הרב חיים שטיינר
 | |
| הרב חיים שטיינר רוקד עם ספר תורה בבית הרב קוק | |
| לידה |
1937 (גיל: 87 בערך) ה'תרצ"ז |
|---|---|
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | תלמוד; הלכה; אמונה; ארץ ישראל; חינוך |
| תפקידים נוספים | ר"מ בישיבת מרכז הרב, ראש רבני מפלגת תקומה |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק; הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי. |
הרב חיים ישראל שטיינר (נולד בשנת ה'תרצ"ז, 1937) הוא מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש רבני מפלגת תקומה. נשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לעזרא ולחנה שטיינר שעלו ארצה מצ'כסלובקיה בשנת תרצ"ה. בשנת תשי"ב למד בישיבת כפר הרואה ועם הקמתה של ישיבת נתיב מאיר עבר ללמוד בה לבקשת הרב אריה בינה. בשנת תשט"ו (1955) החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם למד בעיקר אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם שפירא. החל משנת תשל"ז (1977) למד בכולל האידרא אצל הרב שלמה גורן עד שנת תש"מ. ערך והוציא לאור עם הרב איסר קלונסקי את ספרו של הרצי"ה קוק אור לנתיבתי. שירת כרב חטיבה במלחמת יום הכיפורים[1].
הרב שטיינר הוא ראש רבני מפלגת תקומה וחבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.
מתגורר ברובע היהודי, בעיר העתיקה בירושלים.
הוראה
הרב שטיינר לימד בישיבת ירושלים לצעירים מעת הקמתה בשנת ה'תשכ"ד. בשנת ה'תשכ"ט (1969) מונה על ידי הרב צבי יהודה קוק לר"מ בישיבת מרכז הרב. תקופה קצרה אף העביר שיעור כללי בישיבה לבקשת הרב צבי יהודה. בשנת תשמ"ב כתב לו הרצי"ה קוק מכתב המלצה שבו הוא מבקש ממנו להוציא לאור את ההערות ההלכתיות שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק על הגמרא שלו[2]. הרב שטיינר התבקש על ידי הרב צבי יהודה קוק לעמוד בראש ישיבת מרכז הרב - אך סירב. לאחר פטירת הרב צבי יהודה "נעלם" לתקופה מסוימת, במטרה למנוע לחצים עליו לקבל משרה זו[דרוש מקור]. בשנת ה'תשנ"ט (1999) שב ללמד בישיבה לצעירים עד תחילת העשור השני של המאה 21 .
במשך השנים שימש כר"מ גם בישיבות ניר שבקריית ארבע, אור עציון, 'בית מדרש לתורה' ואחרות. היה ממייסדי רשת אולפנות צביה יחד עם הרב איתן אייזמן. כיום הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב בירושלים. בשנת תשע"ג הפסיק ללמד גמרא בישיבה. הוא מעביר שיעור שבועי בהלכות ארץ ישראל ולעיתים נותן שיעורים באירועים בישיבה. מלמד גם בישיבת עטרת נחמיה בתל אביב שהוא נשיאה. מלמד במדרשת בת-ציון בקריית משה. עד לפני מספר שנים העביר שיעור שבועי בישיבת בית אל.
.jpg)
משפחתו
בשנת תשכ"ד נשא לאישה את פועה (שכתבה את הספרים "מתוך ההפיכה" ו"ההר הטוב הזה"), בתו של הרב שלמה זלמן מן-ההר. לזוג שמונה ילדים. בתו איילה נשואה לרב יוסי איתן - רב משיב במכון פוע"ה, בתו בלהה נשואה לרב אלי פרידמן - לשעבר ראש ישיבת בני עקיבא בנתניה., בתו טליה נשואה לד"ר חיים שקד - ראש החוג לחינוך במכללת חמדת הדרום, בתו פנינה נשואה לרב אורי רותם - ר"מ בישיבת מרכז הרב, ובתו חנה נשואה לרב איתמר לשם, ר"מ בישיבת ניר קריית ארבע. בנו הרב משה יסד ומנהל את תלמוד תורה מוריה ברמת בית שמש. בן נוסף, הרב אברהם יצחק, הוא רב צבאי.
גיסיו הם הרב חיים מן ההר - ראש ישיבת מן ההר, הרב עמיאל שטרנברג - ראש ישיבת הר המור, והרב יששכר גואלמן - לשעבר מפמ"ר תנ"ך במשרד החינוך.
משנתו
הרב שטיינר דוגל בציות לגדולי הדור בכל שאלה הלכתית, ובפרט בשאלות שהן מורכבות או חמורות מבחינת השלכותיהן, כגון אלו הקשורות לענייני כלל ישראל. הוא רואה ברב אברהם יצחק הכהן קוק ובבנו הרב צבי יהודה קוק גדולי דור מיוחדים, בכך שבנוסף לגדלותם ההלכתית היו גדולים גם בתפיסה אמונית. את הרב קוק הוא מציין כמי שחולל מהפך בתפיסת העולם ההלכתית, בין השאר בכך שקבע שעם תקומת הציונות המצב אינו עוד בגדר "גלות", אלא "גאולה". לאור זאת, הוא סובר שבשאלות כגון אלה יש לפנות לגדולי הדור הממשיכים - באופן כללי - את גישתם של הראי"ה קוק ובנו הרב צבי יהודה ביחס למדינה, כגון הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה גורן והרב אליעזר וולדינברג.
הרב שטיינר מדגיש את הצורך לברר את השאלות הנתונות בוויכוח ציבורי על פי ההלכה. כך הוא עושה בסוגיות כגון: "הסכמי שלום" תמורת שטחים, גבולות הארץ, היחס לבתי המשפט החילוניים, והפגנות נגד חילולי שבת. הוא מתנגד עקרונית ובתוקף למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים - אף לא במסגרת של התנתקות. בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקריאת הרב אברהם שפירא לסרב פקודה[3].
הרב שטיינר נודע בשיעוריו על הלכות ארץ ישראל - העוסקים ברבים מהנושאים האקטואליים בהנהגת המדינה: גבולות הארץ, מצוות יישובה וכיבושה, חקיקה דתית, מגורי גוי בארץ ובירושלים, פינוי חלקים מהארץ למען הסכמי שלום, בתי המשפט וערכאות, סירוב פקודה בפינוי יישובים, חובת השמיעה לגדולי הדור, היחס לגוי ועוד.
חיבוריו
- "טובה הארץ מאד מאוד", על גבולות ארץ ישראל. בהוצאת דברי שיר, 266 עמ'. תשע"ז.
בשנת תשל"א ערך, יחד עם הרב מיכאל הרשקוביץ והרב גדעון פרל, את הספר זכור זאת ליעקב, בהוצאת מדרשיית נועם ומוסד הרב קוק.
לאחר פטירת רבו, הרב צבי יהודה קוק, ערך יחד עם הרב איסר קלונסקי את ספרו של הרב צבי יהודה, אור לנתיבתי, וכן את הקובץ לזכרו.
קישורים חיצוניים
- שיעורי ומאמרי הרב שטיינר באתר ישיבה
- שיעורי הרב שטיינר בערוץ מאיר
- רשימת המאמרים של הרב חיים שטיינר, באתר רמבי"ש
שיעור ליום העצמאות שהעביר בישיבת ההסדר בהר ברכה, סרטון באתר יוטיוב- מאמרים באתר ישיבת מרכז הרב
- שיעור על מצוות ישוב א"י בישיבת ההסדר בשדרות, סרטון באתר יוטיוב
- ראיונות עם הרב שטיינר בערוץ 7
- הרב שטיינר באתר סרוגים
- הרב שטיינר באתר כיפה
- לוחם ומאחד, ראיון בעיתון בשבע
- ארנון סגל, ארץ ישראל השלמה באמת, ראיון בעקבות ספרו "טובה הארץ מאד מאוד", בעלון השבת עולם קטן
- הרב שטיינר השיק ספר: "נפשו נקשרה בנפשי", ערוץ 20
הערות שוליים
- ^ משמיע ישועה, תולדות חייו של הרצי"ה קוק, עמ' 524
- ^ משמיע ישועה, תולדות הרצי"ה קוק,עמ' 133
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
