רבי יוחנן בן גודגדא
| תקופת הפעילות | שני |
|---|---|
| תלמידיו | רבי יהושע בן חנניה |
רבי יוחנן בן גודגדא, היה תנא בדור השני, היה לוי[1]. היה מהשוערים (הלוויים שתפקידם היה לנעול את השערים) בזמן בית המקדש השני[2].
אודותיו מובא ”מעשה בר' יהושע בר חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל ר' יוחנן בן גודגדא אמר לו בני חזור לאחוריך שאתה מן המשוררים ולא מן המשוערים”[3], מהלשון בו הוא קרא לרבי יהושע בן חנניה - "בני", מוכיח בערכי תנאים ואמוראים שרבי יהושע בן חנניה היה תלמידו של רבי יוחנן בן גודגדא.
סיפור זה על רבי יוחנן ורבי יהושע, מתבסס למעשה על מחלוקת הלכתית ששררה ביניהם לגבי לוי שתפקידו היה משורר בבית המקדש, והוא הולך ומגיף את השער, שזה תפקידו של הלוי השוער.
- לדעת רבי יוחנן, משורר המגיף את השער בעצמו חייב מיתה, וחז"ל גזרו אף על מי שבא לסייע.
- לדעת רבי יהושע, משורר המגיף את השער בעצמו מחייב באזהרה, ואין כל איסור על משורר לסייע לשוער.
לפי דברי ערכי תנאים ואמוראים, הוא היה נחשב לחסיד גדול, דבר שהתבטא בכך שהוא היה אוכל כל ימיו חולין על טהרת הקודש[4].
יש להבדיל בינו לבין שני תנאים אחרים בשם זה, שהיו בתקופה מאוחרת יותר[5].
בתוספתא מובא כי בניו היו חרשים והיו כל הטהרות שבירושלים נעשות על גבם[6], לפי גירסת התלמוד הירושלמי כל בניו היו חרשים[7]. נכדיו, בני בתו היו חרשים אלמים, והם ישבו בבית המדרש ושפתיהם נעו אך לא יכלו להשמיע את קולם. רבי יהודה הנשיא התפלל עבורם והם התרפאו ממחלתם ויכלו לדבר כאחד האדם, ואז התברר שהם בקיאים בכל הש"ס, וגם במשניות, ובספרא ובספרי, ויש גורסים אף התוספתא[4].
קישורים חיצוניים
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוחנן בן גודגדא", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים רנ"ח-ר"ס, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ לדברי המאירי [חגיגה יח:] היה ישראל.
- ^ תוספתא מסכת שקלים פרק ב הלכה יד :"אילו הן הממונין שהיו במקדש יוחנן בן גודגדא על נעילת שערים"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"א עמוד ב'.
- ^ 4.0 4.1 תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ג' עמוד א'.
- ^ ראו בערכי תנאים ואמוראים.
- ^ תרומות, פרק א, הלכה א.
- ^ תרומות, פרק א, הלכה א.
