רבי יצחק הכהן רפפורט
|
הרב יצחק הכהן רפפורט (תמ"ה - י"ז בתמוז תקט"ו; 1685–1755) היה רב ופוסק באיזמיר ובירושלים. בסוף ימיו כיהן במשרת הראשון לציון.
ביוגרפיה
רבי יצחק הכהן נולד בירושלים בשנת תמ"ה (1685) לאביו רבי יהודה שעלה בצעירותו מלובלין שבפולין לירושלים. סבו מצד אמו, רבי דוד הכהן רפפורט (בעל דעת קדושים) עלה אף הוא מלובלין ומונה לדיין בבית דינו של רבי משה גלנטי בירושלים.
על אף מוצאו האשכנזי רבי יצחק הכהן גדל וחונך בבתי המדרש של חכמי הספרדים, והכיר את מנהגיהם. בצעירותו למד אצל רבי חזקיה די סילוה, הפרי חדש, בישיבת בית יעקב (מיסודו של רבי יעקב חגיז) בו הוא ראה את רבו המובהק. בישיבה זו הוא למד עם רבי שלמה אלגאזי (השני) שנעשה לידידו הקרוב. בהקדמה לספרו בתי כהונה הוא מתאר תקופה זו:
"ורב חנא, הוא הראש הרב המופלא, זכר למקדש כהלל, גבורתיה מי ימלל, מורי ורבי בעל פרי חדש זלל"ה, ומושב יקרו בשמים ממעל, אל מול פני המנורה ונהורא עמיה שריא... כל ימי חייו של רבינו לא מנעתי עצמי מבית המדרש אפילו שעה אחת משעה שהכהנים נכנסין בעלי תריסין..."
לאחר פטירתו של הפרי חדש (בשנת תנ"ו - 1695) למד אצל רבי אברהם יצחקי (לימים הראשון לציון), ואצל רבי יהוסף קונקי.
בשנת תס"ט (1709), בשל מצבם הכלכלי הקשה של תושבי צפת נשלח כשד"ר מטעם חכמי העיר לקהילות ישראל בטורקיה וארצות הבלקן. בקושטא הוא התכתב בהלכה עם רבי אהרן אלפנדרי מרבני איזמיר. כן נפגש שם עם רבו רבי אברהם יצחקי, שיצא אף הוא בשליחות עבור תושבי ירושלים, ויחד הם פרסמו כתב חרם נגד נחמיה חיון וספריו.
בשנת תע"ד (1714) עבר בעיר איזמיר (סמירנה) ובני המקום קיבלוהו לרב עליהם. באיזמיר הוא ייסד ישיבה, ושימש כפוסק ומורה הוראה בעיר, במשך כשלושים וחמש שנה. לצדו כיהן גם רבי אברהם אבן עזרא (מחבר ספר בתי כנסיות), ויחד הם שימשו כרבנים ראשיים בעיר. הוא התפרסם כדרשן מעולה בעל לשון מליצית, וסייע רבות לכל שלוחי ארץ ישראל בטורקיה.
לעת זקנותו (בשנת תק"ט) חזר הרב רפפורט לירושלים, ומונה לרבה הראשי ולראשון לציון אחר פטירתו של הקודם רבי ניסים חיים משה מזרחי. הרב רפפורט היה הרב היחיד ממוצא אשכנזי ששימש בתפקיד זה, השמור בדרך כלל לחכמי הספרדים. לצד תפקידו זה עמד בראשות ישיבת בית יעקב (פירירא).[1]
בירושלים שימש גם כאב בית הדין, ולצידו ישבו הדיינים רבי ישראל יעקב אלגאזי, רבי יונה נבון (רבו של החיד"א), רבי מיוחס בכר שמואל ורבי יצחק זרחיה אזולאי (אביו של החיד"א).
בימיו אבד פנקס התקנות של ירושלים בו פורטו התקנות וההסכמות של העיר, ורבי יצחק (יחד עם שאר חברי דינו) כתבן מחדש מזיכרונו.
רבי יצחק הכהן היה בעל הוראה מובהק ורבים נהגו על פי פסקיו. דבריו הם המקור לכך שבארץ ישראל המנהג הוא כדעת הגאונים בזמן בין השמשות שלא כדעת רבינו תם.[2] תשובה מפורסמת שלו עוסקת בעליית הכהנים לקברי צדיקים, ובסיום דבריו הוא מסיק שאף ש"לא הונח" לו מנהג זה, הוא רואה לרבים וגדולים שנוהגים כן "על כן נאלמתי דומיה, ואינהו בקיאי, וכן נגלה להם ולדורות הראשונים מסוד ה' ליראיו".[3] תשובה זו הייתה הראשונה שנדפסה שעסקה באופן נרחב בסוגיה זו, ודבריו מצוטטים בדברי פוסקים מאוחרים יותר שאף סמכו עליה.
נפטר בי"ז תמוז תקט"ו (1755),[4] והוספד בארץ ובחו"ל.
מתלמידיו
הרב רפפורט העמיד תלמידים רבים שהיו לימים מגדולי הדור הבא. בין תלמידיו נמנים: הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) שמזכירו רבות בחיבוריו ומכנהו "מורינו הרב בתי כהונה", רבי ישראל יעקב אלגאזי, רבי חיים אבולעפיה (השני), רבי מסעוד חי רוקח (בעל מעשה רוקח על הרמב"ם)[5] רבי מרדכי רוביו, חתנו רבי רפאל בנימין חיים מורינו ורבי רפאל הלוי.
חיבוריו
חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, והחיד"א מספר שבעת היותו "עומד ומשמש לפניו" ראה תיבה מלאה מכתביו. ספרו היחיד שנדפס הוא "בתי כהונה" בשני חלקים, הכולל את "מעשה בית דין" - שאלות ותשובות, "בית ועד" – ביאורים ללשונות הפוסקים, "בית אבות" – על הש"ס ו"בית מדרש" – דרושים.
קישורים חיצוניים
- אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, הגאון הגדול רבי יצחק הכהן רפה-פורט, באתר HebrewBooks
- משה דוד גאון, "יצחק ב"ר יהודה הכהן", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 301, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי יצחק ברבי יהודה הכהן מירושלים (בעל „בתי כהונה”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- עלים לתרופה, גליון תקכ"ט (פרשת פינחס, תשס"ו, שנה י"א), באתר היברובוקס
- מכתביו
- יצחק הכהן רפפורט, בתי כהונה חלק א, מהדורת איזמיר, תצ"ו, באתר היברובוקס
- יצחק הכהן רפפורט, בתי כהונה חלק ב, מהדורת איזמיר, תצ"ו, באתר היברובוקס
- בדין קנין לבנות כנגד אויר חצר חבירו - פסק דין מאת הרב יצחק הכהן רפפורט, בתוך: מישרים, תשל"ג, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ מנחם אדלר, מבוא לספר בתי כהונה, ירושלים תשע"ג, עמוד ד.
- ^ החיד"א, מחזיק ברכה, אורח חיים, סימן רסא, קונטרס אחרון, סק"ב.
- ^ בתי כהונה חלק א, סימן כג, באתר HebrewBooks
- ^ רבי יהודה עייאש, קול יהודה, פרשת פקודי: דרוש לפטירת נשיא שבארץ ישראל, באתר HebrewBooks.
- ^ מעשה רקח - חלק ד - רקח, מסעוד חי בן אהרן (page 10 of 363), באתר www.hebrewbooks.org
