הרב יהושע בכרך
הרב יהושע בכרך (1914 - 15 במאי 2002) היה רב ואיש חינוך, חתן פרס ישראל לספרות תורנית.
ביוגרפיה
הרב בכרך נולד בוהלין, צאצאו של הרב יאיר חיים בכרך ותלמידו של הרב שמעון שקופ. לאחר עלייתו לארץ ישראל ניהל את מוסד עלייה בפתח תקווה לעולים יתומים וניצולי שואה[1]. בשנים הראשונות לאחר הקמת מדינת ישראל החל בהוצאה מחדש של ספרי הרב יאיר חיים בכרך והוסיף בהם חלקים שנשמרו במשפחה ולא פורסמו מסיבות שונות במועד כתיבתם.
במהלך השנים הורה תנ"ך במוסדות שונים - ישיבות ובתי ספר תיכוניים. לאחר שהוקמה מכללה ירושלים צירף הרב יהודה קופרמן את הרב בכרך לצוות המרצים במכללה. עיקר עיסוקו היה בהוראת נביאים ראשונים.
כמורה נהג בכרך לדון בסיפורי התנ"ך ולפרשם. במאמר פרי עטו כתב כי "בלימוד זה אני רוצה להביא את תלמידי לידי הכרה, כי את אשר למדו בתורה אשתקד, וגם יפים היו הדברים בשעתם, הנה היום הם נראים באור חדש, מסביר יותר, מעניין ומוסיף. כי הלא זאת הכוונה וזאת החובה בעברנו שנה שנה על התורה — להתרומם בלימודנו ולראות בה תמיד אופקים חדשים מאירים ושמחים".[2]
בעקבות עידודו של הרב קופרמן פרסם הרב בכרך סדרת ספרים לביאור התנ"ך לאור מדרשי חז"ל, ובהם: "אמה של מלכות" (על מגילת רות), "כתבוני לדורות" (על מגילת אסתר), "יונה בן אמיתי ואליהו" (על ספר יונה), "אחד היה אברהם", "יפיות מלכות וזמירות", "מה בין שאול לדוד", "מחר חדש", ו"מן הרמתים צופים". עבור סדרת ספרים זו זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תשנ"ז (1997).
לימד בין היתר בישיבת מרכז הרב, בישיבת אור עציון, ובכולל מר"ץ.
נפטר בחיפה ונקבר בהר המנוחות.
קישורים חיצוניים
- מעשי אבות, בתוך חמיאל, חיים, מאסף לענייני חנוך והוראה: חלק א
- מידע על בכרך, יהושע בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
