הרב יעקב אריאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יעקב אריאל
הרב יעקב אריאל
הרב יעקב אריאל
לידה י"א בחשוון ה'תרצ"ח (גיל: 87)
מקום פעילות רבה של רמת גן ונשיא ישיבת רמת גן
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הלכה, ארץ ישראל  
רבותיו הרב צבי יהודה קוק, הרב שאול ישראלי, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שלום נתן רענן, הרב דוד כהן (הנזיר)רבי יצחק אריאלי
חיבוריו שו"ת באהלה של תורה, מאהלי תורה - על המועדים ופרשיות השבוע ועוד

הרב יעקב אריאל (נולד בי"א בחשוון ה'תרצ"ח; 16 באוקטובר 1937) הוא מחשובי הפוסקים והרבנים בציונות הדתית. בין השנים ה'תש"ן-ה'תשע"ז (2017-1990) שימש כרב העיר רמת גן. אב בית הדין לדיני ממונות ונשיא ישיבת ההסדר בעיר.

חייו ופעילותו

עם הרב אברהם שפירא

נולד בחיפה בשם יעקב שטיגליץ. בגיל 3 עבר עם משפחתו לירושלים. למד בבתי הספר "אלומה" ו"דוגמה". לאחר מכן בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, במדרשיית נעם ובישיבת מרכז הרב, שם למד אצל רבי צבי יהודה הכהן קוק רבי דוד כהן (הנזיר). שיטתו ההלכתית יונקת מזו של מורו רבי שאול ישראלי. נישא לנחמה לבית מנדלסון, המלמדת במכללת אורות ומדרשת בר-אילן. הוסמך לרבנות על ידי רבי יצחק אריאלי, רבי אברהם אדלר ורבי אברהם שפירא.

משנת ה'תשכ"ד (1964) שימש במשך כ-25 שנה כרב המושב כפר מימון, והיה ממקימי הישיבה התיכונית במקום, בראשה עמד במשך כ-20 שנה. ייסד ועמד בראשותה של ישיבת ההסדר ימית (עד לשנת ה'תש"נ), יחד עם אחיו, הרב ישראל אריאל (שכיהן כרב העיר ימית, עד להריסתה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים).

בשנת ה'תש"ן (1990) נבחר הרב אריאל כרב העיר רמת גן, בתמיכתו של רבי אברהם שפירא. הוא משמש גם כנשיא ישיבת רמת גן ומדרשת אביב, וכנשיא מכון התורה והארץ.

בשנת ה'תשס"א (2001) זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית. היה חבר המועצה הארצית וההנהלה הארצית של "בני עקיבא". שירת במילואים כרב חטיבת שריון וחטיבת גבעתי, בדרגת סרן. בעל אות יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל. משנת ה'תשנ"ג חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

עד שנת ה'תשע"ג (2013) כיהן כנשיא ארגון רבני צהר. פרסם מאמר שבועי קצר בעלון השבת "גילוי דעת". הוא מרבה למסור שיעורים באוניברסיטת בר-אילן, בדרך כלל במכון הגבוה לתורה.

בשנת ה'תשס"ג (2003) התמודד על משרת הרב הראשי לישראל בתמיכת המפד"ל, אך הרב יונה מצגר נבחר. עובדה זו גרמה אכזבה לתומכיו בציבור הדתי לאומי, ועורר אצל רבים מהם תהיות לגבי יחסם למוסד הרבני, שהחרדים השיגו בו שליטה[1].

בכ"ג באלול ה'תשס"ח (23 בספטמבר 2008) התמודד בבחירות למועצת הרבנות הראשית אך לא נבחר[2].

בשנת ה'תשע"ג (2013) שבה ועלתה מועמדותו לכהונת הרב הראשי לישראל. בעקבות זאת עלתה יוזמה בכנסת לשנות את החוק הקיים המגביל את גילו של הרב הראשי, כיוון שהרב אריאל כבר עבר את גיל 70. בט"ז בסיוון ה'תשע"ג (25 במאי 2013) נערך כינוס רבנים בביתו של הרב חיים דרוקמן בדרישה מהרב דוד סתיו להסיר את מועמדותו כדי לאפשר את בחירת הרב אריאל[3], הרב סתיו סירב. המתיחות בנושא זה חידדה פערים בתוך ארגון צהר ותרמה לכך שהרב אריאל פרש מנשיאות הארגון.

הרב אריאל בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב. לצידו הרב חיים שטיינר.

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' - תחרות החיבורים התורניים לבני הציונות הדתית של מפעל הפיס[4].

הרב אריאל סיים את תפקידו בגיל 80, בחודש תשרי ה'תשע"ח (אוקטובר 2017)[5][6].

פסיקות בולטות

הרב אריאל בולט בהתנגדותו ל'הליכה העיוורת' אחרי היתר המכירה בשמיטה והוא מעודד באמצעות מכון התורה והארץ את השימוש בהיתר של אוצר בית דין[7].

לדעתו לריבונות של מדינת ישראל מאז הקמתה, יש משמעות הלכתית לגבי מצוות ירושת ארץ ישראל, אך אין לה חלות הלכתית לגבי המצוות התלויות בארץ. בהתאם, לערבה הדרומית יש דין חוץ לארץ בנושא השמיטה, ועל כן לפירותיה אין קדושת שביעית.

בשנת ה'תש"ע נשאל על מנייני נשים בפורים לקריאת המגילה והשיב: "אם הבעל היה בבית הכנסת והאישה שמרה על הילדים היא יכולה ללכת למניין שני כדי לשמוע מגילה ואם אין גבר אז אפשר שאישה תקרא. אבל מלכתחילה ליצור מניין נשים זה בניגוד להלכה, הן פורשות מהציבור ומדובר פה בדרך כלל בנשים שמשיקולים חברתיים ופמיניסטיים מעדיפות לקרוא במניין שלהן"[8].

בשנת ה'תשע"ג פסק כי: "במשך כל התפילה חייבת להיות הפרדה בין גברים לנשים. אין מקום לדבר תורה של נשים באמצע התפילה"[9], אך התיר אמירת שיעור בבית הכנסת מפי אישה הלבושה כדין אם אינו משולב בתפילה[10].

מתלמידיו

ספריו

  • עולה מן המדבר סיפור בניית והריסת ימית
  • שו"ת באהלה של תורה (שישה כרכים). לספר מצורפת הסכמה אחת, של רבו הרב אברהם שפירא.
  • באהלי תורה על התורה והמועדים
  • הלכה בימינו - מורשתה, לימודה, הוראתה ויישומה, הוצאת מכון התורה והארץ, תש"ע
  • יושב אהלים - שיעורים שניתנו על מסכתות כתובות וקידושין, הוצאת ישיבת רמת גן, תשע"א (2011)

לקריאה נוספת

  • יצחק גייגר, היציאה מהשטעטל, רבני הציונות הדתית אל מול אתגר הריבונות היהודית, בהוצאת מכללת הרצוג תשע"ו, פרק חמישי: תפקידי המדינה המודרנית - עיון בהגותו של הרב יעקב אריאל בסוגיית הצדק החברתי (עמ' 414–442)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרב יעקב אריאל בוויקישיתוף

הערות שוליים