חיספין

שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרי חובה [ נוכחי ] חסרים

חיספין

שקיעה בחיספין
מדינה
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	גולן
גובה ממוצע	‎419 מטר
תאריך ייסוד	1973
סוג יישוב	יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	2,012 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-9.7% בשנה
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   חיספין (למפת הגליל העליון רגילה)   חיספין (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חיספין (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חיספין 32°50′44″N 35°47′38″E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021	3 מתוך 10
http://www.hispin.org.il

חיספין (נקרא גם: חספין) הוא יישוב קהילתי דתי בדרום רמת הגולן השייך למועצה אזורית גולן והיישוב הגדול במועצה. היישוב מהווה מרכז חינוכי לגוש המושבים הדתיים ברמת הגולן (נוב, אבני איתן, רמת מגשימים, יונתן, קשת ואלוני הבשן) שנקרא גוש חיספין. שמו של היישוב ניתן לו על שמה של חספיה, יישוב יהודי שהתקיים בימי בית שני. שרידיו נמצאים בקרבת מקום. בכניסה ליישוב שוכנת שמורת טבע אירוס הביצות נוב. רב היישוב הוא הרב אהרן איזנטל. בחיספין גרים כ-350 משפחות (נכון לשנת 2024).

היסטוריה

בשנת 1973 התיישב בצומת פיק גרעין נח"ל תעשייתי, והיישוב נקרא "כפר גנ"ת" (ראשי תיבות של "גרעין נח"ל תעשייתי"), אך בהמשך הוקם יישוב הקבע ב"מרכז חיספית", ומאוחר יותר היסב את שמו ל"חיספין". מקור השם הוא יישוב יהודי מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד בשם חספיה, שהשתמר בשם הכפר הערבי "ח'ספין" ששכן בסמוך עד מלחמת ששת הימים. היישוב "חספיה" נזכר כאחת העיירות היהודיות בתחום סוסיתא בכתובת רחוב ובתלמוד לעניין מצוות התלויות בארץ.

חינוך

בחיספין בית ספר יסודי ממלכתי-דתי אזורי 'גולן', תלמוד תורה לבנים לכיתות א' - ח', ישיבה תיכונית המונה למעלה מ-400 תלמידים (ישיבה תיכונית חיספין), מכללה טכנולוגית מטעם חיל האוויר הנקראת "אדיר במרום", ישיבת הסדר חרדית טכנולוגית "ברקאי", וישיבת הסדר גדולה (ישיבת הגולן).

בית הספר היסודי 'גולן' הוקם בשלהי מלחמת יום כיפור, במהלך מלחמת התשה שנערכה אז, לאחר שנסיעת התלמידים לבית הספר בקיבוץ לביא הפכה למסוכנת עקב הפגזות תכופות על ציר הנסיעה. בית הספר הוקם ברמת מגשימים אף שמנה מספר תלמידים זעום, בשל הצורך הבטחוני. הסעות התלמידים מהישובים הסמוכים נעשו בנגמ"ש כבד מסוג BTR-60, עד חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה. מאוחר יותר עבר בית הספר לחספין.

בעבר פעל ביישוב כולל האידרא, בנשיאות הרב שלמה גורן. בין תלמידי הכולל נמנו רבים שהפכו בהמשך דרכם לאישי ציבור ידועים, ביניהם רב העיר צפת שמואל אליהו, מנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר, מנהל בתי הדין הרבניים וסגן שר הביטחון הרב אליהו בן דהן, שמעון אדלר ואברהם ליפשיץ - ראשי האגף לחינוך דתי במשרד החינוך (חמ"ד), ועוד.

תעסוקה

ביישוב קיימת אכסניה שנפתחה בשנת 2004. באכסניה ישנו 'מרכז סיור ולימוד מדרשת הגולן', המספק שירות הדרכת טיולים לכלל ישראל.

רוב תושבי חיספין מתפרנסים מהוראה במוסדות התורניים שביישוב, בטבריה ובצפת. ישנם מספר חקלאים והיתר עצמאים^{[דרושה הבהרה]}.

מאגר המים בני ישראל

מדרשת הגולן שוכנת ליד "מאגר בני ישראל", הגדול מבין מאגרי המים בגולן. המאגר הוקם בין השנים 1980 ל-1984. נפחו 5.5 מיליון ממ"ק, גובה המים בשנה גשומה - 15 מטר, וגובה המים בשיא הוא 415 מטרים מעל פני הים. אורך הסוללה 2300 מ'.

לאחר הקמת היישוב חיספין האזור נוקז, ונבנה בו סכר ענק המנצל את מרבצי החרסית המצויים בתשתיתו כחומר אוטם לחלחול מים. הסכר אוגר את מי השיטפונות הזורמים במסלול של נחל אל על.

השם שניתן למאגר מנציח את האתר שלפנים היה קרוי "קובור בני איסראיל". בשם זה כינו התושבים הבדואים את שדות הרוג'ומים (ערימות ענק של אבנים שעליהן יש דולמנים). הבדואים שלא מצאו הסבר לגלי האבן הענקיים שהיו פזורים במרחב, זיהו אותם כמפעלי הקבורה של בני ישראל הקדומים הכול יכולים ועל כן כינוי כך את המקום.

מגדל המים

מאז הקמתו שכן ביישוב מגדל מים ישן אותו בנו הסורים. המגדל היווה סמל של היישוב, קושט ועוצב עם כתובת "שלום עם הגולן" והיה חלק בלתי נפרד מנוף היישוב. בשנת 2011 הוחלט להרוס אותו, לצורך הרחבת בית הכנסת המרכזי של היישוב, הסמוך אליו.

גלריית תמונות

• 
  מכללת אדיר במרום
• 
  שקנאים במאגר בני ישראל. ברקע: החרמון
• 
  מכתש זיתים מעוטר במנורת 3 קנים, תקופת התלמוד
• 
  משקוף מהכנסייה הביזנטית
• 
  מאגר בני ישראל
• 
  מד שמודד את גובה המים במאגר בני ישראל
• 
  פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו נזכרת חספיה כעיירה יהודית בתחום סוסיתא

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיספין בוויקישיתוף

• חספין (מרכז אזורי) אתר אדם בגליל (ארכיון האינטרנט)
• חיספין, באתר רום גליל
• חספין, ב"אתר הבית"
• עפר כהן ודוד טלשיר, חיספין - תולדות היישוב ופשר שמו
• חספין (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38712944חיספין