מהיר לעיר
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי |
מהיר לעיר (נקרא גם "הרשת המטרופולינית" או "מהיר בעיר") הוא פרויקט תחבורתי ישראלי, שמטרתו לשדרג ולייעל את המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. הפרויקט מנוהל ומתבצע על ידי חברת נתיבי איילון, הפועלת תחת משרד התחבורה. תקציב הפרויקט עומד על 3.5 מיליארד שקל, כאשר כולו ממומן על ידי משרד התחבורה. בתחילת המיזם הוכרז שהוא צפוי להסתיים ב-2021 ב-17 רשויות שונות. עם זאת, עיכובים וחשש של העיריות מתגובת התושבים לשינויים הביאו לכך שלא כל מיזמי המשנה הושלמו עד שנה זו, וחלקם אף בוטלו. שתי רשויות - גבעת שמואל ורעננה - ביטלו את השתתפותן.[1]
בתחילת המיזם הוכרז שיוקמו 130 נתיבי תחבורה ציבורית, אך בעקבות התנגדות ראשי ערים סוכם על הוצאתם לפועל של 81 נתיבים בלבד. בסוף שנת 2020, הסתיימה העבודה על 14 פרויקטים בלבד.[2] עד מרץ 2022 סומנו 20 נתיבים לתחבורה ציבורית, 25 נתיבים היו בביצוע ו-37 נתיבים נמצאו בתכנון. רק רבע מתקציב המיזם נוצל עד מרץ 2022.[1] נתיב נוסף נפתח ברמלה באפריל 2022.[3][4] לפי חברת נתיבי איילון, עד תחילת 2022, כ-32% מהמקטעים נפתחו לתנועה, 26% נמצאו בביצוע, 15% היו בהליך תכנוני, 6% היו בהליך מכרזי ו-21% מהמקטעים נמצאו עדיין בהליכי בחינה.[5]
רקע
ערך מורחב – תחבורה בתל אביב
מטרופולין תל אביב הוא המטרופולין העמוס ביותר במדינת ישראל. כ-50% מכלל מקומות העבודה בישראל מרוכזים במטרופולין וכמחצית מכלל הנסיעות שהתבצעו במדינת ישראל בשנת 2016 (כ-6 מיליון נסיעות יומיות) בוצעו במטרופולין, כאשר מתוכם רק 1.2 מיליון נסיעות התבצעו באמצעות תחבורה ציבורית.[6]
צירי התנועה בגוש דן (למשל: כביש 20), סובלים מגודש תנועה קיצוני בשעות השיא. על פי משרד האוצר, הנזק הכספי מתחילת שנת 2018 ועד אוקטובר 2019 כתוצאה מגודשי התנועה במטרופולין מוערך ב-35 מיליארד שקלים בשנה, כאשר בשנת 2040, עלות נזקי הפקקים מוערכת בכ-70 מיליארד שקלים בשנה.[7] אחת הסיבות המרכזיות שתוארו על ידי מבקר המדינה, היא הכשל התכנוני של התחבורה הציבורית בישראל.[6]
התחבורה הציבורית בישראל ובמטרופולין מבוססת בעיקר על אוטובוסים, אך מערך זה סובל שנים רבות מיעילות נמוכה, חוסר קיבולת ומהירות נסיעה נמוכה. ישנן כמה סיבות לחוסר היעילות של מערך האוטובוסים במטרופולין, כאשר הבולטת בהן היא המחסור בנתיבי תחבורה ציבורית בצירי תנועה מרכזיים.
בחודשים נובמבר 2017 – מרץ 2018, משרד מבקר המדינה בדק את הפרויקט "מהיר לעיר" ואת הפרויקט "הנתיבים המהירים", שני הפרויקטים עוסקים בשדרוג מערך התחבורה הציבורית, על ידי סלילת נתיבי תחבורה ציבורית, שדרוג קווי האוטובוס, תגבור קווים קיימים, הקמת חניוני "חנה וסע" והקמת מסופי אוטובוסים על מנת להקל על העומסים במסופים האחרים.
הפרויקט
במסגרת הפרויקט "מהיר לעיר" מתוכננים להיסלל מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים במטרופולין תל אביב,[8] נתיבים אלו יתנו עדיפות משמעותית לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. הפרויקט יכלול גם את המרכיבים הבאים:
- מתן העדפה לאוטובוסים ברמזורים.
- תגבור קווי התחבורה הציבורית.
- שיפור השירות בתחנות האוטובוסים והרכבות על ידי הנגשת המידע (באמצעות לוח אלקטרוני), מכונות כרטוס ועוד.
- שינוי מסלולי קווים קיימים.
- שיפור התשתיות עבור הולכי הרגל.
- הקמת שבילי אופניים לאורך צירי העדפה.
- הצלבת מצלמות אכיפה לאורך צירי ההעדפה.
הפרויקט לפי עיר
אור יהודה
בעיר אור יהודה, נועדו להתווסף כ-6 קילומטרים וחצי של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות העצמאות, יהדות קנדה, סעדון, בן פורת וקזז.[9] ההסכם בין העירייה המקומית לבין החברה הממשלתית "נתיבי איילון" בדבר קידום וביצוע הפרויקט נחתם בראשית 2017 כחלק מהסכם גג כולל, והוא עמד במוקד מערכת הבחירות ב-2018.[10] הזוכה בבחירות, ראש העיר ליאת שוחט, קידמה את הפרויקט,[11] אך לקראת מערכת הבחירות ב-2023 היא החלה לפעול נגד הפרויקט.[12]
רחובות העצמאות, יהדות קנדה, סעדון, בן פורת וקזז מהווים ציר תחבורה הראשי של העיר, העובר במרכז העיר ממזרח למערב וכן מחבר אותה לכבישים 461 ו-412. בציר זה עוברים בסך הכל כ-40 אוטובוסים בשעה לכל כיוון, כך שנתיב התחבורה הציבורית נועד לתעדף אותם בכביש על מנת לשפר את יעילותם ואמינותם של הקווים. בנוסף לבניית נתיב התחבורה הציבורית, העבודות נועדו גם לחידוש תשתיות הרחוב, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים.[13] תוכניות הבינוי המסיביות למגורים ולעסקים של האזור, ובעיקר בסמוך לרחוב העצמאות, נשענו על בנייתה של תשתית תחבורה ציבורית זו על מנת שתשמש את התושבים החדשים מבלי להכביד על עומסי התנועה העמוסים גם כך.[14][15] באחת מתוכניות הבינוי, שהיקפה תוספת 542 יחידות דיור חדשות, צומצם תקן החניה, בהתבסס על כך שבזכות הפרויקט תעמוד לרשות התושבים אלטרנטיבה אמינה ויעילה לרכב הפרטי.[16] חלקו של הציר ברחובות העצמאות ויהדות קנדה הוא חלק מכביש 4622, ויחד עם נתיבי התחבורה הציבורית ברחובות לוי אשכול בקריית אונו ויצחק רבין בפתח תקווה – הוא יוצר רצף העדפה לתחבורה ציבורית באורך כ-7 קילומטרים החוצה שלוש רשויות מקומיות.[17]
העבודות על נתיבי התחבורה הציבורית ברחובות העצמאות ויהדות קנדה החלו ב-1 באוגוסט 2022,[18][19] מתוך כוונה להשלימו ולפתוח את הנתיבים לתנועה בתוך כשנה וחצי.[20] בשלהי השנה, לאחר סיום השלב הראשון מתוך השלושה בעבודות ברחובות העצמאות ויהדות קנדה, העירייה הכריזה כי נתיב התחבורה הציבורית ברחובות אלו איננו ייאכף עם סיום העבודות וכן כי הנתיב המתוכנן לרחובות סעדון, בן פורת וקזז מבוטל.[21] החלטה זו, המנוגדת למדיניות אותה קידמה העירייה קודם לכן, התקבלה ברקע הבחירות המקומיות על מנת שלא להיגרר לעימות עם תושבים שאינם מעוניינים להעניק העדפה לתחבורה ציבורית.[22]
בני ברק
במסגרת התכנית, צפויים שינויים רבים בבני ברק. כ־3 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: נחמיה, רבן יוחנן בן זכאי, הרב בן יעקב, אברהם בן דוד, האדמו"ר מבעלזא, הרב דסלר, הרב קוטלר, הרב שך, רש"י, ברטונא והרב כהנמן. נתיב תחבורה ציבורית ייסלל מגן ורשה שברחוב רבי עקיבא עד רחוב חזון איש (קטע זה נסלל כבר), ומפינת רחוב חזון איש עד סופו. בעקבות אופי הבנייה בעיר, בחלק מהנתיבים בהם הכבישים צרים לא תותר הנסיעה לכלי רכב פרטיים. כמו כן, רבים מקווי האוטובוס בעיר יתוכננו מחדש, על מנת להתאים את מסלולם לרשת הנתיבים החדשה בעיר. בנוסף, מסוף אוטובוסים חדש עתיד להיבנה ברחוב הרב כהנמן.[23]
בת ים
בבת ים נערכים שינויים משמעותיים בצירי התחבורה המרכזיים בעיר. כ־9.6 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: קוממיות, יוספטל, כ"ט בנובמבר, אלי כהן, אנה פרנק, כצנלסון, מבצע סיני וגן הנופלים. תוכנית נוספת בעיר כוללת סלילת 2.6 ק"מ של נתיבי אופניים לאורך רחוב הקוממיות ורחוב יוספטל.[24]
הוד השרון
במאי 2021 החלו עבודות בדרך רמתיים, שבמסגרתן העבודות כוללות נוסף נתיב תחבורה ציבורית, הנסלל שביל אופניים, ונעשה פיתוח נופי.[25]
הרצליה
במסגרת "מהיר לעיר", משודרגים הרחובות דרך ירושלים, סוקולוב, קהילת ציון, העצמאות, הרב קוק, בן ציון מיכאלי, תחנת רכבת הרצליה, שדרות שבעת הכוכבים ומחלף הסירה, מסומנים 10.9 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ו-2.4 ק"מ של שבילי אופניים. בנוסף, תנועת האוטובוסים משודרגת. בשנת 2019 נפתח המקטע הראשון בפרויקט.[26]
חולון
במסגרת הפרויקט מקודמים בעיר 4 ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית ו-1.35 ק"מ של נתיבי נסיעה לאופניים. בנוסף מתוכנן שדרוג של פני הרחובות הלוחמים, משה דיין, מעפילים, יוספטל ואילת.
כפר סבא
בעיר כפר סבא, נועד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורכו של רחוב ויצמן. כחלק מן התוכניות המקוריות המלאות של פרויקט "מהיר לעיר", נתיב זה נועד להתחבר ישירות אל נתיב תחבורה ציבורית נוסף ברחוב טשרניחובסקי ואל נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אחוזה של העיר רעננה, ובכך ליצור רצף העדפה של תחבורה ציבורית. בסך הכל, נועדו להתווסף כ-9 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית בעיר.[9] על מנת לצמצם את הפגיעה בתושבים ובבעלי העסקים בזמן העבודות, הפרויקט חולק לארבעה מקטעים שביצועים היה אמור להיעשות בזה אחר השלמתו של זה.[27] ברחוב ויצמן עוברים כ-70 אוטובוסים בשעה, ונתיב התחבורה הציבורית נועד לתעדף אותם בכביש על מנת לשפר את יעילותם ואמינותם של הקווים.[28] בנוסף לבניית נתיב התחבורה הציבורית, העבודות, שעלותן הוערכה תחילה בסכום של כ-200 מיליון שקלים, נועדו גם לחידוש תשתיות הרחוב, סלילת שביל אופניים, נטיעת עצים, הרחבת המדרכות ושיפוץ חזית הרחוב.[29]
תושבי האזור התנגדו לפרויקט וסירבו להעניק העדפה לתחבורה ציבורית על פני רכבים פרטיים, שכן הפרויקט כלל הסבה של נתיב רכב פרטי לתחבורה ציבורית בלבד וכן הפקעה וביטול של חניות ברחוב. וועד מאורגן של תושבי האזור עתר נגד העירייה המקומית ונגד משרד התחבורה בדרישה לבטל את העבודות, אך עתירתו נדחיתה על הסף.[30][31] בנוסף לניסיון המשפטי לבטל את העבודות, בלחץ התושבים העירייה בראשות רפי סער, בניגוד לקודמו בתפקיד יהודה בן חמו שתמך בפרויקט, פעלה כנגד משרד התחבורה על מנת לחבל בפרויקט. פגיעה זו של העירייה בפרויקט, התאפשרה מאחר שעל העבודות הופקדה העירייה עצמה ולא החברה הממשלתית "נתיבי איילון".[32][33] העבודות המקדימות על שלב א', במקטע שבין קניון G לבין רחוב העמק, נעשו באמצע 2018,[34] ועיקר העבודות החלו בשלהי 2019 ובתחילת 2020.[27] העירייה, כאמור, הערימה קשיים על העבודות במכוון, ונרשמה חריגה של כ-10 מיליון שקלים לפחות מן התקציב המקורי של כ-60 מיליון שקלים למקטע זה.[35] ב-16 במרץ 2023, לאחר כשלוש שנות עבודה, נפתח לתנועה שלב א' של הפרויקט.[36] כחודשיים לאחר מכן, ראש העיר רפי סער הצליח להביא לסיכום עם משרד התחבורה בראשות מירי רגב על גניזת המשך תוכניות העבודה על נתיב התחבורה הציבורית ברחוב ויצמן וביטולו דה-פקטו.[37] זאת, בניגוד להסכם עליו העירייה בראשות יהודה בן חמו חתמה עם משרד תחבורה.[38] כך, נותר ברחוב מקטע בן כקילומטר וחצי לכל כיוון שאיננו משלים את ייעודו הנחוץ לתחבורה ציבורית.[39]
נס ציונה
נס ציונה היא הרשות ה-18 שהצטרפה לפרויקט[40] ב-2019, שלוש שנים אחרי התחלתו. במסגרת המיזם ערכה העירייה מספר מפגשים עם התושבים, בסופם נבחרה התוכנית המועדפת, שכוללת ארבעה קווי אוטובוסים שצפויים לפעול בעיר.[41]
הקו הכחול שמחבר בין רחובות לצומת חולון מתוכנן לעבור ברחוב ויצמן שבנס ציונה, ולשם כך מקטע של 600 מטרים בין צומת בן-גוריון/דרך רבין לבין צומת הבנים/עמק השושנים צפוי להיסגר לתחבורה פרטית. כמו כן מתוכננת סלילה של שביל אופניים רציף לכל אורך תוואי הקו.
בשנת 2023 החלו עבודות פיתוח תשתיות בחלקו המערבי של רחוב ויצמן בין צומת פארק המדע לדרך הנפת הדגל.[42] ב-8 בספטמבר החל לפעול בעיר מערך תחבורה ציבורית חדש המורכב מחמישה קווי אוטובוס, מתוכם ארבעה קווים חדשים, וקו 4 הקיים.[43]
נתניה
פרויקט "מהיר לעיר" בעיר אמור להתחיל ב-2021 ויכלול נתיב מהיר לתחבורה הציבורית שיעבור לאורך רחוב הרצל, שדרות בנימין, שדרות בן צבי ושדרות פנחס לבון בשלב ראשון, תוך הכשרת שבילים לרוכבי אופניים וכן שדרוג המדרכות לאורך הציר. בסה"כ יסללו כ–90 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית והסדרה של הרחובות, לרבות כאמור שבילי אופניים.[44] תוכננו מסלולים נוספים.[45]
פתח תקווה
בעיר פתח תקווה, נועדו להתווסף כ-16 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות יוסף ספיר, בר כוכבא, יצחק רבין, מנחם בגין, הרב עובדיה יוסף ועין גנים.[9] עם היבחרו של רמי גרינברג לתפקיד ראש העירייה בבחירות ב-2018, הוא שינה את מדיניות קודמו איציק ברוורמן ופעל לקידום ביצוע פרויקט "מהיר לעיר".[46][47][48]
בקיץ 2020, החלו העבודות לביצוע נתיב תחבורה ציבורית ימיני ברחוב יצחק רבין, בין מחלף אונו לבין רחוב תוצרת הארץ לאורך כ-2.5 קילומטרים לכל כיוון.[49][50] רחוב זה מחבר את שכונות נווה עוז, כפר גנים ג' וקריית מטלון אל כביש 471 וכך אל לב מטרופולין גוש דן, וכן הוא מקשר בין פתח תקווה לבין הערים גבעת שמואל וקריית אונו – ועוברים בו כ-30 אוטובוסים בשעה לכל כיוון, כך שנתיב התחבורה הציבורית נועד לתעדף אותם בכביש על מנת לשפר את יעילותם ואמינותם של הקווים. בנוסף לבניית נתיב התחבורה הציבורית, העבודות נועדו גם לחידוש תשתיות הרחוב, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים.[51][52] לאחר כשנתיים של עבודות, ב-15 בפברואר 2022 הנתיב נפתח לתנועה.[53] נתיב זה מהווה ציר הזנה לתחנות שחם ובילינסון של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, ויחד עם הנתיבים הסמוכים ברחובות בן-גוריון, יעקב דורי ולוי אשכול בקריית אונו וכן אלו שבכביש 471 הוא יוצר רצף העדפה של תחבורה ציבורית.
בשכונת הדר גנים, נועדה להתווסף ברחוב מנחם בגין העדפה בצמתים לתחבורה הציבורית. כחלק מן העבודות, שלושה מתוך ארבעת מעגלי התנועה וכן שברחוב נועדו להתבטל כשבמקומם היו אמורים לקום שישה צמתים מרומזרים שיעניקו העדפה לאוטובוסים (כ-35 בשעה לכל כיוון). בנוסף, כחלק מן העבודות היה אמור להתבצע חידוש תשתיות הרחוב, הרחבת המדרכות ונטיעת עצים. בתכנון הראשוני נועד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורכו של הרחוב, אך התוכניות הסופיות כללו רק את ההעדפה בצמתים – כתוספת של נתיב ייעודי חדש כ-30 מטרים לפני כל צומת, מבלי לגרוע נתיבים מן הרכבים הפרטיים ותוך כדי ביטול של 7 חניות בלבד מתוך 142 אלו שברחוב.[54][55][56] אף על פי כן, וועד של כמה מתושבי הרחוב התנגד לביצוע הפרויקט מתוך סירוב להעניק העדפה לתחבורה ציבורית על פני כלי רכב פרטיים.[57] הוועד הצליח לסחוף אחריו רבים מתושבי השכונה, בעיקר בשל טענה שקרית לפיה מדובר בהקמת נתיב תחבורה ציבורית מלא לכל אורך הרחוב. טענות נוספות של הוועד נגעו לענייני סיכון הולכי הרגל, פגיעה בנתיבי הרכב הפרטי וגריעת חניות, אך אלו הופרכו כולן על ידי החברה הממשלתית "נתיבי איילון".[56] וועד זה נודע בהתנגדותו להעדפת תחבורה ציבורית והשקעה בה, ובהמשך הוא התנגד גם לבניית מסוף תחבורה ציבורית בסמוך לשכונה.[58] לבסוף, לאור ההתנגדות העיקשת של הוועד ראש העיר גרינברג נכנע והחליט לבטל את התוכניות. במקום ביצוע ההעדפה ברחוב מנחם בגין, הוחלט להקדים את ביצוע הסימון של נתיב תחבורה ציבורית ברחוב בר כוכבא הסמוך לתחנה המרכזית המקומית.[59][60] ב-15 בדצמבר 2021, נפתח הנתיב הקצר ברחוב לתנועה, לאחר סימון צבע בכביש על חשבון נתיב קיים של כלי רכב פרטיים, וללא ביצוע עבודות נוספות ברחוב.[61][62]
ברחוב יוסף ספיר, המהווה עורק תחבורתי ראשי ובו עוברים כ-30 אוטובוסים בשעה, עתיד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורכו של הרחוב, כקילומטר לכל כיוון. נתיב זה יבוצע כתוספת חדשה לרחוב, מבלי לגרוע נתיבים מן הרכבים הפרטיים, יחד עם ביצוע חידוש תשתיות ונטיעת עצים.[63][64] חלק מתושבי האזור מתנגדים לביצוע נתיב זה, מאחר שכחלק מביצועו יבוטלו כל החניות ברחוב.[65] נתיב זה מהווה ציר הזנה לתחנה המרכזית ולקישוריות לקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, ויחד עם הנתיבים הסמוכים בכביש 40 הוא יוצר רצף העדפה של תחבורה ציבורית.
קריית אונו
בעיר קריית אונו, נועדו להתווסף כ-13 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות לוי אשכול, יעקב דורי, בן-גוריון וקציר.[9][66] עוד כחלק מן הפרויקט, מערך קווי האוטובוסים בעיר שונה ושודרג.[67][68] בניגוד למרבית ראשי הרשויות ועל אף לחצים מצד התושבים, ראש העיר ישראל גל מקיים שיתוף פעולה מלא עם החברה הממשלתית "נתיבי איילון" ותומך במימוש הפרויקט במלואו כפתרון לעומסי התנועה במטרופולין גוש דן.[69][70]
בתחילת 2020, נחנכו נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות יעקב דורי ובן-גוריון. מלבד הסימון בצבע על הכביש, שנעשה על חשבון נתיב קיים של רכבים פרטיים, העבודות כללו גם חידוש תשתיות, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים.[71][72] בסך הכל, עלות הביצוע של הנתיבים בשני הרחובות הללו עמדה על כ-70 מיליון שקלים. לאחר כשנה וחצי, באוקטובר 2021, העירייה המקומית החליטה להסב את ייעוד הנתיב מבלעדיות לתחבורה ציבורית לנתיב רב תפוסה המאפשר נסיעה גם של כלי רכב פרטיים עם שני נוסעים ומעלה. בנוסף, העירייה הכריזה כי לא תתחזק את הנתיב ולא תבצע בו אכיפה – וכך הוא למעשה בוטל דה-פקטו, ושב להיות נתיב רגיל. לדברי העירייה, החלטה זו התקבלה מאחר שמשרד התחבורה לא עמד בהתחייבותו לשפר את תדירות קווי האוטובוסים בעוברים ברחובות אלו.[73][74] בפועל, שילוט הכוונת התנועה המשיך להורות על נתיב ייעודי לתחבורה ציבורית בלבד – אך העירייה אכן לא מתחזקת עוד את הנתיב ולא מבצעת בו אכיפה באמצעות מצלמות או פקחי תנועה. כמה שנים אחר כך, באוגוסט 2023, החברה הממשלתית "נת"ע" סימנה נתיב חדש במקטע נוסף של רחוב בן-גוריון, אך העירייה התנגדה לכך וביטלה אותו.[75]
ברחוב המרכזי של העיר, לוי אשכול, נועד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורוכו של הרחוב, כ-2 וחצי קילומטרים לכל כיוון. כחלק מן העבודות, נועדו להתבצע ברחוב חידוש תשתיות, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים.[76] ברחוב עוברים כ-30 אוטובוסים בשעה לכל כיוון, בממוצע של אוטובוס בכל דקה וחצי, והנתיב נועד לתעדף את התחבורה הציבורית בכביש ובכך לשפר את יעילות ואמינות הקווים. הנתיב מהווה ציר הזנה לתחנות שחם ובילינסון של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן ולתחנות בגבעת שמואל של הקו הסגול, ויחד עם הנתיבים הסמוכים ברחובות יעקב דורי ובן-גוריון ורחוב יצחק רבין בפתח תקווה וכן אלו שבכביש 471 הוא יוצר רצף העדפה של תחבורה ציבורית. בנוסף, הנתיב נועד להפוך את הרחוב מציר בין-עירוני סואן המשמש נהגים מן הערים הסמוכות כחלופה לכביש 4, לשדרה עירונית ממותנת תנועה ונגישה לתושבי העיר.[77][78] הנתיב בוצע בצד שמאל על מנת להימנע מכריתת עצים, מביטול חניות וממפגש עם פניות לימין.[69] תושבי האזור התנגדו לפרויקט וסירבו להעניק העדפה לתחבורה ציבורית על פני כלי רכב פרטיים, שכן הפרויקט כלל הסבה של נתיב רכב פרטי לתחבורה ציבורית בלבד. עיקר הטענות היו בדבר פגיעה בהולכי רגל והעמדתם בסיכון, הגם שאלו הופרכו על ידי גורמי המקצוע.[79][80][81] האופוזיציה המקומית הביעה גם כן התנגדות חריפה לביצוע הנתיב, אך בפועל תמכה במקור בביצועו והצביעה בעדו.[82] העבודות לביצוע הנתיב החלו במאי 2020 ונועדו להימשך כשנתיים,[71] כשהחלק האחרון בביצוע החל בשלהי 2022.[83][79] בזמן העבודות, תושבי האזור קיימו הפגנות נגד הביצוע.[84][85][86] העבודות הסתיימו באמצע פברואר 2023, כשהפתיחה יועדה ל-20 במרץ.[81] לבסוף, הנתיב נפתח לתנועה ב-14 באפריל.[87][88] לאור מדיניות משרד התחבורה בראשות מירי רגב נגד תעדוף תחבורה ציבורית, העירייה החליטה לבחון מחדש את הנתיב.[89] עם זאת, לבסוף רגב עצמה התבטאה לזכות הנתיב.[90] לאחר פתיחתו, הנתיב הביא להגדלת מהירות האוטובוסים העוברים בו בכ-30% ולקיצור משך הנסיעה בכ-23%.[91]
ראשון לציון
בנובמבר 2021 נפתחו נתיבים לתחבורה ציבורית ברחוב ההסתדרות, במקטע שבין רחוב התקומה עד רחוב גולדה מאיר, לצד תחנות מתקדמות ושבילי אופניים.[92]
הקו הכחול, שייסע בין צומת ביל"ו לצומת חולון, צפוי לעבור דרך רחוב הרצל בעיר ולשם כך יסומן נתיב העדפה וייסלל שביל אופניים רציף לאורך תוואי הקו.
רחובות
רחובות הצטרפה לפרויקט מהיר לעיר ב-2019, שלוש שנים אחרי שהחל. ב-2022 פורסם כי במסגרת הפרויקט צפוי לקום הקו הכחול, שאורכו 21 ק"מ ועובר מצומת ביל"ו, דרך נס ציונה, ראשון לציון וצומת בית דגן עד צומת חולון.[93] במסגרת הפרויקט, מקטע ברחוב הרצל יהפוך לרחוב תחבורה ציבורית ויאפשר תנועת אוטובוסים בלבד. כמו כן רחוב הרצל יחודש, המדרכות בו יורחבו וייסלל בו שביל אופניים.[94] העבודות על הקו צפויות להתחיל ב-2023, והקו הכחול מתוכנן להיפתח ב-2027.
לצד הקו הכחול, מתוכננים ברחובות 34.8 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית במספר דרכים ובהן דרך מנחם בגין ודרך הים.[95]
בשנת 2023, במסגרת מהיר לעיר, החלו העבודות על שבילי אופניים בדרך יבנה וברחוב המדע.
רמלה
עבודות הפרויקט התחילו במאי 2020 ברמלה, וצפויות לכלול בסופן 3.5 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית, 1.2 ק"מ של שבילי אופניים ובנוסף החלפת תאורה, גינון ומדרכות ברחובות הרצל וקלאוזנר בהם יעבור הפרויקט. גובה תקציב "מהיר לעיר" ברמלה הוא 110 מיליון ש"ח.[96]
רמת גן
בעיר רמת גן, נועדו להתווסף כ-5 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות הרצל, ביאליק, ששת הימים, בן-גוריון ואלוף שדה.[9]
בדצמבר 2020, החלו העבודות על הקמת נתיבי התחבורה הציבורית ברחובות ששת הימים ובן-גוריון.[97] ב-4 בפברואר 2021, לאחר כשנה של עבודות הכללו גם חידוש תשתיות הרחובות, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים – נפתחו לתנועה הנתיבים.[98] לאחר פתיחת הנתיבים שהעניקו העדפה לאוטובוסים בכביש, יעילות ואמינות הקווים העוברים בנתיבים השתפרה לאין שיעור – מהירות האוטובוסים עלתה בכ-25% לנסיעה של קו שלם ובכ-90% לנסיעה בנתיבי ההעדפה בלבד.[99][100]
ב-2023, עם תחילת העבודות על הקו הסגול של "דנקל" ולאחר פתיחת נתיבי תחבורה ציבורית בערים הסמוכות, רחוב אלוף שדה הפך גדוש במיוחד, וראשי הערים גבעת שמואל, פתח תקווה וקריית אונו דרשו את ביצועו של נתיב התחבורה הציבורית ברחוב. עם זאת, ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן התנגד לכך והכריז כי לא יקום נתיב תחבורה ציבורית ברחוב זה.[101] בכל הנוגע לנתיבים המיועדים ברחובות הרצל וביאליק, לא פורסם בנוגע אליהם דבר באמצעי התקשורת ונראה כי בדומה לנתיבים רבים נוספים בפרויקט הם בוטלו דה-פקטו.
רמת השרון
בעיר רמת השרון, נועדו להתווסף כ-5 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות סוקולוב ומשה סנה.[9] רחובות אלו, המהווים חלק מכביש 482, הם עורק תחבורתי משמעותי המקשר בין רמת השרון לבין תל אביב-יפו בדרום והרצליה בצפון, ועוברים בו כ-35 אוטובוסים בשעה לכל כיוון אותם הנתיב מיועד לתעדף בכביש על מנת לשפר את יעילותם ואמינותם של הקווים.[102]
בפברואר 2022, בוצע ברחוב משה סנה נתיב תחבורה ציבורית, באמצעות סימון בצבע על הכביש שנעשה על חשבון נתיב קיים של רכבים פרטיים. הסימון בשטחה המוניציפלי של רמת השרון כלל מקטע קצר בן כ-900 מטרים לכל כיוון, בין מחלף הכפר הירוק לבין צומת הפיל.[103] לאחר ביצועו של נתיב זה, מהירות הנסיעה של האוטובוסים העוברים בו השתפרה בכ-47%.[104]
ב-2020, מועצת רמת השרון אישרה פה אחד את ביצועו של נתיב תחבורה ציבורית ברחוב סוקולוב. העבודות, שעלותן כ-80 מיליון שקלים, נועדו להסב נתיב קיים של כלי רכב פרטיים באורך של כ-1.7 קילומטרים מכל כיוון עבור תחבורה ציבורית בלבד. בנוסף, כחלק מן העבודות מיועד לביצוע חידוש תשתיות הניקוז והביוב ברחוב, החלפת כל המדרכות (וכן הרחבתן), התאורה והריהוט שברחוב, שיפוץ חזית הרחוב וסלילת שביל אופניים רציף לכל אורך הרחוב. על מנת להימנע ככל הניתן מכריתת עצים, מביטול חניות וממפגש עם פניות לימין, הקואליציה בראשותו של אבירם גרובר החליטה על ביצוע נתיב שמאלי בהפרדה מלאה. לעומת זאת, האופוזיציה תמכה בביצוע נתיב ימיני.[105][106] תושבי רמת השרון הביעו התנגדות חריפה לתוכנית, בשל שלוש טענות: תושבי העיר אינם מעוניינים בקידום ובהעדפת תחבורה ציבורית, ומעדיפים להשתרך בעומסי תנועה על פני נסיעה באוטובוס; צמצום היקף החניות ברחוב סוקולוב ייפגע באופן אנוש בבתי העסק, שכן מרבית התנועה ברחוב תלויה בהגעה אליו ברכב; והנתיב ישרת בעיקר את תושבי הרצליה שייזכו בחיבור יעיל אל תל אביב-יפו, בעוד תושבי רמת השרון אינם מעוניינים לסייע בהקלת עומסי התנועה לערים אחרות.[107] ביצוע הפרויקט יועד לשלהי 2023, עבור פתיחה ב-2025 לאחר כשנתיים של עבודות,[105] אך בעקבות מלחמת חרבות ברזל לא ברור האם סטטוס הביצוע עומד בעינו.
תל אביב
במסגרת הפרויקט מקודמים בעיר 13 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ו-8 ק"מ של נתיבי נסיעה לאופניים. בנוסף מתוכנן שדרוג של פני הרחובות יצחק שדה, שדרות קק"ל, שאול המלך, דרך השלום, משה דיין/לה גארדיה, שוקן ותל גיבורים.[108]
במרץ 2019 נפתח נתיב לתחבורה ציבורית בדרך בן צבי, מצומת מחלף חולון עד לרחוב לבון פנחס, וכן ברחוב לבון פנחס בקטע שבין דרך בין צבי עד דרך קיבוץ גלויות.[109] בדצמבר 2021 החלו עבודות במסגרת הפרויקט ברחוב תל גיבורים בעיר.[110] בשיתוף פעולה עם עיריית גבעתיים סומן בינואר 2022, בדרך השלום, נתיב תחבורה ציבורי שמחבר את שתי הערים. העיריות הגדירו את הנתיב כ"טקטי", וכמהלך מקדים לפרויקט מהיר לעיר.[111]
ביצוע והתקדמות
בשנת 2016, נחתמו הסכמים מקיפים עם 17 רשויות מקומיות במטרופולין תל אביב. בשנת 2017 הוקמו צוותי תכנון בכל 17 הרשויות, על מנת לבצע תכנון מוקדם של כ-80 חבילות עבודה באותן רשויות, תכנון סופי במרבית הצירים ותיאום עם גורמים רלוונטיים כגון: חברות תשתיות, ביוב, מים ותקשורת. בנוסף, בחלק מהרשויות התבצעו עבודות תשתיות מקדימות. בשנת 2018 הושלם התכנון הסופי בכל הצירים ברשויות. בשנת 2019, הצטרפו לתוכנית רחובות ונס ציונה.[112]
גבעת שמואל ורעננה ביטלו את השתתפותן בפרויקט. אור יהודה, הרצליה, כפר סבא, פתח תקווה ורמת גן שינו את התוכניות וביטלו חלק מהנת"צים המתוכננים. בערים בני ברק, בת ים וחולון הפרויקט לא החל כלל. רק בהוד השרון העבודות הסתיימו במלואן ובהתאם לתכנון המקורי.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הרשת המטרופולינית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1
עומר כרמון, ראשי ערים חוששים מהתושבים – ותוקעים את פרויקט הנת"צים, באתר TheMarker, 21 במרץ 2022
- ^ נתיבי איילון, דוח אחריות חברתית, סביבתית וכלכלית 2020, עמ' 39
- ^ אסף זגריזק, הכירו את הרת"צ: רחוב לתחבורה ציבורית בלבד, באתר גלובס, 17 במרץ 2022
- ^ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תושבות ותושבי רמלה, תתחדשו!, 6 באפריל 2022
- ^ יובל שדה, מיזם התחבורה הציבורית לגוש דן תקוע - רק 22% מהתקציב נוצלו, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2022
- ^ 6.0 6.1 הקמת מסלולי תחבורה ציבורית ונתיבים מהירים במטרופולין תל אביב-יפו, באתר www.mevaker.gov.il
- ^ הנזק מהפקקים: 35 מיליארד שקלים בשנה, באתר ישראל היום
- ^ עוד 298 ק"מ של נתיבים לאוטובוסים בלבד: כך תיראה מפת הנת"צים של גוש דן, באתר ynet, 23 בפברואר 2017
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 אסף זגריזק, עוד 298 ק"מ של נתיבים לאוטובוסים בלבד: כך תיראה מפת הנת"צים של גוש דן, באתר ynet, 23 בפברואר 2017
- ^ עוזי אהרון: ‘אעצור את פרויקט הנת”צ’ (נתיבי תחבורה ציבורית), אונו News, 10 באוקטובר 2018
- ^ נועה הראל, "אור יהודה הפכה מהזדמנות להצלחה מוכחת", באתר TheMarker, 30 ביוני 2022
- ^ אסף זגריזק, הבחירות המקומיות החלו, ברשת החברתית "Twitter", 16 בנובמבר 2022
- ^ פרויקט "מהיר לעיר" באור יהודה יוצא לדרך, רשויות – הפורטל הישראלי לרשויות מקומיות, 7 במרץ 2022
- ^ מוגש מטעם אור יהודה, במדינה שהולכת והופכת לפקק אחד גדול, הנגישות למקום העבודה חשובה יותר מתמיד, באתר ynet, 29 בינואר 2023
- ^ אור יהודה מפוטנציאל לתנופה, ישראל היום, 22 בפברואר 2023
- ^ בילי פרנקל, אושרו בהליך מזורז: התחדשות עירונית באור יהודה ובגבעת שמואל, שכונה חדשה באום אל פאחם, באתר כלכליסט, 12 במאי 2019
- ^ יוסי ריינר, יום חג לתושבים: נתיבים חדשים ומשודרגים ייפתחו מחר לנהגים, בחדרי חרדים, 13 באפריל 2023
- ^ ליאת שוחט, העבודות לפרויקט "מהיר לעיר" יוצאות הלילה לדרך, ברשת החברתית "Facebook", 31 ביולי 2022
- ^ דוברות החברה הממשלתית "נתיבי איילון", אנו מתחילים בביצוע עבודות לסלילת נתיב תחבורה ציבורית ברחוב העצמאות בעיר, ברשת החברתית "Facebook", 1 באוגוסט 2022
- ^ הרשת המטרופולינית - מהיר לעיר, עיריית אור יהודה, נובמבר 2022
- ^ עדכונים בנוגע לפרויקט "מהיר לעיר", עיריית אור יהודה, 17 בנובמבר 2022
- ^ אסף זגריזק, הכביש שמדגים: העיריות יעשו הכול כדי לא לעצבן אף אחד לפני בחירות, באתר גלובס, 15 בפברואר 2023
- ^ בני ברק, באתר נתיבי איילון
חיליק ברקוביץ, ‘מהיר לעיר’ מגיעה לבני ברק: נחשפו פרטי התכנית, באתר ביזנעס, 25 ביולי 2019 - ^ בת ים, באתר נתיבי איילון
לצד עבודות הרכבת הקלה: יחלו העבודות לנתיב "מהיר לעיר", באתר השקמה בת ים, 2020-01-08
כל הפרטים: שינויים רבים בנתיבי התחבורה הציבורית בבת ים, באתר השקמה בת ים, 2018-07-19 - ^ אשר אטדגי, "היכונו לפקקים: למשך כחצי שנה יבוצעו עבודות בדרך רמתיים - ז'בוטינסקי", mynet, 26 במאי 2021
- ^ רועי רובינשטיין, נפתח מהיר לעיר בהרצליה - 400 מטרים עם 800 אוטובוסים ביום, באתר ynet, 28 באוקטובר 2019
- ^ 27.0 27.1 אורלי בויום, סדר העבודות ולוחות הזמנים: כל מה שרציתם לדעת על פרויקט הנת"צ שיתחיל בימים הקרובים, צומת השרון - כפר סבא, 25 ביולי 2019
- ^ אודי עציון, 70 מיליון שקל, 1.5 ק"מ כביש: מה ייצא לכפר סבא מהנת"צ החדש?, באתר וואלה!, 16 במרץ 2023
- ^ רועי הדרי, פרויקט הנת"צים: בעירייה מבטיחים שדרוג מסיבי לוויצמן ונגישות מלאה בתקופת העבודות, צומת השרון - כפר סבא, 25 ביוני 2018
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, סמנכ"לית מהיר לעיר: "ברוידא לא רוצה לקדם תחבורה ציבורית". עיריית רעננה: "הפקידות מהלכת אימים", צומת השרון - רעננה, 24 באוקטובר 2019
- ^ נדחה הערעור בעליון נגד פרויקט "מהיר לעיר" בכפר סבא, באתר אייס, 18 בפברואר 2021
- ^ אסנת ניר, הפרויקט הענק נתקע בפקק: ראשי הערים שמעכבים את נתיבי התחבורה הציבורית בגוש דן, באתר TheMarker, 31 במרץ 2019
- ^ עומר כרמון, ראשי ערים חוששים מהתושבים – ותוקעים את פרויקט הנת"צים, באתר TheMarker, 21 במרץ 2022
- ^ אריה אברמזון, זה התחיל: שלוש שנים של עבודות ברחוב ויצמן בכפר סבא, צומת השרון - כפר סבא, 3 ביוני 2018
- ^ אסף זגריזק, כך הסתבך הפרויקט התחבורתי החשוב בכפר סבא, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2022
- ^ רועי רובינשטיין, הגיע הזמן: גם כפר סבא מתחדשת בנת"צ, באתר ynet, 16 במרץ 2023
- ^ אודי עציון, הפקקים בכפר סבא יחכו, לראש העיר יש בחירות על הראש, באתר וואלה!, 11 במאי 2023
- ^ מהיר לעיר - כפר סבא, עיריית כפר סבא
- ^ אסף זגריזק, "שעתיים בדרך לעבודה כל בוקר": אזור השרון בדרך לאסון תחבורתי, באתר גלובס, 13 ביוני 2023
- ^ רועי רובינשטיין, נס ציונה מצטרפת לפרויקט מהיר לעיר, באתר ynet, 22 בספטמבר 2019
- ^ מהיר לעיר - תוכנית התחבורה הציבורית החדשה, באתר עיריית נס ציונה, 13 בנובמבר 2021
- ^ החל מהיום: עבודות פיתוח תשתיות הניקוז ושדרוג המרחב העירוני יוצאות לדרך, באתר MyZiona, 31 במאי 2023
- ^ איתן רום, קווי אוטובוס חדשים בנס ציונה: 5 קווים חדשים ושינויים בקו אחד המיתולוגי, באתר נס ציונה נט, 30 באוגוסט 2023
- ^ נתניה נט, פרוייקט "מהיר לעיר" בנתניה יוצא לדרך, באתר www.netanyanet.co.il
- ^ מהיר מתמיד: כך תיראה מהפכת התחבורה שמגיעה לנתניה, באתר mynetnetanya, 2021-02-12
- ^ 15 דקות, ראשי הערים בישראל, תלמדו מעיריית פתח תקווה!, דף הפייסבוק של ארגון "15 דקות – ארגון צרכני התחבורה בישראל", 17 באוגוסט 2020
- ^ אלון חכמון, פתח של תקווה: שינויים בהרגלי הנסיעה בעיר, באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2023
- ^ גיא פישקין, פתח תקווה צועדת אל עבר תחבורת המחר, באתר TheMarker, 5 במרץ 2023
- ^ עבודות מהיר לעיר דרך רבין, באתר עיריית פתח תקווה, 21 ביולי 2020
- ^ פרויקט מהיר לעיר, אשר עתיד לשדרג את מערך התחבורה הציבורית בעיר, יצא לדרך!, בדף הפייסבוק של עיריית פתח תקווה, 9 באוגוסט 2020
- ^ פתח תקווה מתחילה בעבודות פרויקט "מהיר לעיר" בדרך רבין, רשויות - הפורטל הישראלי לרשויות מקומיות, 27 במאי 2020
- ^ מתן דויטש, "מהיר לעיר" בדרך רבין יוצא לדרך: נתיב לאוטובוסים ייסלל בשני הכיוונים, Mynet פתח תקווה, 26 במאי 2020
- ^ מתן דויטש, נתיב התחבורה הציבורית ברחוב רבין בפתח תקווה נפתח לתנועה, Mynet פתח תקווה, 15 בפברואר 2022
- ^ תושבי הדר גנים, בואו נעשה סדר, בדף הפייסבוק "החדשות של פתח תקווה", 20 ביוני 2019
- ^ איציק דהן, צפו: ראש העיר רמי גרינברג מציג את התוכנית ‘מהיר לעיר’ לשדרוג רחוב מנחם בגין, פתח תקוואי - חדשות פ"ת, 21 ביוני 2019
- ^ 56.0 56.1 מתן דויטש, מנהלת אגף ב"מהיר לעיר": הנת"צ המתוכנן ברחוב בגין לא יפגע בהדר גנים, Mynet פתח תקווה, 28 ביוני 2019
- ^ מתן דויטש, מאות מתושבי הדר גנים חתמו על עצומה: לא רוצים נת"צ ברחוב מנחם בגין, Mynet פתח תקווה, 1 במאי 2019
- ^ אלון חכמון, מסוף הוא תמיד התחלה חדשה: השינויים התחבורתיים בהדר גנים, באתר מעריב אונליין, 28 ביוני 2022
- ^ תוכנית הנת"צ בשכונת הדר גנים הסמוכה לצומת סירקין - הוקפאה, פת עכשיו, 30 באוקטובר 2019
- ^ טל סרוסי, בהדר גנים נושמים לרווחה: הוקפא הנת"צ ברחוב מנחם בגין, יקודם נת"צ בבר כוכבא, מלאבס, 30 באוקטובר 2019
- ^ איציק דהן, שימו לב: נת”צ חדש ברחוב בר כוכבא בפתח תקווה, פתח תקוואי - חדשות פ"ת, 12 בדצמבר 2021
- ^ התחדשנו בנת"צ חדש!, דף הפייסבוק של עיריית פתח תקווה, 15 בדצמבר 2021
- ^ מתן דויטש, נת"צ ומטרו: רחוב יוסף ספיר בפתח תקווה יעבור מהפך, Mynet פתח תקווה, 15 באוגוסט 2022
- ^ אייל יצחקי, בקרוב זה מתחיל: העבודות לסלילת נת"צ פנימי ברחוב יוסף ספיר יימשכו 20 חודשים, מלאבס, 18 באוגוסט 2022
- ^ מתן דויטש, תושבי שיפר במאבק נגד נת"צ ביוסף ספיר: "סכנה לתלמידים ופחות חניה", Mynet פתח תקווה, 27 בנובמבר 2022
- ^ הרשת המטרפולינית - קריית אונו, נתיבי איילון
- ^ "מהיר לעיר": קריית אונו עם קווי אוטובוסים ישירים למקומות העבודה, באתר רשויות, 30 באוגוסט 2020
- ^ פרויקט "מהיר לעיר": משדרגים את התחבורה הציבורית בקריית אונו, באתר אונו News, 19 באוגוסט 2020
- ^ 69.0 69.1 עופר פטרסבורג, "תקעו לנו את המדינה - עכשיו הזמן לתקן", באתר וואלה!, 28 בנובמבר 2022
- ^ אסף זגריזק, בדרך לבחירות ברשויות: תושבים נגד וראשי הערים מעכבים בניית תשתיות, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2022
- ^ 71.0 71.1 "מהיר לעיר" - פירוט על מקטעים, באתר עיריית קריית אונו
- ^ קריית אונו – דרך אלוף יעקב דורי ושדרות בן-גוריון, בדף הפייסבוק של החברה הממשלתית "נתיבי איילון", 23 באוגוסט 2020
- ^ עופר פטרסבורג, נתיב אחד פקוק, נתיב שני נטוש, ישראל היום, 4 באוקטובר 2021
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, הסוף לפקקים? קריית אונו למשרד התחבורה: נתיב התחבורה הציבורית הופך לנתיב 2+, אונו News, 19 באוקטובר 2021
- ^ רועי רובינשטיין, נת"ע צבעה נת"צ, ראש העיר ביטל וצבע אותו בחזרה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2023
- ^ "מהיר לעיר", באתר עיריית קריית אונו
- ^ אלון סיגלר, קריית אונו: נת"צ חדש, התנגדויות ישנות, The Last Mile – בלוג בנושאי תכנון עירוני ותחבורה, 13 בנובמבר 2022
- ^ עופר פטרסבורג, קריית אונו מתחברת לקו האדום, ישראל היום, 30 בנובמבר 2022
- ^ 79.0 79.1 עידו וינגרטן, קריית אונו: עצומת תושבים נגד המשך פרויקט הנת”צ בלוי אשכול, אונו News, 6 בנובמבר 2022
- ^ עידו וינגרטן, “הרמזורים להולכי הרגל קצרים נורא, האסון מעבר לפינה”, אונו News, 3 בינואר 2023
- ^ 81.0 81.1 עידו וינגרטן, הסתיימו עבודות הנת”צ בלוי אשכול – הפתיחה בסוף מרץ, אונו News, 16 בפברואר 2023
- ^ עידו וינגרטן, דו”ח מבקר העירייה בעניין הנת”צ פורסם – עו"ד גיל מיכלס: "הדו"ח שטחי", אונו News, 17 באוגוסט 2023
- ^ כרמלה קופר, קריית אונו: השלב האחרון בביצוע נת"צ לוי אשכול יוצא לביצוע, MAGDILIM – האתר הישראלי להתחדשות עירונית, 30 באוקטובר 2022
- ^ עידו וינגרטן, במוצ”ש הפגנת תושבי קריית אונו נגד המשך פרויקט הנת”צ בלוי אשכול, אונו News, 11 בנובמבר 2022
- ^ עידו וינגרטן, צפו: מאות הפגינו בפארק רייספלד נגד “מחדל לוי אשכול”, אונו News, 13 בנובמבר 2022
- ^ עידו וינגרטן, לא עוצרים – הפגנה נוספת מחר נגד מתווה לוי אשכול בקריית אונו, אונו News, 18 בנובמבר 2022
- ^ עידו וינגרטן, פתיחת הנת”צ בקריית אונו נדחתה – העירייה: “ייפתח לאחר הפסח”, אונו News, 20 במרץ 2023
- ^ מהפכה בתחבורה הציבורית: זה הכביש שייפתח מחר לתנועה, באתר אייס, 13 באפריל 2023
- ^ עידו וינגרטן, הקץ לנת”צ? בקריית אונו יבחנו את כוונותיה של שרת התחבורה, אונו News, 4 בינואר 2023
- ^ עידו וינגרטן, לקראת פתיחת הרכבת הקלה – מירי רגב נפגשה עם ישראל גל, אונו News, 6 באוגוסט 2023
- ^ אסף זגריזק, האוצר: אין פתרון לפקקים עד ל־2030, מלבד החלת אגרות גודש, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2023
- ^ אבי איצקוביץ', "הקלה בפקקים? נתיבי תחבורה ציבורית נחנכו במרכז ראשון לציון", Mynet, 4 בנובמבר 2021
- ^ אסף זגריגק, 26 דקות ממכון ויצמן לראשון: תוכנית הקו הכחול בגוש דן נחשפת, באתר גלובס, 14 באפריל 2022
- ^ בהשקעה של מליונים: רחוב הרצל יתחדש ויהפוך לנתיב לתחבורה הציבורית, באתר ערים, 2022-06-07
- ^ פרוייקט מהיר לעיר ברחובות יוצא לדרך! עיריית רחובות עתידה לאשר את ההסכם עם נתיבי איילון לקידום פרוייקט מהיר לעיר במסגרתו יוקצו עשרות ק“מ של נתיבי תחבורה ציבורית ברחבי העיר, באתר BE106.NET רחובות
- ^ החלו העבודות לשדרוג ציר הרצל ופרויקט "מהיר לעיר רמלה", באתר גל גפן, 15 במאי 2020
- ^ פרויקט מהיר לעיר יוצא לדרך ברמת-גן, באתר עיריית רמת גן, דצמבר 2020
- ^ ארז רביב, נתיבי תחבורה ציבוריים יפתחו היום (שישי) בגבול רמת גן בני ברק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 בפברואר 2021
- ^ אסף זגריזק, "ראש עיר שלא יקדם היום נתיבי אוטובוסים, יידרש לכך כשהכול יהיה פקוק", באתר ynet, 17 ביולי 2021
- ^ יובל שדה, מיזם התחבורה הציבורית לגוש דן תקוע - רק 22% מהתקציב נוצלו, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2022
- ^ יובל שדה, רמת גן נגד כולן: דוחה דרישות לסלילת נת"צ באלוף שדה, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2023
- ^ רמת השרון ותל אביב סיכמו על סלילת נתיב תחבורה ציבורית, באתר וואלה!, 7 בפברואר 2022
- ^ שרון יונתן, בקרוב: נתיב תחבורה ציבורית חדש ברחוב משה סנה, שרון אונליין, 8 בפברואר 2022
- ^ אסף זגריזק, על חשבון כלי רכב פרטיים: נתיבי העדפה חדשים יסומנו בגוש דן, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2022
- ^ 105.0 105.1 שרון יונתן, מועצת העיר אישרה: הנת"צ בסוקולוב יוצא לדרך, שרון אונליין, 18 בנובמבר 2020
- ^ עופר פטרסבורג, יש ביקוש, אין היצע, ישראל היום, 4 בפברואר 2021
- ^ שרון יונתן, "הנת"צ יחסל את רחוב סוקולוב", שרון אונליין, 24 בנובמבר 2020
- ^ מהיר לעיר בתל אביב יפו - תיאור הפרויקט, באתר נתיבי איילון
- ^ הסדרי התנועה בדרך בן צבי ולבון פנחס, באתר עיריית תל אביב יפו, 24 במרץ 2019;
- ^ עיריית תל אביב-יפו, "פרויקט מהיר לעיר - תל גיבורים", 23 בדצמבר 2021
- ^ מערכת טיים אאוט, "החל מהבוקר: נתיב תחבורה ציבורית חדש בדרך השלום", TimeOut, 9 בינואר 2022
- ^ אסנת ניר, פרויקט מהיר לעיר: רחובות ונס ציונה יקדמו נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית, באתר TheMarker, 22 בספטמבר 2019
39655302מהיר לעיר
- המכלול: השלמה - ישראל
- ישראל: תחבורה ציבורית
- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
- נתיבי איילון
- ישראל: מיזמי תחבורה עתידיים
- לוד: תחבורה
- רמת השרון: תחבורה
- תל אביב-יפו: תחבורה
- נס ציונה: תחבורה
- אור יהודה: תחבורה
- רחובות: תחבורה
- בני ברק: תחבורה
- קריית אונו: תחבורה
- רעננה: תחבורה
- חולון: תחבורה
- רמלה: תחבורה
- בת ים: תחבורה
- ראשון לציון: תחבורה
- הוד השרון: תחבורה
- 2021 בישראל: תחבורה
- רמת גן: תחבורה
- גוש דן: תחבורה