זיגמר גבריאל
.jpg) | |||||
| גבריאל בתצלום מ-2017 | |||||
| לידה | 12 בספטמבר 1959 (גיל: 64) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | זיגמר הרטמוט גבּריאל | ||||
| מדינה |
 גרמניה | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
זיגמר הרטמוט גבּריאל (בגרמנית: Sigmar Hartmut Gabriel; נולד ב-12 בספטמבר 1959) הוא פוליטיקאי גרמני אשר כיהן כשר החוץ של גרמניה ומשנה לקנצלר גרמניה. גבריאל כיהן כיו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה מ-2009 עד 2017, עובדה שהפכה אותו למנהיג הוותיק ביותר של המפלגה מאז וילי ברנדט. בנוסף, היה השר הפדרלי לאיכות הסביבה בשנים 2005–2009 והשר הפדרלי לענייני כלכלה ואנרגיה בשנים 2013–2017. מ-1999 עד 2003 היה ראש ממשלת סקסוניה התחתונה.
גבריאל הוא פרוטסטנטי לותרני, ומשתייך לאגף הימני של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה.
ראשית חייו
גבריאל נולד בגוסלאר שבמערב גרמניה לוולטר גבריאל (1921–2012), פקיד ציבור עירוני ותומך של המפלגה הנאצית,[1] ולאנטוניֶה גבריאל (1922–2014), אחות בבית חולים. הוריו של גבריאל התגרשו ב-1962, ובמשך שש השנים הבאות חי עם אביו וסבתו לינה גבריאל, בעוד אחותו גרה עם אמם. לאחר מאבק משמורת ממושך הוענקה לאמו משמורת על שני הילדים ב-1969.
גבריאל למד בבית ספר בגוסלאר, ושירת כחייל בחיל האוויר הגרמני משנת 1979 עד 1981. הוא למד פוליטיקה, סוציולוגיה וגרמנית באוניברסיטת גטינגן. ב-1982 עבר את בדיקת המדינה הראשונה כמורה לדקדוק בבית ספר ב-1987, ובשנת 1989 את בדיקת המדינה השנייה.
לגבריאל בת, ססקיה, ילידת 1989, מבת זוגתו לשעבר ממוצא יהודי, שהורי הוריה נרצחו באושוויץ. היה נשוי לאחר מכן למוניס דמירל, ממוצא טורקי, בין השנים 1989 ל-1998, ולא היו להם ילדים. בשנת 2012 הוא התחתן עם רופאת השיניים אנקה שטדלר. ב-2012 נולדה בתם מארי. בתו תיאה נולדה ב-2017.
קריירה פוליטית
ב-1977 הצטרף גבריאל למפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) והחזיק במהרה במספר תפקידים בפוליטיקה המקומית. בשנת 1990 נבחר לראשונה לפרלמנט המדינה של סקסוניה התחתונה, שם הוביל את הסיעה מ-1998 עד 1999.
ראש ממשלת סקסוניה התחתונה
ב-15 בדצמבר 1999, לאחר התפטרותו של גרהרד גלוגובסקי, הפך גבריאל לראש ממשלת סקסוניה התחתונה. הוא כיהן בתפקיד זה עד 4 במרץ 2003. בשנים אלו הוצג כמקורבו וכבן חסותו של גרהרד שרדר, אז קנצלר גרמניה, ואולי אף כיורש אפשרי לתפקיד.
השר לאיכות הסביבה, שימור טבע ובטיחות גרעינית
בין השנים 2005 ל-2009 היה גבריאל השר הפדרלי לסביבה, שימור הטבע והבטיחות הגרעינית של הממשלה הראשונה של אנגלה מרקל (CDU). במהלך כהונתו קידם גבריאל את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מתחדשת. הוא גם הוביל את המשלחת הגרמנית לשיחות האקלים של האו"ם ב-2006 בניירובי. בשנת 2007, כאשר גרמניה הייתה נשיאת מועצת האיחוד האירופי, הוא הוביל את המשא ומתן בין שרי האיחוד האירופי לאיכות הסביבה על מאמץ שאפתני לצמצם את פליטת גזי חממה ל-20% מתחת לרמות 1990. באותה שנה התלווה למרקל בביקור בן יומיים בגרינלנד, כדי לראות את אתר הקרח של אילוליסאט (אתר מורשת עולמית של אונסק"ו) ואת קרחון Sermeq Kujalleq, על מנת לקבל מבט ממקור ראשון על ההשפעות של התחממות כדור הארץ.
לרגל חגיגות ה-60 למדינת ישראל להקמתה של מדינת ישראל, השתתף גבריאל בישיבת הממשלה המשותפת הראשונה של ממשלות גרמניה וישראל בירושלים בשנת 2008.
מנהיג האופוזיציה 2009–2013
בעקבות תבוסה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בבחירות הפדרליות של 2009, פרנץ מינטרפרינג התפטר מתפקיד יו"ר המפלגה. גבריאל נבחר כיורשו ב-13 בנובמבר 2009. הוא נבחר מחדש כיו"ר המפלגה לשנתיים נוספות ב-5 בדצמבר 2011, וקיבל 91.6% מהקולות.
ב-2010 קרא גבריאל לנאומיו של תילו סראזין, חבר מפלגתו שכתב בביקורתיות על הגירה תוך האשמת המוסלמים על סירובם להשתלב בחברה הגרמנית, "אלימות מילולית". הוא הצהיר שאף על פי שסראזין תיאר דברים רבים ומדויקים, מסקנותיו לא מתאימות לאידיאלים השוויוניים של הסוציאל-דמוקרטיה.
בשנותיו הראשונות כיו"ר דחף גבריאל לרפורמות מפלגתיות פנימיות. הוא ביטל את ועדת ההיגוי של המפלגה לטובת הוועד הפועל המורחב והוביל את כינוסי המפלגה, שהם המפגשים החשובים ביותר של המפלגה. הוא מילא תפקיד קריטי בהקמת הברית הפרוגרסיבית ב-2013, לאחר שביטל בינואר 2012 תשלום של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, בסך 100 אלף ליש"ט בשנה, לאינטרנציונל הסוציאליסטי. גבריאל מתח ביקורת על קבלתן של תנועות פוליטיות "רודניות" ולא דמוקרטיות לאינטרנציונל הסוציאליסטי.
בבחירות הפדרליות ב-2013 נחשב גבריאל מועמד אפשרי להבסת הקנצלרית המכהנת אנגלה מרקל, אך נחשב גם "לא פופולרי ולא ממושמע" בזמנו. כתוצאה מכך, הוא וחברים אחרים בהנהגת המפלגה הסכימו למנות את פיר שטיינבריק לאחר שפרנק-ואלטר שטיינמאייר, מנהיג המפלגה, פרש מהמרוץ.
במהלך מערכת הבחירות הפך גבריאל למנהיג הראשון של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שהתייצב בפני כנס של מפלגת אליאנס 90 (הירוקים); בנאומו קרא לברית אדומה-ירוקה כדי לנצח את מרקל בבחירות.
סגן הקנצלר והשר הפדרלי, 2013
בשנת 2013 נחלה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית תבוסה שלישית ברציפות לאנגלה מרקל בבחירות הפדרליות. גבריאל ניווט בהצלחה משא ומתן קואליציוני שארך שלושה חודשים, כולל הצבעה של כ-475,000 חברי המפלגה לאישור ההסכם. הוא נחשב כמי שניהל משא ומתן במיומנות, במיוחד בהתחשב בחולשה היחסית של מפלגתו, שקיבלה מעט יותר מ-25% מהקולות בבחירות, לעומת יותר מ-41% בגוש השמרני של מרקל.
בוועידת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, זמן קצר לאחר הבחירות, גבריאל ושאר חברי הנהגת המפלגה נבחרו מחדש לתפקידיהם, אך ברוב קטן יותר; גבריאל קיבל 83.6% מקולות הבוחרים לעומת 91.6% בהצבעה הקודמת ב-2011.
גבריאל, המשמש כסגן נשיא בקבינט מרקל השלישי, קיבל על עצמו את האחריות לשיפור תחום האנרגיה בגרמניה, כחלק ממשרד הכלכלה החדש. מאז סוף שנת 2016 הוא חבר בוועדה הממשלתית של ממשלת גרמניה בנושא הברקזיט, שבה שרים דנים בנושאים ארגוניים ומבניים הקשורים לעזיבתה של בריטניה את האיחוד האירופי.
ספקולציות באשר לעתידו של גבריאל כמנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית עולות מאז שהוא השיג רק 74% בהצבעה של נציגי המפלגה בדצמבר 2015 - הנמוך ביותר עבור מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בעשרים שנה. ב-24 בינואר 2017 הודיע גבריאל כי לא יתמודד כמועמד לקנצלר ב-2017; במקום זאת הוא הציע שמרטין שולץ יהיה מועמד ויחליף אותו כיו"ר המפלגה.
גבריאל גם הודיע שיחליף את שטיינמאייר כשר החוץ. הוא נכנס לתפקידו ב-27 בינואר 2017. כשר החוץ אמר גבריאל שהברית הטרנס-אטלנטית תימשך בין גרמניה לארצות הברית, אך גרמניה תצעד לשווקים גלובליים שארצות הברית נוטשת, ותקבל על עצמה תפקיד גדול יותר בזירה הבינלאומית אם דונלד טראמפ ימשיך במדיניות בדלנית.
עמדות פוליטיות
מדיניות החוץ
במרץ 2012, לאחר ביקור בחברון ובשטחי הרשות הפלסטינית, אמר שהפלסטינים באזורים אלה הופלו באופן שיטתי וקרא לישראל, בדף הפייסבוק שלו, "משטר אפרטהייד".[2]
באוגוסט 2014 אמר גבריאל כי מבנה פדרלי הוא הדרך היחידה לפתור תסיסה פרו-רוסית באוקראינה. הוא הוסיף כי העדיפות הגרמנית היא למנוע סכסוך ישיר בין רוסיה לבין אוקראינה. בהתייחסו למשטר הסנקציות הבינלאומי נגד רוסיה הצהיר גבריאל בתחילת 2015 כי "אנחנו רוצים לסייע בפתרון הסכסוך באוקראינה, אך איננו רוצים לכפות על רוסיה לכרוע על ברכיה". מאוחר יותר הציע כי אירופה תשקול הקלות בסנקציות תמורת שיתוף פעולה בסוריה. ההיסטוריון האוקראיני-אמריקאי אלכסנדר ג' מוטיל האשים את גבריאל ב"פייסנות" ו"בגידה מוחלטת בכל מה שסוציאל-דמוקרטים טוענים שהם מייצגים".
.jpg)
בחודש יולי 2015 הפך גבריאל למבקר הראשון, ב-13 השנים האחרונות, מטעם הממשלה הגרמנית באיראן, ואף לדמות הבכירה הראשונה מממשלה של מדינה מערבית גדולה שהגיעה לביקור במדינה, ימים אחדים לאחר חתימת הסכם הגרעין עם איראן. גבריאל סייר עם משלחת של נציגי התעשייה הגרמנית במטרה לחדש את העסקים עם השוק האיראני. בהמשך נפגש עם נשיא איראן חסן רוחאני, ולאחר מכן קיים פגישה משולשת עם שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף ושר הנפט ביג'אן נמדר זנגנה. המפגשים קוממו את ישראל ואת הקהילה היהודית; השגריר הישראלי הביע את חששותיו לגבי ביקורו של גבריאל בפני ממשלת גרמניה, והקונגרס היהודי העולמי מתח ביקורת חריפה על השר ושהאשים אותו כי הוא מעמיד את האינטרסים העסקיים לפני מוסר.
בחודש ספטמבר 2015, בעת משבר ההגירה באירופה, ביקר גבריאל במחנה הפליטים זעת'רי בירדן כדי ללמוד על מצוקתם של פליטי מלחמת האזרחים בסוריה מאז 2011. גבריאל הפציר בסעודיה להפסיק את תמיכתה בדתיים רדיקלים והביע דאגה מהמימון שסעודיה מעניקה למסגדים והאביים בגרמניה שמשמשים חממה לקיצונים איסלאמיסטים.
בינואר 2016 השתתף גבריאל בישיבת הממשלה הראשונה של ממשלות גרמניה וטורקיה בברלין. מאוחר יותר באותה שנה כינה הצטרפות של טורקיה לאיחוד האירופי בטווח הקרוב "אשליה".
יו"ר הפרלמנט של איראן, עלי לאריג'אני, ביטל באוקטובר 2016 פגישה עם גבריאל, בתפקידו כשר הכלכלה וסגן הקנצלר לאחר שקרא לטהראן לערוך רפורמות, לפעול באחריות בסוריה והתנה את שיפור היחסים בהכרה בישראל.
באפריל 2017 ביקר בישראל. הוא נפגש עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, ואולם פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בוטלה עקב התנגדות נתניהו לפגישתו עם נציגי "שוברים שתיקה" ו"בצלם".[3]
במאמר שפרסם בעיתון "פרנקפורטר רונדשאו" כתב שסוציאל־דמוקרטים, כמו היהודים, היו הקורבנות הראשונים של השואה. השוואה זו ספגה ביקורת.[4]
ב-29 בדצמבר 2017 מתח גבריאל ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל ואמר כי "מדינת ישראל מתנהגת כמו משטר האפרטהייד בדרום אפריקה". בעקבות דברים אלו ספג גבריאל ביקורת רבה מקרב ארגוני זכויות אדם יהודיים ומספר פעילים ידועים.
מדיניות כלכלית
לרגל פסגת ה-G-20 ב-2011, הצטרף גבריאל לאד מיליבנד, מנהיג מפלגת הלייבור של בריטניה, והוקן יוהול, יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית השוודית ב"הצעת עסקה חדשה לצמיחה כלכלית". הם אמרו כי מנהיגי G-20 צריכים להתחייב להנהגת מס טרנזקציות פיננסיות בכל המרכזים הפיננסיים העיקריים והסכם להפריד בין בנקאות לצרכנית ובנקאות להשקעות.
במכתב ששלח לנציב האירופאי למסחר, קארל דה גוכט, הצהיר גבריאל במרץ 2014 כי "הוראות מיוחדות להגנה על השקעות אינן נדרשות בהסכם בין האיחוד האירופי לארצות הברית על שותפות הסחר וההשקעות הטרנסאטלנטית (TTIP)". במקום זאת הוא קרא אחר כך להקמת בית דין ציבורי להשקעות שיחליף את מערכת הבוררות הפרטית הנוכחית, ולאפשר עררים על פסקי בוררות. בינתיים, הוא הזהיר ללא הרף מפני הציפיות לגידול כלכלי מ-TTIP, אך טען כי ההסכם נחוץ כדי לקבוע סטנדרטים משותפים גבוהים לצרכנים. באוגוסט 2016 אמר גבריאל כי שיחות TTIP היו למעשה כישלון.
בספטמבר 2014 דחה גבריאל הכללת סעיף בעניין סכסוך בין משקיע למדינה בהסכם הכלכלי והסחרי (CETA) בין קנדה לבין האיחוד האירופי, מה שהביא לפתיחת משא ומתן מחודש, שעיכב את כניסתו לתוקף של ההסכם.
יחד עם עמיתו הצרפתי עמנואל מקרון הציג גבריאל הצעה משותפת ב-2015 להקמת תקציב משותף של גוש האירו.
בשנת 2016 ביטל בית משפט גרמני החלטה של גבריאל להעניק אישור מיוחד לרשת הסופרמרקטים הגדולה במדינה, אדקה, לרכוש את רשת המכולת "קייזר", שבבעלות קבוצת טנגלמאן. השופטים העלו שאלות בנוגע ל"הטיה והיעדר נייטרליות" של השר, וטענו כי הלה קיים דיון סודי בתהליך קבלת ההחלטות.
מדיניות האנרגיה
בעקבות האסון הגרעיני בפוקושימה בשנת 2011, גבריאל מתח ביקורת חריפה על הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ואמר כי היא קידמה "בניית מתקנים גרעיניים בכל חלקי העולם, גם באזורי מלחמה ומשבר. זה צריך להיפסק".
בשנת 2015 התנגד גבריאל להצעת הנציבות האירופית לשוקי קיבולת כוח[דרושה הבהרה] אזוריים, אשר לפיה יצרני חשמל מקבלים תשלום על אספקת חשמל כגיבוי, בזמנים שבהם אנרגיה ממקורות מתחדשים, כגון השמש והרוח, אינו מספקת את רשת החשמל. שוק חופשי שעומד מאחורי מלאי החירום יהיה זול יותר ויעבוד בדיוק כמו שוקי הקיבולת, אמר גבריאל. מאוחר יותר הוא אף הזהיר מפני יציאה חפוזה מייצור חשמל מפחם, לאור החשש כי מהלך כזה עלול לעורר לחץ נוסף על היצרנים שעדיין מתמודדים עם הכיבוי המתוכנן של תחנות כוח גרעיניות עד שנת 2022.
ייצוא נשק
בתחילת כהונתו כשר הפדרלי לענייני כלכלה ואנרגיה, הבטיח גבריאל, תוך הכעסת יצרני הנשק, גישה זהירה יותר לייצוא נשק, ואותת על שינוי ממדיניות הממשלה הקודמת, שבה עלו המכירות. באוגוסט 2014 הוא ביטל את הרישיון שניתן לחברת ריינמטל להקים מרכז אימונים צבאי ממזרח למוסקבה.
גבריאל מחויב למדיניותה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית להפחתת מכירות הנשק למדינות הפוגעות בזכויות האדם ובשלטון החוק או במקומות שמכירות כאלה עשויות לתרום לחוסר יציבות פוליטית. הוא הצהיר כי שליטה על היעד הסופי של נשק קל שנמכר למדינות כאלה אינה מספקת. עם זאת, הוא ציין שהממשלה לא תחסום באופן גורף עסקאות עם מדינות שמחוץ לברית המסורתית של גרמניה. עסקאות עם מדינות כאלה יכולות להיות מאושרות בגלל "מדיניות חוץ מיוחדת או אינטרסים ביטחוניים". הוא הציע כי משרד החוץ הפדרלי עשוי להיות הגוף המתאים ביותר להחליט אם לאפשר ייצוא, וקרא למדיניות משותפת של ייצוא נשק אירופי. בסוף 2015 אישר משרדו את המיזוג של יצרנית הטנקים הגרמנית קראוס-מאפי וגמן (KMW) עם יצרנית הרכב המשוריין הצרפתית נקסטר.
מדיניות דיגיטלית
בחודש מאי 2014, גבריאל ושר הכלכלה של צרפת ארנו מונטבור שלחו לנציב האירופי לתחרות, חואקין אלמוניה, מכתב אשר מבקר את ההתנהלות של שלוש השנים האחרונות בגוגל. מאוחר יותר קיבל גבריאל "בברכה חמה" את ההשקה של הגבלים עסקיים של האיחוד האירופי נגד גוגל באפריל 2015.
בספטמבר 2014 כינה גבריאל את גוגל, אמזון ואפל "אנטי-חברתיות" וקרא לאכיפת מיסוי מתאים. בתחילת 2015 גבריאל ועמיתו הצרפתי עמנואל מקרון כתבו במכתב משותף לסגן נשיא הנציבות האירופית, אנדרוס אנסיפ, כי כוחם ההולך וגדל של כמה ענקים מקוונים "מצדיק התייעצות במדיניות במטרה להקים גנרל הולם מסגרת רגולטורית לפלטפורמות דיגיטליות חיוניות".
בשנת 2016, במהלך סדרה של הצעות סינית לרכישת חברות ההנדסה הגרמניות, קרא גבריאל בפומבי לסעיף הגנה אירופאי רחב, אשר ביכולתו לעצור השתלטות זרה על חברות שלטכנולוגיה שלהן חשיבות אסטרטגית להצלחה הכלכלית העתידית של האזור.
זכויות אדם
באפריל 2014, עורך הדין לזכויות אדם, מו שאופינג, סורב להיפגש עם גבריאל במהלך ביקורו בסין, אף על פי שהשר אמר לפני הפגישה כי הוא מעוניין לפגוש בקולות ביקורתיים.
במהלך ביקורו אצל סלמאן מלך ערב הסעודית ב-2015, פתח גבריאל במאמץ ציבורי יוצא דופן לשכנע את הרשויות הסעודיות לשחרר או להעניק חנינה לסופר ראיף בדווי הכלוא בסעודיה, וקרא להגברת קולה הפוליטי של גרמניה באזור שבו השפעתו הייתה מוגבלת במידה רבה לנושאים כלכליים. חברי פרלמנט וארגוני זכויות אדם קראו לו לדון במקרה של בדווי לפני נסיעתו. הביקורת הבוטה שלו על הצדק בסעודיה הייתה יוצאת דופן ביחס למנהיגים מערביים אחרים שביקרו במדינה, שהיא בעלת ברית הקרובה למערב בנושאי טרור ובמדינה האסלאמית, במיוחד בהתחשב במעמדה של גרמניה כמקור היבוא השלישי בגודלו בסעודיה. בממשלת ארצות הברית אומנם נמתחה ביקורת על פסק הדין של בדווי, אולם מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי לא דיבר על המקרה בפומבי כאשר ביקר בריאד ימים ספורים קודם לכן.
במהלך נסיעה לקטר קרא גבריאל לאמיר הקטרי תמים בן חמד אאל ת'אני ולפקידים בכירים נוספים להגן טוב יותר על עובדים זרים מהתעללויות מצד מעסיקיהם.
פעילויות נוספות
- חבר בדירקטוריון של דירקטורים מפקחים של KfW
- חבר לשעבר בחבר הנאמנים של קרן RAG
- חבר המועצה המייעצת Denkwerk Demokratie
- סגן יושב ראש קרן פרידריך אברט (2005–2009)
- חבר במועצה המפקחת בסוכנות האנרגיה הגרמנית (2005–2009)
- חבר בחבר הנאמנים במכון מקס פלנק לרפואה ניסויית (2005–2009)
- חבר ב-IG Metall
- חבר במועדון ליונס.
- תוכנית מענקי המחקר על-שם סילקה טמפל של קרן פורום העתיד גרמניה-ישראל עומדת תחת חסותו של זיגמר גבריאל
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של זיגמר גבריאל
זיגמר גבריאל, ברשת החברתית פייסבוק
זיגמר גבריאל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
- ^ סגן הקאנצלרית: "את מה שאומרים ב-AfD כבר שמעתי מאבא שלי שהיה נאצי עד נשימתו האחרונה", באתר "ברלין היום", 13 ביוני 2016
- ^ German Chancellor Hopeful: Israel is 'Apartheid', The Jerusalem Post, March 15, 2012
- ^ רענן בן צור ואיתמר אייכנר, שר החוץ הגרמני נפגש עם "שוברים שתיקה" - ושתק, באתר ynet, 26 באפריל 2017
- ^ איתמר אייכנר, השר הגרמני חולל סערה: "הסוציאל-דמוקרטים והיהודים - קורבנות השואה הראשונים", באתר ynet, 29 באפריל 2017
Sigmar Gabriel, Gemeinsam gegen Nationalismus, Frankfurter Rundschau, 25.04.2017
