רבי יצחק דמן עכו
 | |
| שער ספרו אוצר החיים | |
| רבותיו | רבי שלמה פטיט |
|---|---|
רבי יצחק בן שמואל דְּמִן עכו (ארץ ישראל שנים ה'י'-ה'ק' 1250–1340), נחשב לאחד מגדולי וחכמי העיר עכו בדורו. התפרסם בין היתר בזכות מחקר ההתחקות שלו על מקורותיו של ספר הזוהר, שהופץ לראשונה בזמנו על ידי רבי משה די ליאון, המתואר בספר יוחסין השלם. חיבר ספרים רבים, אך רובם הגדול לא נדפס.
תולדותיו
רבי יצחק דמן עכו נולד בעכו בשנת ה'י (1250) לחכם בשם רבי שמואל. רבו המובהק היה רבי שלמה בן שמואל צרפתי הקטן (Petit) מעכו. התגורר בעיר עכו, שבאותה תקופה נחשבה כעיר החוף החשובה ביותר בארץ ישראל, ופעלה בה קהילה יהודית חשובה ומשגשגת, ונחשב בין גדולי חכמיה. יש המחשיבים אותו כתלמיד חבר של הרמב"ן, אך הדבר מסופק[1]. יש המונים כרבו גם מקובל בן אותו דור, בשם רבי אבנר[2].
כשנכבשה העיר עכו על ידי הסולטאן הממלוכי אל-אשרף ח'ליל בן קלאוון בשנת ה'נ"א (1291) ורוב תושביה היהודים והנוצרים נהרגו או נלקחו בשבי, היה רבי יצחק בין השבויים. לא ברור באיזו מדינה השתחרר ונפדה משביו, אך קיימות עדויות על הימצאו בשנת ה'ס"א (1301) באיטליה, ובאותה שנה עקר מאיטליה ונסע לספרד כדי להתחקות אחר מקורו של ספר הזוהר שהתגלה בזמנו. השתקע בנווארה שבספרד[3], שם חי עד יומו האחרון, ובה נפטר בשנת ה'ק' (1340) והוא בן תשעים שנה.
| תקופת חייו של רבי יצחק דמן עכו על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו והגותו
חיבר ספרים רבים אך כמעט ולא נדפס מתוכם דבר. ספרו האחד הוא ספר מאירת עיניים ובו ביאר את הסודות שבפירוש הרמב"ן לתורה. נדפס במלואו לראשונה בירושלים (שנת תשל"ה, 1975), ובמהדורה מדעית על ידי עמוס גולדרייך בשנת תשמ"א (1981). ליקוטים מספר זה פרסם עוד קודם לכן אהרן ילינק בסוף ספר דרשות הרמב"ן.
החיד"א כותב כי הראה לו חכם אחד בכתב היד של החיבור מאירת עיניים, ובו הוא מביא דברי ספר כתר שם טוב שכתב הרב שם טוב בן אברהם גאון (מחבר ספר "מגדל עוז" על משנה תורה לרמב"ם) והוא כותב עליו ביטויים חריפים. החיד"א מעיר כי מוזר הדבר שרבי יצחק דמן עכו שהיה בן דורו וחברו של הרמב"ן, מביא מדברי רבי שם טוב שהיה תלמידו של הרשב"א, תלמידו של הרמב"ן[4].
בספר זה (בפרשת וישלח), תוך שהוא מאריך בגנות הפילוסופיה, הוא מביא אגדה ששמע מפי רבו, רבי שלמה הצרפתי, על אריסטו שחיזר אחרי אשתו של אלכסנדר מוקדון, והיא ניאותה אליו בתנאי שתרכב עליו כסוס, וכך הייתה רוכבת עליו עד שבא בעלה וראה את המעשה, שהוביל בסופו של דבר למותו של אריסטו.
כמו כן חיבר ספר מוסר, המצוטט רבות על ידי רבי אליהו די וידאש בספרו "ראשית חכמה". כן חיבר ספר היסטוריה בתולדות דברי הימים וספר בתורת הקבלה. שלושת ספרים אלו אבדו, וציטוטים מתוכם מובאים בספרים שונים שבדפוס ושבכתבי יד. כינוי בכתבי יד רבים הוא 'הידו"ע', ראשי תיבות של "הרב יצחק דמן עכו".
החיד"א כותב עוד שראה קונטרסים בכתב יד ממנו, ובהם תיאור של פעולות שהיה עושה על ידי חכמת הצירוף, והיו באים אליו מלאכים ומגלים לו סודות ופעולות. אחרי הסבר קצר על מהות חכמת הצירוף הזו (מבית מדרשו של המקובל רבי אברהם אבולעפיה), כותב החיד"א שרבי יצחק קיבל מרבותיו את חכמת הצרוף והיה בקי בה ולכן היו באים אליו מלאכים ומגלים לו הפעולות, ולעומת זאת חכם מופלג בדורו של החיד"א, רך בשנים, למד מזקן מקובל חכמת הצרוף ונשתמש בחכמה זו לצרכיו ומת בדמי ימיו.
רבי אהרן קוידאנובר כותב בספרו "ברכת שמואל" (פרשת מטות) שבנו רבי צבי הירש (מחבר ספר "קב הישר") מצא בעליית הגג של ביתו בעיר ורנקבורט חיבור בכתב יד של ליקוטים מדברי רבי יצחק דמן עכו.
חיבר גם פירוש לספר יצירה, שנדפס על ידי גרשם שלום בקריית ספר (לא, עמודים 379–396).
בספרו 'אוצר החיים', מפרש רבי יצחק דמן עכו בן המאה ה-13 את תורת השמיטות הקבלית, שלפיה העולם קיים 6,000 שמיטות, כלומר 42,000 שנה. על פי הפסוק "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור"[5], חישב רבי יצחק דמן עכו את גיל העולם לפי הנוסחה 42,000*365*1,000[6]. התוצאה, 15.33 מיליארד שנים, קרובה להערכה המודרנית על גיל היקום.
ריד"ע נוהג לכתוב בראש כל פירוש יה"ב שנ"ר דעת"ו שפירושו: יצחק הצעיר בן, שמואל נטריה רחמנא, דמן עכו תבנה ותכנן.
רשימה קצרה של חיבוריו
להרחבה ראו למעלה בפרק חיבוריו והגותו.
- ספר מאירת עיניים באתר היברובוקס.
- אוצר החיים[7]
- פירוש לספר יצירה
- ליקוטים וקונטרסים שונים
- תרגום לפירושו של רבי יהודה בן ניסים אבן מלכה מפאס על פרקי דרבי אליעזר
לקריאה נוספת
- אברהם משה לונץ, ירושלים עמ' 57.
- אברהם כהנא, ספרות ההיסטוריא הישראלית, כרך ב עמוד 88.
- אפרים גוטליב, הארות דבקות ונבואה בספר אוצר החיים לר' יצחק דמן עכו, בתוך מחקרים בספרות הקבלה, תל אביב תשל"ו, עמ' 231–247.
- יוסף ינון פנטון, 'פירוש פרקי דרבי אליעזר לר' יהודה אבן מלכה: עם תרגום והשגות ר' יצחק דמן עכו', ספונות ו, תשנ"ג, עמ' 115–165.
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי יצחק דמן עכו", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 954-956, באתר HebrewBooks
קישורים חיצוניים
- מיתוס לעומת סמל בזוהר ובקבלת האר"י על יחסו של רבי יצחק ליישוב ארץ ישראל מאת יהודה ליבס.
- גיל היקום לפי שיטת רבי יצחק, באתר קטיף נט.
- כתב יד, מאירת עיניים, מוסקבה, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ החיד"א כתב בספר שם הגדולים (עמ' קכב): "כתב בספר 'נובלות חכמה' דהיה תלמיד חבר ובעל סודו של הרמב"ן". אך ב"אוצר הגדולים" הקשה על דבר זה, שהרי הוא לא מזכיר את הרמב"ן בכינוי "מורי" בשום מקום בכתביו, ומשער שהכינוי "בעל סודו" מתייחס רק לכך שהוא ראשון מפרשי סודותיו של הרמב"ן. מסדר הזמנים עולה שאפשר שהוא שמע מהרמב"ן כמה דרשות בבחרותו, כשהגיע זה לעכו בסביבות 1267.
- ^ ראו אשכול - אנציקלופדיה ישראלית, כרך א עמ' 287
- ^ ראו בנימין זאב קדר, 'יהודים ושומרונים בממלכת ירושלים הצלבנית', תרביץ נג (תשמ"ד), עמ' 405 והערה 72. הנוסח מסתמך על החיבור האבוד 'ספר דברי הימים' של ר' יצחק דמן עכו.
- ^ מכאן ראיה נוספת לכך שר"י דמן עכו לא היה תלמידו של הרמב"ן.
- ^ תהילים צ' פסוק ד'
- ^ גיל היקום לפי שיטת רבי יצחק, באתר קטיף נט.
- ^ נדפס לראשונה מכתב היד על ידי מכון חכמי ירושלים והמערב לאחר 700 שנה.
| ספר הזוהר | ||
|---|---|---|
| חלקי הספר | רעיא מהימנא • תיקוני זוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא | 
|
| אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין • רבי אבא (תנא) • רבי יהודה • רבי יצחק • רבי רחומאי • רבי יוסי בן פזי • ההוא סבא • ההוא טייעא • רבי יוסי דפקיעין • יוחאי • רבי ייבא סבא • רבי כרוספדאי • רבי יוסי בר יעקב | |
| פירושים | כתם פז • הסולם • מתוק מדבש | |
| שונות | חיבור ספר הזוהר • כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא • רבי משה די ליאון | |
32361195יצחק דמן עכו