאת למלחמה "בסגנונות של בוז ומשטמה".[16]
בשנת תשנ"ג היה מהרבנים שפעלו להקמת איחוד הרבנים למען ארץ ישראל. בתקופת תוכנית ההתנתקות סבר כי על חיילים לסרב פקודה לפינוי יישובים יהודיים בגוש קטיף ויהודה ושומרון. בשנת תשע"ז הביע התנגדות נמרצת לפינוי עמונה וקרא לתלמידיו להגיע למקום. במקביל פרסם עם רבנים נוספים קריאה לא לפעול באלימות.[18]
הוא פוסק שאסור לקבל תרומות מנוצרים ובפרט מהקרן לידידות, שמי שעומד מאחוריה לדבריו היא קבוצה נוצרית-מסיונרית. מסיבה זו סירב לתרומה אשר הוצעה לו לאחר הפיגוע שאירע בישיבה בשנת 2008.[19][20][21]
הרב שפירא דוגל בשיתוף פעולה עם רבנים ואישים ממגזרים שונים.[22] בשל כך הוא מזמין מדי פעם רבנים חרדים להעביר שיעור בישיבת מרכז הרב, כמו הרב עובדיה יוסף[23], הרב אביגדור נבנצאל[24], הרב בן ציון קוק[25] והרב משה מרדכי פרבשטיין,[26] ומהצד השני מזמין לישיבה גם דמויות מהציבור החילוני, כמו הנשיא יצחק הרצוג.[27] ידוע בהיותו מחזיק בקשרים קרובים עם גדולי תורה מהציבור החרדי כמו הרב דוד כהן ראש ישיבת חברון כנסת ישראל, הרב יצחק יוסף - כיום הראשון לציון ובעבר ראש ישיבת חזון עובדיה, הרב חיים קניבסקי,[3] האדמו"רים מגור ומבעלזא,[12] המקובל הרב דוד אבוחצירא ועוד. היה מקורב במיוחד גם אל הרב עובדיה יוסף[13] והרב מרדכי אליהו[28] וכן אל הרב חיים קנייבסקי[29].
עולם התורה
הזדהה עם מאבקם של החרדים נגד יוזמות החקיקה להטלת סנקציות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו לצה"ל והקדיש לכך את נאומו בעצרת יום ירושלים המסורתית בישיבה בשנת ה'תשע"ג. לדבריו, על אף שהגיוס הוא מצווה - "אין לגעת בלומדי התורה".[30] ביקר באופן חריף פעולות שנעשו כדי לקצץ בתקציבי הישיבות, ונימק - שלא מדובר במאבק על התקציב עצמו, אלא על המהות, על תפיסת משמעותם של לומדי התורה. לדבריו: "אנחנו מאמינים בני מאמינים, ולא משנה באיזו ישיבה אתה לומד. אין דבר יותר ערכי, אין דבר יותר גדול, מלימוד התורה"[12].
מסירת התורה והדרכתה
בהמשך לעמדת אביו, מדגיש את החשיבות ביכולתם של רבנים להביע דעת תורה בכל נושא מבלי שיוכלו למנוע זאת מהם. כחלק מכך קרא בשנת ה'תשס"ט לכלל הרבנים וראשי הישיבות להתאחד סביב הרב אליעזר מלמד וישיבת הר ברכה בעקבות החלטתו של שר הביטחון אהוד ברק להוציא את ישיבת הר ברכה ממסלול ההסדר לאור קריאתו של הרב מלמד לסירוב פקודה בעת פינוי יישובים, כדי להגן על חרות וכבוד התורה.[31]
מדגיש שמי ששקוע בתורה וגדול בה, נקודת המבט שלו טהורה ומדויקת אף בעניינים ציבוריים, ואף יש לו סיעתא דשמיא לכוון לאמת.[12]
במשנתו בולטת ההערכה למסורת התורנית המועברת מגדול דור אחד למשנהו, ובפרט המסורת המועברת בין ראשי ישיבת מרכז הרב לדורותיה, מהרב קוק עד לרב אברהם שפירא. לאור זאת הוא מדגיש את חשיבות דרכה של ישיבת מרכז הרב, לעומת מגמות המחדשות דרכים שאינן מסתמכות על גדולי הדור ובניגוד להדרכתם.
חיים אישיים
נשוי לרעיה לבית ספיר, מורה בבית ספר נעם ירושלים ולהם שני בנים ושלוש בנות. מתגורר בירושלים, בסמוך לישיבה. בתו אביטל נשואה לרב אברהם ישראל סילבצקי, המשמש בישיבה כר"מ של שיעור ב'. בתו חיה נשואה לרב אפרים ולץ המשמש כר"מ בישיבת ברכת משה במעלה אדומים.
ספרים שפורסמו מתורתו
- על ידי כהניך, חוברת שיחות לחג החנוכה בהלכה ובאגדה, ה'תשע"ג
- מגיד דבריו ליעקב, שיחות בהלכה ובאגדה בענייני חג הפסח ו"הקבלת פני רבו ברגל", ה'תשע"ד
- משיחות מו"ר הרב יעקב שפירא שליט"א, חוברת בענייני חג השבועות, ה'תשע"ה
- על התורה בענייני לימוד תורה. מכון מים חיים, ה'תשע"ח.
- יראו ישרים וישמחו - שיחות ליום העצמאות, ל"ג בעומר ויום ירושלים. מכון מים חיים, ה'תשע"ח.
- על המידות - "על בנין מידות הנפש לאורה של תורה". מכון מים חיים, ה'תש"פ.
- פני שבת - שיחות קצרות ורעיונות על פרשיות התורה. מכון מים חיים, ה'תשפ"א.
- על התשועות - שיחות מענייני חנוכה. מכון מים חיים, כסליו ה'תשפ"ג.
מתלמידיו הבולטים
רבני יישובים
- הרב דוד פטר - רבה הראשי של פראג.
- הרב גד רווח - רב המועצה המקומית מצפה רמון[32]
- הרב ינון קליין - רב היישוב גבעת אסף וראש הכולל.
- הרב ישי אחיטוב - רב היישוב קדר שבגוש עציון.
- הרב יונתן דון יחיא - רב המושב הזורעים ור"מ בישיבת נתיב טפחות.
- הרב משה פינטו - רב המושב נתיב השיירה .
דיינים
- הרב אברהם צבי גאופטמן - דיין בבאר שבע ורב קהילה בהר חומה.
- הרב יעקב שרעבי - דיין בבית הדין הרבני ור"מ בישיבת ניר קריית ארבע[33].
ראשי ישיבות ור"מים
- הרב יואל מנוביץ - ראש ישיבת הגולן בחיספין
- הרב יאיר בר לוי - ראש ישיבת 'עוז והדר' בחדרה.
- הרב אברהם ישראל סילבצקי - ר"מ בישיבת מרכז הרב וחתנו.
- הרב ערן ניסן - ר"מ בישיבת מרכז הרב.
- הרב אודי נכטשטרן - ר"מ בישיבת מרכז הרב.
- הרב עידו חכים - ר"מ בישיבת נהריה.
- הרב שלמה הירש - ראש כולל 'שעלי תורה' בבית שמש.
- הרב יעקב אלימלך - ראש ישיבת שבות ישראל לצעירים.
- הרב בניהו שנדורפי - ר"מ בישיבה הגבוהה ברחובות וחוקר תורני במכון התורה והארץ.
- הרב גלעד אנגלהרד - ר"מ בישיבת מרכז הרב.
- הרב אחיקם קשת - מחבר הספר 'קובץ יסודות וחקירות'.
אילן יוחסין
| צבי אשר כהנא שפירא | חיה מיכלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב שלמה זלמן שפירא | חנה שפיצר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב שמואל שפירא | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא | הרב אהרן יהושע פישל שפירא | שושנה רזיאל | דוד רזיאל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא | הרב אליעזר שפירא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב שלמה שפירא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עץ משפחת קוק |
|---|
|
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יעקב אלעזר כהנא שפירא |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא |
- אוסף שעורים, באתר "ישיבה"
- שיעורי הרב שפירא, באתר ערוץ מאיר
- שיעורי הרב שפירא, באתר יוטיוב
- רשימת המאמרים של הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, באתר רמבי"ש
- אסופת מאמרים בנושא הרב יעקב אלעזר שפירא, באתר אסיף
- שנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה- ראיון בעיתון 'בשבע' לכבוד יום ירושלים, באתר ערוץ 7, כ"ד אייר תשע"ו.
- שרי רוט ודוד רוטנברג, הקרע עם החרדים יהיה מהר מאוד מאחורינו" • ראיון חג, אתר בחדרי חרדים, י"ג בתשרי תשע"ד.
- חגית רוזנבאום, הנושא בעול, באתר בשבע - ערוץ 7, ספטמבר 2012.
- הרב יעקב שפירא, אמא זקנה הייתה לי, פורסם במוסף שבת של במקור ראשון.
- מבחר שיעורים ומאמרים, מתוך אתר הישיבה
- חזקי עזרא, האחיין: הרב יעקב שפירא ירש את הישיבה, באתר ערוץ 7, 28 בספטמבר 2007
- נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב יעקב שפירא, כיפה (אתר אינטרנט)
- הספד על אביו
- הספד על אביו בלוויה
- דביר עמר, אבי מורי, באתר ערוץ 7, עיתון בשבע
- כבודה של הרבנות הראשית לישראל, באתר ערוץ 7, ל' באב תשע"ז
- דביר עמר, "גולת הכותרת: לעודד תלמידי חכמים לצמוח בתורה", באתר ערוץ 7 - ראיון עימו (ועם הרבנים יהושע שפירא ומשה ליכטנשטיין) על עולם התורה הדתי לאומי, האברכים וגדולי דור העתיד, סביב פועלה של קרן אחד לאחד בתחום.
יעקב אלעזר בן אברהם אלקנה שפירא (1950-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה, באתר ערוץ 7,ראיון בעיתון 'בשבע' לכבוד יום ירושלים, כ"ד אייר תשע"ו
- ^ ראו בספר 'איש כי יפליא' על הרב הנזיר, בעריכת הילה וולברשטיין ושמחה רז, עמודים 100,103,123,127,187,209,222,292
- ^ 3.0 3.1 3.2 דביר עמר, הרב רימון על הבחירות לרבנות הראשית: "הרב שפירא הוא מוסכם, לא ייגשו אם הרב שפירא יהיה שם", באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2023
- ^ 4.0 4.1 שלמה פיוטרקובסקי, הרב שטיינר: לתמוך ברב יעקב שפירא, באתר ערוץ 7
- ^ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, באתר בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008
- ^ 6.0 6.1 חזקי ברוך, הוכרזו הזוכים בתחרות החיבורים התורניים, באתר ערוץ 7, כ"ד בחשון תשע"ג
- ^ רבנים לרב סתיו: הסר מועמדותך מיידית, באתר ערוץ 7, י"ז בסיון תשע"ג
- ^ ישי קרוב, הרב שפירא לתלמידיו: אתמודד לכהונת הרב הראשי, באתר ערוץ 7, 25 ביוני 2013
- ^ הרב דב ליאור העביר את תמיכתו לרב יעקב שפירא
- ^ בכירים בש"ס: תומכים ברב יעקב שפירא לרבנות הראשית, באתר ערוץ 7
- ^ 11.0 11.1 חגית רוזנבאום, בשבע 512: הנושא בעול, באתר ערוץ 7
- ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 שרי רוט ודוד רוטנברג, "הקרע עם החרדים יהיה מהר מאוד מאחורינו" • ראיון חג, באתר בחדרי חרדים
- ^ 13.0 13.1 נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב יעקב שפירא, כיפה
- ^ נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב יעקב שפירא, י' באדר תשע"ג, באתר כיפה
- ^ יוני קמפינסקי, הרב שפירא: הרבנות לא זקוקה ל"רפורמה", באתר ערוץ 7, ח' בתמוז תשע"ג
- ^ 16.0 16.1 כבודה של הרבנות הראשית לישראל, באתר ערוץ 7, ל' באב תשע"ז
- ^ חזקי ברוך, הרב שפירא: "הרבנות הראשית - מעל הפוליטיקה", באתר ערוץ 7, ד' באב תשע"ג
- ^ אלישע בן קימון ורועי ינובסקי, כוחות משטרה מכתרים את עמונה, מאות מתבצרים במאחז, ynet ,01.02.17
- ^ יוני גבאי הרב יעקב שפירא: כסף מהקרן לידידות - כחטא המרגלים , אתר כיכר השבת, כ"ה בסיון תשע"ד
- ^ מינה פנטון זוכה פרס ירושלים קיבל מיליוני דולרים מנוצרים, אתר סרוגים, ג' באדר תשע"ה
- ^ עידן יוסף, 'מרכז הרב' דחתה תרומה של מאות אלפי דולרים,11.08.08, אתר מחלקה ראשונה
- ^ ישראל כהן, הרב יעקב שפירא תוקף: "יש מי שמוזיל את הרבנות", אתר כיכר השבת, י"ט בתמוז תשע"ג
- ^ מאיר סטרמן, הרב עובדיה יוסף:הרב שפירא היה גדול הדור, באתר ערוץ 7, ז' בתשרי תשע"ג
- ^ הרב נבנצל כבש את ישיבת 'מרכז הרב', באתר בחדרי חרדים
- ^ שיחה נדירה בישיבת 'מרכז הרב': הגאון רבי בן ציון קוק • צפו, אתר כיכר השבת, ד' באלול תשע"ז
- ^ משה ויסברג, אחרי 50 שנה: ראש ישיבת חברון מסר שיעור בישיבת 'מרכז הרב' • צפו, באתר בחדרי חרדים, 16 בפברואר 2018
- ^ הרצוג במרכז הרב: "אש זרה מכרסמת בנו", באתר ערוץ 7, ח' באב תשע"ז
- ^ ערוץ 7, אבי מורי, באתר ערוץ 7, 20/09/18
- ^ הרב רימון על הבחירות לרבנות הראשית: "הרב שפירא הוא מוסכם, לא ייגשו אם הרב שפירא יהיה שם"
- ^ ראש ישיבת "מרכז הרב": אנחנו עם החרדים, לא לגייס בכפייה, אתר כיפה
- ^ במכתבו כתב שחשיבות העניין היא "לבל יתנו להגביל אנשי תורה מלומר את דעתם...הרי דבר זה חלילה מנמיך קומתה של תורה, שצריכה להיות בת חורין במהותה. ועל אף חילוקי הדעות על עניין זה או אחר, אולם כבודה של תורה גדול יותר, ואף מן הבחינה החינוכית, בוודאי שכולם מסכימים שאין לגמדה או ליצור רושם מוטעה שהתורה אינה בת חורין"
- ^ הרב גד רווח נבחר לרב המועצה המקומית מצפה רמון, באתר GOV.IL
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, נבחרו 24 דיינים חדשים, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2018
| הקודם: הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא |
ראש ישיבת מרכז הרב ה'תשס"ח - נוכחי |
הבא: - |
36305461יעקב אלעזר כהנא שפירא
- בוגרי ישיבת ירושלים לצעירים
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- ראשי ישיבת מרכז הרב
- משפחת לעוי-וייספיש-בהר"ן
- משפחת רענן (הירשוביץ)
- משפחת זקס
- משפחת כהנא שפירא
- רבני הציונות הדתית בישראל
- תאומים ישראלים
- תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא
- תלמידי הרצי"ה קוק
- תלמידי הרב שאול ישראלי
- קריית משה: רבנים
- רבנים שקראו לסרב לפקודת פינוי שטחים
- ישראלים שנולדו ב-1950