תורת השמיטות
תורת השמיטות היא תורה קבלית המתארת מחזורים שונים של קיומם של עולמות שונים קודם בריאת העולם שלנו ולאחריו, התואמים לעיקרון של מניין השמיטות והיובלים. לפי חשבון זה, ששת אלפים שנה בהם קיים העולם ואלף שביעי בו הוא חרב, נחשבים שמיטה אחת, ולאחריה מתחדש העולם שוב למחזור נוסף - שמיטה שניה, וכן הלאה. ישנן דעות שונות לגבי מספרם הכולל של מחזורים אלו.
תורת השמיטות היתה נפוצה בין ראשוני המקובלים בתקופת הרמב"ן, וכן בין מקובלים רבים בדורות מאוחרים יותר, אך הרמ"ק והאריז"ל דחו אותה. למרות דחייתו של האריז"ל, רבים מהמקובלים אחריו שהלכו בדרכו קיבלו את תורת השמיטות, והסבירו מדוע היא תקפה למרות דברי האריז"ל. היו גם כאלו שבעקבות האריז"ל דחו אותה.
תורת השמיטות
נאמר בגמרא[1]: "אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". היינו שמשך קיום העולם נחלק לשישה אלפים ולאחריהם האלף השביעי, שבו העולם חרב. מחזור זה דומה למחזור ששת ימי המעשה ואחריהם יום השבת, וכן ששת שנות העבודה ואחריהם השמיטה.
מקורה של תורת השמיטות היא בספר התמונה[2], המיוחס לרבי נחוניא בן הקנה (החולקים על תורת השמיטות ערערו על ייחוס זה[3]). ספר זה פורש באריכות את תורת השמיטות, וקובע שמחזור זה - של "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" - הוא שמיטה שניה, ולפניה היתה עוד שמיטה אחת (שעליה נאמר[4] "הקב"ה בונה עולמות ומחריבן"). כמו כן יהיו עוד חמישה שמיטות נוספות, ובסך הכל שבעה שמיטות - כנגד שבעת המידות. ספר התמונה מפרט ואומר שבכל אחת מהשמיטות ישנה תורה משלה המתאימה לה. עוד מבואר כי ישנן נשמות שהיו בעולם בשמיטה הראשונה, שמיטת החסד, ולאחר מכן הגיעו שוב לעולם לשמיטה שלנו - שמיטת הגבורה, ביניהם: הבל, חנוך, למך, נח, אברהם ומשה[5].
דעת המקובלים
החולקים על תורת השמיטות
הרמ"ק דחה את תורת השמיטות באריכות ובחריפות, וקבע שאין לה יסוד בדברי רבי שמעון בר יוחאי, ומקורה רק בדברי מקובלים אחרונים, שעל סמכותם ערער[6]. אמנם במקום אחר הביא הרמ"ק תורה זו[7].
מצדדי תורת השמיטות
לעומת זאת, תורת השמיטות התקבלה בין תלמידי הרמב"ן - כמו רבי יצחק דמן עכו[8], "שושן סודות", רבינו בחיי בן אשר[9] ועוד. יש שייחסו את התורה לרמב"ן עצמו, ומצאו רמזים בפירושו על התורה לתורה זו[10]. כמו כן החזיקו בה הריקאנטי[11], הציוני[12], הרדב"ז[13] ועוד.
הריקאנטי בהתייחסו לתורת השמיטות תיאר רק את שבעת המחזורים עד היובל הגדול, וכתב: "ומשנת היובל והילך אסור להרהר, כמאמר רז"ל מה לפנים ומה לאחור[14], כי אין שם רק אפיסה מוחלטת שאינה נופלת ברשת הדמיון, ועל כן ישתבשו שם הדעות בהשתבשות מה למעלה ומה למטה". אמנם רבינו בחיי המשיך ותיאר שישנם מחזורים נוספים כאלו, עד ח"י אלף יובלין. ורבי מרדכי הכהן כתב שישנם חמישים אלף יובלות[15].
רבי מאיר פופרש, אף שהיה מגדולי המקובלים בשיטת האריז"ל ומעורכי כתביו, הכריע שלא כדעתו בנושא זה וקיבל את תורת השמיטות. בספרו כותב: "אני מאמין בענין השמטות... ואם היה רבינו יצחק לוריא ז"ל בחיים, הייתי שואלו ילמדנו רבינו מאמר... הנאמר באדרא... שהוא על היובל הגדול"[16]. גם בן דורו, השל"ה, מקבל את תורת השמיטות ודוחה את החולקים עליה[17].
רבים מגדולי החסידות קיבלו את תורת השמיטות. לדוגמא: הספר "שערי גן עדן" לרבי יעקב קופיל ליפשיץ - בן דורו של הבעל שם טוב[18], רבי צבי אלימלך שפירא[19], רבי שלמה מרדומסק[20], רבי חיים אלעזר שפירא[21] ואדמו"רי חב"ד[22].
גם הגר"א קיבל את תורת השמיטות[23].
רבי ישראל ליפשיץ (מחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשניות) חיבר את דרוש "אור החיים", שנדפס בסוף סדר נזיקין, בו הוא מנסה ליישב בעזרת תורת השמיטות את התיארוך המקובל במדע ובארכיאולוגיה, עם מסורת היהדות[24].
דעת האר"י
האריז"ל חלק על תורה זו[25]. רבי צבי הירש מזידיטשוב טען שהאריז"ל אינו חולק על עצם תורת השמיטות, אלא רק על הקביעה שאנו נמצאים בשמיטה השניה[26].
רבי שניאור זלמן מלאדי סבר[27], שגם לדעת האריז"ל היתה שמיטה לפני העולם שלנו - אך לא כעולם גשמי. הרבי מלובביץ' הוסיף כי האריז"ל מודה גם לשאר השמיטות והיובלות שיהיו קיימים, כעולמות רוחניים[28]. בהתאם לזה מבואר בתורת חב"ד פעמים רבות שישנם חמישים אלף יובלות. הרבי גם קישר זאת לדברי התפארת ישראל המפורסמים על האבולוציה וכו ודחה את דבריו בטענה שכתוב בחסידות שהשמיטות והיובלות הם עולמות רוחניים לגמרי - בדומה לעולם התוהו.
לעומת זאת רבי נחמן מברסלב, בעקבות שיטת האריז"ל, דחה את תורת השמיטות[29].
לקריאה נוספת
- מערכת האלקות, ירושלים, תשע"ג, קונטרס אחרון
- אדמו"ר הזקן - תורה אור שמות נא, ד; ספר המאמרים תקס"ב ע' רס
- אדמו"ר האמצעי - תורת חיים שמות נט, א
- הצמח צדק - ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק, ערך יובל
הערות שוליים
- ^ סנהדרין צז, א.
- ^ הקדמה לתמונה ג', ושם בתמונה ג', ועוד.
- ^ ראה בדברי הרמ"ק המצויינים להלן.
- ^ בראשית רבה ג, ז.
- ^ חלקם מובאים בספר התמונה, וחלקם בספר הקנה.
- ^ שיעור קומה, אות פג.
- ^ פרדס רמונים שער יב, פרק ב.
- ^ ספר מאירת עינים, פרשת נצבים.
- ^ בפירושו על התורה במדבר י, לה.
- ^ רבי מאיר פופרש, תורה אור, ויקרא כה, ב.
- ^ פרשת בהר.
- ^ פרשת בהר.
- ^ מצודת דוד, מצוה רח"צ.
- ^ חגיגה יא, ב.
- ^ ש"ך על התורה, ריש פרשת בהר. חשבון זה הובא פעמים רבות בתורת חסידות חב"ד (כדלהלן).
- ^ תורה אור, שמות כא, ו.
- ^ תולדות אדם, בית דוד בהגהה.
- ^ על ספר זה והיחס אליו בתנועת החסידות ראה: יהושע מונדשיין, ר"י קאפיל, סידורו וס' שער ג"ע אצל צדיקי החסידות.
- ^ בני יששכר מאמרי ז' נחמתות, מאמר ה, נחמה א. אבל ראה אגרא דכלה בראשית א, כ.
- ^ תפארת שלמה, בהר, כה, י.
- ^ דברי תורה, מהדורא תליתאי, אות נ.
- ^ כדלהלן.
- ^ פירושו חתיקוני זוהר, תיקון לו.
- ^ רבי ישראל ליפשיץ, דרוש אור החיים, תפארת ישראל נזיקין, באתר היברובוקס
- ^ שער מאמרי רשב"י מו, א. ספר הלקוטים פרשת כי תשא, שם פרשת קדושים.
- ^ עטרת צבי, הגהות לספר זהר הרקיע קכו, ב.
- ^ תורה אור שמות נא, ד.
- ^ שיחת ש"פ נח תשמ"ט הערה 34 ובשוה"ג שם.
- ^ חיי מוהר"ן, סימן תכד.
| קבלה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | אבי"ע • ספירות • קליפות • אין סוף • תורת הצמצום • תורת השמיטות • עץ חיים • סדר השתלשלות • מעשה בראשית • מעשה מרכבה • מיסטיקה יהודית • פרדס • דבקות | .svg) |
| ספרות | ספר יצירה • ספר הזוהר • ספר הבהיר • ספרות ההיכלות • ספר רזיאל המלאך • פרדס רימונים • עץ חיים (ספר) | |
| קטגוריות | קבלה • יהדות • מיסטיקה יהודית | |
| אישים | רבי שמעון בר יוחאי • רבי יצחק סגי נהור • רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • רבי עזריאל בן מנחם • רמב"ן • רבינו בחיי בן אשר • רבי שם טוב אבן גאון • רבי יצחק דמן עכו • רבי יוסף ג'יקטיליה • רבי מאיר אבן גבאי • רבי משה קורדובירו • האר"י • רבי חיים ויטאל • רבי נפתלי כ"ץ • רבי יהונתן אייבשיץ • רבי יעקב עמדין • רבי חיים בן עטר • הרמח"ל • הגאון מווילנה • רבי שלום שרעבי • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי נתן אדלר • רבי יעקב אבוחצירא • רבי יוסף חיים מבגדאד • רבי שלמה אלישיב • רבי ישראל אבוחצירא | |
| מושגים בקבלה | ||
