הרב אליקים לבנון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליקים לבנון
-
הרב אליקים לבנון
הרב אליקים לבנון
לידה ד' בתשרי ה'תש"י (גיל: 74)
ישראלישראל קריית מוצקין, ישראל
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק רב המועצה האזורית שומרון
ראש ישיבת ברכת יוסף
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא הרב מרדכי אליהו
הרב אליקים לבנון קובע מזוזה בשבי דרום

הרב אליקים לבנון (נולד בד' בתשרי ה'תש"י, 27 בספטמבר 1949) הוא רב המועצה האזורית שומרון, וראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה. בשנים 1986–2019 שימש גם כרב היישוב.

ביוגרפיה

נולד בקריית מוצקין לחיה פרידה לבית קורלנסקי ולרב צבי זאב לבנון.[1] למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. מגיל 16 עד 32 למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם שפירא בישיבת מרכז הרב. התגייס לצה"ל באוגוסט 1974 ושירת בחיל התותחנים. היה שותף בכתיבה במסגרת מכון הלכה ברורה ובירור הלכה.

בשנת 1982 עבר לאלון מורה, לכהן שם כראש הכולל במקום. בין השנים 1986–2019 הוא כיהן גם כרב היישוב.[2] הוא משמש כראש מוסדות בית המדרש באלון מורה, שהוקמו על ידו ועל ידי הרב שמעון פורטל ששימש כמנהל הישיבה הראשון. הוסמך לרבנות על ידי הרב זלמן מלמד וקיבל כושר לרב יישוב מרבו הרב אברהם שפירא בד' בכסלו תשמ"ט.

המוסדות כוללים כיום את ישיבת ברכת יוסף, מרכז ללימודי ההוראה, מדרשת לימוד לבנות בשיתוף עם אוניברסיטת אריאל, פנימייה לילדים בסיכון "בית יוסף", ישיבה תיכונית באלון מורה, ועמותת "כושרות" להעלאת תודעת ורמת הכשרות. בחודש אדר תשע"א מונה לרב האזורי של השומרון. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי רבני היישובים במועצה. הוא מכהן בתפקיד זה בהתנדבות.

בנוסף, משמש הרב לבנון כאב בית דין מרכז השומרון, חבר ועד רבני יש"ע וחבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל. הרב לבנון היה בין החברים במועצה הציבורית שאמורה הייתה לבחור את הנציגים של מפלגת הבית היהודי שנוצרה בניסיון לאיחוד המפד"ל ומפלגות האיחוד הלאומי.

הרב לבנון עוסק בנושאי בניין המשפחה וחינוך ילדים, יחד עם רעייתו, הרבנית אסתר. הוא אחד מרבני ארגון "בנין שלם" המקדם את ערכי בנין הבית היהודי ומכשיר מדריכי חתנים. הרב נמנה עם רבני פורום תקנה. הוא חבר ועד רבני יש"ע וחבר ההנהגה הרבנית של "חותם".[3]

נשוי לאסתר בתו של הרב שלמה בורשטין, אחותו של הרב מנחם בורשטיין. אחיו, הרב יעקב לבנון, מלמד בישיבת הר המור.

לרב לבנון שבעה ילדים. בנו הבכור, אריאל יעקב, מת בתשנ"ה (1995) במהלך טיול בנחל משמר שבמדבר יהודה.

עמדותיו

הרב לבנון תומך במעורבות של רבנים במאבקים ציבוריים. בכנס שארגן "איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ ישראל" באוקטובר 2000 אמר: ”הגיע הזמן ליטול את השרביט, לחזור לתקופת דוד המלך ולדעת שרבנים אין תפקידם רק ללמד תורה, אלא להקים הנהגה. 'מלכי דרבנן' - הנהגה אשר תהווה את הממשלה האמיתית של עם ישראל. הממשלה, הצבא והעם כולו הם היום בגדר תועים בשדה. הגיע הרגע ליטול את השרביט ולא להיות עוד רבנים של גולה.”[4] בדיון שנערך באוקטובר 2010 אמר בקשר להתבטאויות שהשמיע בעבר כי רבנים מחויבים להשמיע את דעתם כפי שהיא, גם אם היא סותרת את ערכי הדמוקרטיה, "רבנים יכולים לפרוץ את מסגרות הדמוקרטיה".[5]

בתקופה שלפני תוכנית ההתנתקות, חתם הרב לבנון על מכתב הרבנים שקרא לחיילי צה"ל לסירוב פקודה.[6]

במאי 2010 כתב בעלון היישוב "אלון מורה", בתשובה לשאלה על התמודדות אשה למזכירות היישוב, כי "זה לא תפקיד לאישה" מאחר שלדבריו "מתן שררה לאשה זו בעיה ושותפות במזכירות כמוה כשררה."[7][8] בעקבות הסערה שחוללו דבריו, הוציא הרב לבנון מכתב בו הסביר את עמדתו.[9]

בשנת 2011 אמר בריאיון שאם יוחלט בצה"ל לכפות באופן רשמי על חיילים לשמוע שירת נשים, יקרבו בכך את המצב שבו רבנים ייאלצו להורות לחיילים לצאת מאירועים כאלה בכל מחיר.[10]

הרב אליקים לבנון מברך ברכה בחופה

במאי 2008 מתח ביקורת על מערכת המשפט בישראל ואמר שמושגים כמו שוויון, חופש ודמוקרטיה כאשר הם עומדים לבדם ללא ערכים נוספים - הם שקריים: "כל הטענה על שוויוניות... היש שוויוניות? ראש הממשלה זוכה לאותו יחס שוויוני עם כל אזרחי המדינה?... אדם עשיר בעל נכסים שווה לאדם עני?". "דמוקרטיה זה ערך מצוין... אבל החינוך הראשון חייב להיות חינוך ערכי, חינוך להתנדבות, למסירות, ליושר. בית המשפט יכול לחוקק חוקים, יכול להציב גבולות, אבל הוא איננו מחנך לערכים". עוד אמר כי בתי המשפט "מתערבים במקומות שאסור להם להתערב, וכאשר בא שר משפטים להציב גבולות צועקים עליו. כאשר בית המשפט מתערב במקומות שאסור לו להתערב הוא בעצם נוהג באלימות."[11] באפריל 2012 שב ומתח ביקורת על מערכת המשפט ואמר: "מדובר במערכת מעוותת שעובדת בצורה הפוכה. היא לא מגדירה לעצמה טוב או רע, כתוצאה מזה היא מגיעה לשגיאות נוראיות. מערכת המשפט יודעת להצית בדיוק בנקודות המחלוקת, היא גורמת לנקודות חיכוך קשות על לא כלום בעם ישראל".[12]

על קהילת הסוטים אמר כי היא חולשה שהפכו לאידאולוגיה. "במה חטאה החברה שהיא נזקקת להציב את גבולותיה בהתאם לסוטים?".[11]

על היהודים החשודים ברצח הנער מוחמד אבו ח'דיר אמר: "גזר דין מוות לרוצחי הנער הערבי".[13]

ביוני 2016 נחקר באגף המשמעת של נציבות שירות המדינה בעקבות תלונות שהגיש נגדו המרכז הרפורמי לדת ומדינה לאחר שתי התבטאויות שלו, האחת היא תמיכתו בדבריו של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' שהתבטא בעניין הפרדת יולדות ערביות ויהודיות בחדרי לידה, והשנייה היא קריאתו לענישה קולקטיבית והריסת בתי מחבלים ללא צו בית משפט, כתגובה לגל הטרור הפלסטיני.[14] במרץ 2017 הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בהתנהגות שאינה הולמת ונדון לנזיפה חמורה.[15]

מספריו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב אליקים לבנון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דוד תדהר (עורך), הרב צבי זאב לבנון (לוינזון), אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג, עמ' 4303
  2. ^ הרב לבנון פרש מתפקיד רב היישוב אלון מורה, באתר ערוץ 7, ‏י"ז בשבט תשע"ט
  3. ^ אודות, באתר "חותם"
  4. ^ שולמית אלוני, מהרסייך ומחריבייך, באתר ynet, 2 בנובמבר 2000
  5. ^ קובי נחשוני, הרב לבנון: רב מחויב לתורה, לא לדמוקרטיה, באתר ynet, 14 אוקטובר 2010
  6. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
  7. ^ שמוליק גרוסמן, הרב לבנון: אישה לא יכולה לרוץ למזכירות יישוב, באתר ynet, 23 במאי 2010
  8. ^ חגית רוטנברג, ‏הרב לבנון: "הציבור באלון מורה מקבל הדרכות של 'לכתחילה'", באתר בשבע - ערוץ 7
  9. ^ עוזי ברוך, בלעדי לערוץ 7: הרב לבנון עונה להתקפות, באתר ערוץ 7.
  10. ^ "למסור הנפש על שירת נשים, גם אם יירו בחיילים למוות" באתר כיכר השבת.
  11. ^ 11.0 11.1 ישי פרידמן, 'בית המשפט העליון יוצר אלימות' - הרב לבנון על בית המשפט העליון באתר דתילי
  12. ^ איתמר פליישמן, הרב לבנון: מהשמיים יענישו את מערכת המשפט, באתר ynet, 10 באפריל 2012
  13. ^ חדשות 2 - הרב אליקים לבנון: "גזר דין מוות לרוצחי הנער הערבי"
  14. ^ גיא עזרא, הרב אליקים לבנון נחקר בנציבות שירות המדינה, באתר "סרוגים", ‏21 ביוני 2016.
  15. ^ משה ליכטמן, ‏הרב אליקים לבנון הורשע בגין התבטאויות גזעניות נגד ערבים, באתר גלובס, 19 במרץ 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0