רבי יעקב עמדין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יעקב עמדין
-
מצבת קברו של רבי יעקב עמדין באלטונה
מצבת קברו של רבי יעקב עמדין באלטונה
לידה ט"ו בסיוון ה'תנ"ח
האימפריה הרומית ה"קדושה"האימפריה הרומית ה"קדושה" אלטונה, דוכסות הולשטיין
פטירה ל' בניסן ה'תקל"ו (בגיל 77)
האימפריה הרומית ה"קדושה"האימפריה הרומית ה"קדושה" אלטונה, דוכסות הולשטיין
כינוי יעב"ץ
מקום קבורה גרמניהגרמניה בית הקברות היהודי (גר'), אלטונה
רבותיו החכם צבי
חתימה
מכתבו של הרב יעקב עמדין לפרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743

רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונהל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם), היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18. נודע בכינוי יַעְבֵ"ץ (ראשי התיבות של שמו, יעקב בן צבי).

תולדות חייו

רבי יעקב נולד באלטונה שבגרמניה בט"ו בסיוון ה'תנ"ח לרבי צבי הירש אשכנזי, הידוע בכינויו "החכם צבי".

בשנת ה'תע"ו נשא לאישה את רחל, בתו של רבו הרב מרדכי הכהן כ"ץ, בנו של הרב נפתלי כ"ץ - בעל הסמיכת חכמים, והתגורר בברסלאו. בזיווג שלישי נשא את אחייניתו בת אחיו הרב אפרים אשכנזי.

בשנת ה'תפ"ח הוזמן לשבת על כס הרבנות בעיר אמדן, שממנה קיבל את שם משפחתו "עמדן", או "עמדין"[1]. עקב תקיפות אופיו ומתוך שאיפתו להיות בלתי תלוי בדעת האחרים, הוא התפטר כעבור ארבע שנים ממשרת הרבנות, והשתקע בעיר מולדתו אלטונה, פתח בית דפוס עברי (לאחר קבלת רשות מהדוכס כריסטיאן השישי)[2], שלח ידו במסחר, וסירב לכהן ברבנות עד סוף ימיו. בתשובותיו מוזכרת התנגדותו לייחוסו לעיר אמדן, והצהיר כי מעולם שמו לא היה "יעקב עמדין"[3] בספרו הוא מספר (בהלצה) שנהג לברך כל יום "ברוך שלא עשני אב"ד" (על משקל הברכה "שלא עשני עבד"). עסקי פרנסתו לא מנעוהו מלעסוק בתורה: את מיטב עתותיו הקדיש לחיבוריו, שהוציאו לו שם כאחד מגדולי החכמים בדורו.

רבי יעקב נפטר באלטונה ממש לפני תכנונו לעלות לארץ ישראל, בל' בניסן ה'תקל"ו, בן 78 שנים.

מצאצאיו

מאבקו בתנועת השבתאות

רבי יעקב עמדין היה ממובילי מסע ההתנגדות לתנועת השבתאות, ולחם בתקיפות בכל מה שראה בו סטייה שבתאית. הוא היה קנאי גדול ולא היסס להתקיף.

במסגרת מאבקו בשבתאות שהסתמכה על ספר הזוהר, כתב רבי יעקב עמדין ספר מחקר על מקורו ותוכנו.

ערך מורחב – מטפחת ספרים

מאבקו ברבי יהונתן אייבשיץ

ערך מורחב – מחלוקת היעב"ץ ורבי יהונתן אייבשיץ

מחלוקת קשה על רקע זה פרצה בינו לבין רבי יהונתן אייבשיץ, שעסק בקבלה והיה ידוע כעושה נפלאות וככותב קמעות. כשבאו לידו כמה מהקמעות של רבי יהונתן אייבשיץ, הוא פענח את הכתוב בהם וטען שיש בהם רמזים לאמונה בשבתאי צבי. הרב עמדין יצא בהאשמות גלויות נגד רבי יהונתן אייבשיץ, וגרם לפולמוס חריף וממושך בין תומכיו לבין תומכי הרב אייבשיץ. במהלך המאבק נאלץ רבי יעקב לעזוב את אלטונה לאמסטרדם, ורק לאחר התערבות ישירה של הדוכס פרידריך השביעי הורשה לחזור לאלטונה.

בסופו של פולמוס זה, שעורר ויכוחים קשים בין רבני גרמניה, פולין, צרפת, הולנד וארצות אירופה אחרות, והדיו נשמעים גם היום, ישנו קונצנזוס בקרב היהדות האורתודוקסית כי רבי יהונתן אייבשיץ לא היה שבתאי.

טענותיו של גרשם שלום, כי רבי יעקב צדק בחשדותיו[5], נדחו על ידי הרב ראובן מרגליות שהראה כי חלק מההאשמות של שלום נובעות מאי הכרת כתבים קבליים הקשורים בספרו האפולוגטי של הרב אייבשיץ, ואילו משה אריה פרלמוטר בספרו "חקירות חדשות על יסוד כתב היד של ס' ואבוא היום אל העין"[6] טוען שלשלום הייתה מגמה להציג את הרב אייבשיץ, ראשוני החסידות ורבנים נוספים אף מתלמידי הגר"א כשבתאים, כחלק מתפישתו את השבתאות עצמה כגישה יהודית לגיטימית - במופרד מהתנהגות הפורשים והקיצונים המשיחיים (דוגמת הפרנקיסטים).

שניאור ליהמן פרסם צילום מהעתק של חמישה מהקמיעות עם אישור נוטוריון של השלטונות[7], שלדעתו מוכיחים את צדקת הרב עמדין, וכן את נוסח המצבה של אשת הרב אייבשיץ[8], שמצביע דווקא על צדקתו של האחרון, אם כי הותיר את הדברים בסימן שאלה.

מאבקו ברמח"ל

רבי יעקב עמדין יצא בפולמוס נגד רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) וכן כתב בחריפות נגד רבים, אף על אלו שהיו בסביבתו. בין היתר תקף את הגאון מווילנה, אך חזר בו, וטען שפורסם בשמו (ושתמך ברב אייבשיץ) היה מזויף. ברבות הימים התברר שמרביתן היו האשמות שווא[9].

מסמכים חדשים חושפים בנוסף שרבי יעקב עמדין היה עצמו שותף בתכנון המשפט בערכאות הנוצרים, ואף מסר עדות, במסגרת ניסיון הפללתו בריגול או למצער, באהדת אויביה של צרפת[10][11].

רבי יעקב עמדין הוא הראשון שזיהה את הספר חמדת ימים שנדפס בעילום שם המחבר, כספר שבתאי, כנראה בעקבות שלושת הפיוטים ובהם האקרוסטיכון "נתן העזתי"[12]. הרב עובדיה יוסף[13], הביא חכמי ישראל רבים שהשיבו על דברי היעב"ץ, ובניהם: החיד"א, השיב על דברי הגידופים על חמדת הימים, ורבי חיים פלאג'י, כתב שקושיותיו על חמדת ימים לא קשים, והסכים לספר חמדת הימים.

כמו כן חשף את שבתאותו של הספר 'אור ישראל', של המקובל הרב ישראל משקלוב (לא זה המפורסם מתלמידי הגר"א). נכדו של הסופר טען שלא מדובר בשבתאות, ושהגאון מווילנה הסכים לספר עם מעט שינויים. דבריו כפי הנראה התקבלו על הממסד הרבני[14].

רבי יעקב עמדין פקפק בייחוסו של ספר "מורה הנבוכים" לרמב"ם, וטען שלפחות חלקים נרחבים ממנו מאוחרים בהרבה[15].

מאבקו ברז"ה

ערך מורחב – לוח ארש

אף על פי שבדרך כלל רבי יעקב עמדין לא נאבק ברבנים שאביו ה"חכם צבי" (הרב צבי אשכנזי) תמך בהם, הוא חרג ממנהגו במאבקו נגד הרז"ה (הרב שלמה זלמן הכהן הנאו (הנקדן)). החכם צבי כתב הסכמה לספר "שערי תפילה" של הרז"ה, אך טען כי הסכמת אביו לספר מזויפת ויצא במאבק חריף נגד ספרי הרז"ה.

הרז"ה לא עבר על כך בשקט ואף ניסה להיפגש עם רבי יעקב עמדין כדי ליישר את ההדורים איתו למרות דבריו הקשים נגדו. בשנת ה'ת"ץ הוא ניצל הזדמנות להיפגש איתו ברובע היהודי באמסטרדם, אבל לא קיבל מענה ישיר/מלא ממנו והוא טען כי רבי יעקב עמדין הכחיש שאמר דברים שכאלו נגד הרז"ה וניסה להתחמק ממנו, וכך ניסח הרז"ה את המפגש:

בהיותי בק״ק אמשטרדם בשנת ת״ץ לפ״ק בא הנכבד הזה אל העיר, וכאשר שמעתי את שמעו שמחתי לקראתו והלכתי אליו לקבל פניו. ובקשתי ממנו להראות לי אפס קצהו ממה שהשיג עלי, אולי דברים נכונים המה, ואז אני מוכן להודות על האמת בפה מלא, או אולי לא ירד לסוף דעתי ואגיד לו דעתי המכוסה. ובקושטא קאמינא כי האיש כחש לי, ויאמר אלי לאמר שמעולם לא עלה על דעתו לכתוב כדברים האלה דבר. ולפי שהדברים ההם מפי אנשי אמונה שמעתים אשר עיניהם ראו ולא זר, לכן הפצרתי בו לאמר שאין זו מדת חכמים כי אוהבי האמת אנחנו. ולא שת לבו גם לזאת ולא הגיד לי דבר...ויהי כמחריש ולא ענה עוד

קונטרס 'מכסה לתיבה', נדפס בסוף ספר צהר לתיבה, אמסטרדם ה'תצ״ג

את ביקורתו הכוללת שש מאות השגות על ה"שערי תפילה" כתב בספר "לוח ארש" אותו הדפיס רק בסוף ימיו בשנת תקכ"ט, לאחר פטירת הרז"ה.

בתגובה לטענותיו הדקדוקיות של היעב"ץ חיבר הרז"ה קונטרס מיוחד בשם ״מכסה לתיבה״ (נדפס בסוף ספרו "צוהר התיבה"), ובו תשובות לכמה מן ההשגות של היעב"ץ שהופיעו בפירושו למשנה "לחם שמים" (את "לוח ארש", כאמור, רז"ה לא ראה). בקונטרס הוא התייחס לכמה מילים שהיעב"ץ חלק עליו בניקודן: "אבר", "כדאי", "שחרית", "רשות" ועוד כמה מילים. הרז"ה טען גם כי היעב"ץ לא ירד לסוף דעתו ונכשל בהבנת ציטוטים ובטעות הדפוס שהתחלף ציטוט של הרד"ק ונכתב "ראש" במקום "רשה". וכך מסיים דבריו:

וקבילנא עלי שאם אמצא דבר טוב בדבריו מה שהוא סותר ומתנגד לדברי אקלסהו ואודה על האמת..איברא, עדיין לא מצאתי דבר

חיבוריו

ספרי רבי יעקב עמדין

מלבד חוברותיו הרבות בעניין הפולמוס עם רבי יונתן אייבשיץ, חיבר רבי יעקב עמדין למעלה משישים ספרים בכל מקצועות התורה. המוכר ביותר ביניהם הוא למעשה אסופה מתוך כתביו הנקרא "סידור יעב"ץ" או "סידור רבי יעקב עמדן" וכן "עמודי שמים"[16]

מהם:

פולמוס
  • תורת הקנאות . על מלחמת משיח השקר שבתי צבי וממשיכיו
  • אגרת בקורת, פולמוס הלכתי בענין חמור של פצוע דכא, בו עמד היעב"ץ לעזרת רבי יחזקאל קצינאלפויגן בעל 'כנסת יחזקאל', כנגד רבי שמשון חסיד ורבי משה חאגיז, בענין פצוע דכא, לראשונה נדפס באלטונא תצ"ו, ועם חידושים והוספות באלטונא תקכ"ה.
  • שפת אמת ולשון זהורית, קונטרס נגד רבי יונתן אייבשיץ ועל קמעות שכתב הנ"ל.
  • שבירת לוחות האון - מענה נגד ספר לוחות עדות שכתב רבי יהונתן איבשיץ להצדיק קמעותו
  • עקיצת עקרב - קונטרס נגד רבי יונתן אייבשיץ ועל קמעות שכתב הנ"ל 


הגהותיו וחידושיו שנרשמו על גיליון התלמוד שלו, נדפסו בש"ס וילנא ועוז והדר בסוף התלמוד כחלק מליקוט מפרשים.

חשיבות היסטורית נודעת לספרו של רבי יעקב עמדין, בשם "מגילת ספר", אשר בו הרצה את תולדות חייו ותיאר את הפולמוס הגדול שהרעיש את עולם היהדות בזמנו. בספר זה הוא מתאר גם את התעסקותו בלימודי מדעים ותחומי עניין נוספים כמדע המדינה, לימוד שפות והיסטוריה. יחסו ללימודי החול הללו היה מסויג. הוא התיר לעסוק בהם על מנת להשתוות לרמת ידיעותיהם של המלומדים הלא יהודים, אך עם זאת יצא בחריפות כנגד לימודי הפילוסופיה שהוא ראה ביחסם הביקורתי לעיקרי הדת איום על האמונה המסורתית.

למרות זאת, בשל הדברים התמוהים בספר, ומפני שאין תחת ידינו את כתב היד המקורי, אלא העתקה של אליעזר ריסער, ישנם רבים הטוענים שהוכנסו בספר טעויות רבות על ידי המשכילים. הרב אברהם יהודה גשטטנר[17][18]. טוען אף שהספר כולו מזויף על ידיהם. ומוכיח שהמעתיק והמדפיס היו משכילים.

גם כדי שלא להיות התלמיד חכם ערום מידיעה בקורות הימים ושינויי הזמנים, למען ידע להשיב שואלו דבר, ולא יהיה נחשב פתי וסכל בעניני העולם.

מור וקציעה שז

בספריו כתב בהרחבה על ההשפעה היהודית על הנצרות, ועל כתבי הברית החדשה. בין היתר כתב שפאולוס היה תלמידו של רבן גמליאל, שלדעתו עבודת אלילים מותרת לנוכרים ב'שיתוף' עם האמונה בקב"ה וקיום שבע המצוות, וזאת בהתאמה עם הכתוב בספר היהודי תולדות ישו[19].

בכתביו באה לידי ביטוי הקריאה לסובלנות בין בני הדתות השונות: הנצרות, היהדות והאסלאם, והדגשת המקור המשותף שלהן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי יעקב עמדין בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט רבי יעקב עמדין, באתר ויקיטקסט
  • מספריו

    הערות שוליים

    1. ^ זהו הכתיב היידי לשם 'אֶמְדֶן'.
    2. ^ Chabad.co.il - פורטל חב"ד בישראל | רבי יעקב עמדין, באתר www.chabad.co.il
    3. ^ "הטרוד יעקב ישראל מכונה יעב"ץ ס"ט, לא נקרא מעולם יעקב עמדין (כאשר עשה מכ"ת אדרעס ע"ג האגרת כמו שהרגיל התועב שר"י בפי הבריות) ידוע שאינני מבני עמדין, לא נולד בה ולא מצפה לראותה, אך מבקש טובתה ותועלתה כמאז ומקדם בהיותי רובץ תחת משאה, ככה גם עתה אני שוקד על תקנתה. (שו"ת, שאילת יעב"ץ, חלק ב' סוף תשובה כ"ד, באתר היברובוקס)
    4. ^ ראו אודותיו: עלים לתרופה, גליון תר"ז (פרשת תצוה, תשס"ח, שנה י"ג), באתר היברובוקס.
    5. ^ האוניברסיטה העברית מפיקה תקליטור הכולל את כל המקורות בפולמוס זה (הקישור אינו פעיל, 30.8.2020)
    6. ^ דף הספר באתר סימנייה
    7. ^ . New Evidence on the Emden-Eibeschuetz Controversy The Amulets from Metz.
    8. ^ Mrs. Jonathan Eibeschuetz Epitaph A Grave Matter Indeed
    9. ^ ספר 'הרב רבי יהונתן אייבשיץ', של הרב גרינוואלד להגנה מפני טענות השבתאות, עמודים 75–76 ובהערות שם, מביא גידופים של רבי יעקב עמדין נגד הגאון מווילנה שלכאורה תמך ברב יהונתן, ובמכתב לרב עמדין קרא לו "ספר תורה שרוי בצער". לטענת מחבר הספר, עם הזמן התברר לרב עמדין מעמדו של הגאון מווילנה בעיני יהודי ליטא, ולאור זאת החליף את טיעונו וקבע שהמכתב אליו מהגאון מווילנה היה מזויף. הפרק כולו וזה שאחריו מצטט מכתבים רבים בהם הוא מאשים וחושד ברבנים רחוקים וקרובים, ואף בקרב התומכים בו בשבתאות. הספר מביא הוכחות לכך שרוב האשמות אלו היו האשמות שווא.
    10. ^ הדברים מפורשים במאמריו של להמן על הנודע ביהודה ועל הפני יהושע, ומצוטטים על פי ספרו של ד"ר משה יהושע פרלמוטר 'יחסו של יהונתן אייבשיץ לשבתאות.
    11. ^ [ צילומי המסמכים בארכיב בית המשפט בדנמרק]
    12. ^ כיום ידוע שהספר נכתב אכן בידי ישראל יעקב אלגאזי (שגימטריית שמו הספרותי 'נתן אלגזי' היא 'חמדת ימים'), אך למעשה מהווה רובו לקט של כתבים קדומים בהשמטת מקורותיהם, שאין להם כל קשר לשבתאות, בתוספת מאמרים קצרים ורמזים שונים שאכן קשורים לשבתאות.
    13. ^ הרב עובדיה יוסף, חזון עובדיה הלכות ארבע תעניות, ירושלים: מאור ישראל, תשס"ז, עמ' יא, (בהקדמה)
    14. ^ מאמרו של ליבס על הגאון מווילנא
    15. ^ מטפחת ספרים, באתר היברובוקס
    16. ^ שער סידור יעבץ "שערי שמים" חלק שני
    17. ^ אברהם שמואל יהודה געשטטנער, מגילת פלסתר, באתר היברובוקס
    18. ^ על הספר מגילת פלסתר – The Seforim Blog (באנגלית)
    19. ^ בספרו סדר עולם רבא וזוטא. ר' אחדות השם (אתר דעת)


    תקופת חייו של רבי יעקב עמדין על ציר הזמן
    ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
    ציר הזמן


    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    32126179יעקב עמדין