יחסי אזרבייג'ן–איראן
| יחסי אזרבייג'ן–איראן | |
|---|---|
|
|
.png)
| |
| אזרבייג'ן | איראן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 86,600 | 1,648,195 |
| אוכלוסייה | |
| 10,362,161 | 91,923,060 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 72,356 | 401,505 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 6,983 | 4,368 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה אסלאמית תאוקרטית אוטוריטרית |
יחסי אזרבייג'ן–איראן הם היחסים הרשמיים בין הרפובליקה של אזרבייג'ן והרפובליקה האיסלמית של איראן, הם הוקמו מיד לאחר התפרקות ברית המועצות. איראן ואזרבייג'ן חולקות את אותה דת, אתניות ותרבות, בנוסף איראן ואזרבייג'ן הן שתי המדינות היחידות בהן הרוב המוחלט של האוכלוסייה היא מוסלמית שיעית, איראן היא המדינה בעלת אחוזי השיעים הגדול ביותר בעולם ולאחריה אזרבייג'ן.
היחסים בין השנים 1991-2012
אזרבייג'ן הכריזה על עצמאות מברית המועצות ב-30 באוגוסט 1991. בדצמבר 1991 ביקר שר החוץ האיראני עלי אכבר וליאטי בבאקו שם הוא חתם על מספר הסכמים של שיתוף פעולה פוליטי, כלכלי ותרבותי בין המדינות, וכן התחייב לתמוך בחברותה של אזרבייג'ן בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. ב-4 בינואר 1992 הקימה איראן שגרירות בבאקו. איראן מיהרה לקיים הסכמים עם אזרבייג'ן משום שהיא ראתה באיראן קרקע פורייה להעצמת המהפכה האיסלאמית. לעומת, אזרבייג'ן הייתה חשדנית כלפי איראן, וראתה במקום זאת את טורקיה כשותפה אסטרטגית. הפחד של אזרבייג'ן היה בעיקר מפני שכוונתה של איראן לאחד את אזרבייג'ן עם מזרח אזרבייג'ן ומערב אזרבייג'ן. בתגובה למעשיה של אזרבייג'ן, תמכה איראן בארמניה במהלך מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה שנמשכה בין השנים 1988–1994.
שיתוף פעולה בתחום האנרגיה
ב-20 בדצמבר 2005 נחתם הסכם בין המדינות לפיו איראן תעביר גז לארמניה ליד שטחה של אזרבייג'ן, בטקס פתיחתו של צינור הגז נכחו נשיא איראן ונשיא אזרבייג'ן. ב-19 במרץ 2007 נחנך צינור גז חדש שמוביל גז לארמניה בטקס בו השתתפו נשיא איראן ונשיא אזרבייג'ן על אף היריבות של ארמניה ואזרבייג'ן.
שתי המדינות חברות בארגון לחיזוק הכלכלה בים הכספי יחד עם טורקמניסטן, רוסיה וקזחסטן, אף על פי שהיחסים בין המדינות לא היו כול הזמן מוצלחים[1].
החל משנת 2009 החלה התדדרות היחסים. ב-11 בנובמבר 2009 ביטלה איראן באופן חד צדדי את הויזה שלה לאזרחי אזרבייג'ן. כמו כן בשנת 2009 נתפסו מספר אנשי חזבאללה בניסיון פיצוץ של שגרירות ישראל בבאקו.
היחסים בשנים 2012-2014
ערך מורחב – יחסי אזרבייג'ן–ישראל
בשנת 2012 נעצרו שלושה גברים על ניסיון תקיפה של ישראלים המועסקים בבית ספר יהודי בבאקו. אנשי הביטחון באזרבייג'ן קישרו את איראן למקרה. פרשן המקורב לנשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, הזהיר את איראן כי תכנון רצח אזרחים באזרבייג'ן מהווה פעילות עוינת נגד אזרבייג'ן. על פי החשדות של איראן, אזרבייג'ן נותנת לסוכני מוסד ולוחמי מודיעין ישראלים לבצע משימות מודיעין נגד איראן משטחה של אזרבייג'ן, אך בכירים במערכת הביטחון באזרבייג'ן הכחישו זאת.
במרץ 2012 עצרה אזרבייג'ן 22 עצורים בחשד לכך שניסו לתקוף את השגרירות הישראלית והאמריקנית מטעם איראן. כול 22 החשודים במעשה נידונו למאסר של לפחות עשור מה שהביא להחרפה של היחסים. גורמים איראניים התנגדו לכך שאזרבייג'ן תארח את אירוויזיון 2012 בטענה כי הם עומדים להפוך את התחרות למצעד גאווה, ראש המחלקה לנושאים ציבוריים ופוליטיים בממשל האיזרבייג'ני אמר כי הטענות אינן נכונות וכי הוא ממליץ לאיראן שלא להתעסק בענייניה הפנימיים של אזרבייג'ן. בתגובה לדברים החזירה איראן את שגרירה מבאקו ואילו אזרבייג'ן דרשה התנצלות רשמית מאיראן ולאחר מכן החזירה גם היא את שגרירה.
היחסים בשנים 2014-2016
בסוף שנת 2013 עלה חסן רוחאני לשלטון באיראן, והיחסים בין המדינות חזרו להשתפר. בחודש דצמבר 2014 הציעה איראן להפעיל קו אוטובוס שיפעל בין הערים ארדביל ובאקו, וכי לאיראן חשובים יחסים תירותיים עם אזרבייג'ן, כמו כן השגרירים הוחזרו בין המדינות. במאי 2015 הודיעה איראן כי היא אינה מכירה ברפובליקת נגורנו קרבאך ובוודאי לא בבחירות שנערכו שם.
היחסים החל משנת 2016
לאחר הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל על ידי הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, בעקבות זאת אזרבייג'ן הכירה גם היא בירושלים כבירת ישראל, מה שהביא למתיחות בין המדינות. בשנת 2018 השעתה אזרבייג'ן את סחר הנפט והגז עם איראן בהתאם לסנקציות שנקבעו על ידי ארצות הברית נגד איראן, מה שגרם לעוינות בקרב ממשל איראן נגד האיזרבייג'נים. למרות שהיחסים בין המדינות התקררו שוב המדינות פתחו במשותף מפעל לייצור מכוניות בו יש כושר ייצור שנתי של 10,000 מכוניות ולבצע יצוא גם למדינות שכנות כמו רוסיה. המהלך נתפס כניסיון להפחית את המתיחות בין המדינות. בשנת 2019 הביעה אזרבייג'ן תמיכה בוועידת ורשה בפברואר 2019 בראשות ארצות הברית בנושא המזרח התיכון שנערכה בוורשה, ואף שלחה משלחת להשתתף בה, מה שהגביר עוד יותר את המתיחות בין שתי המדינות. בנוסף היחסים בין אזרבייג'ן לטורקיה התחממו, ואזרבייג'ן תמכה בטורקיה בעת מלחמת האזרחים בסוריה, בה טורקיה תומכת בהאופוזיציה הסורית ואילו איראן תמכה בממשלה הסורית.
במרץ 2020 בעת התפרצות נגיף הקורונה באיראן תרמה אזרבייג'ן לאיראן 5 מיליון דולר על אף היחסים בין המדינות. ביולי 2020 פרצה מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, ונשיא איראן הזמינה את המדינות לריסון. כאשר התמשכה המלחמה בספטמבר האשימה אזרבייג'ן את איראן בכך שהיא תומכת בארמניה במלחמה ואילו איראן הכחישה ואמרה כי היא פועלת למען השלום בנגורנו קרבאך, אולם לבסוף התברר שאכן איראן תמכה בארמניה. בנוסף, הנשק העיקרי של אזרבייג'ן מגיע מישראל[2]ובכך נוצרת סיבה נוספת לעוינות האיראנית[3][4].
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ משבר בפסגת מדינות הים-הכספי, באתר ynet
- ^ ישראל והמלחמה בקווקז: "יש לנו ברית אסטרטגית וחשובה עם אזרבייג'ן", באתר ישראל היום
- ^ במרחק נגיעה. הפילגש של ישראל בגבול איראן, באתר ynet
- ^ בשל שינויים אזוריים: אזרבייג'ן שוקלת את יחסיה האסטרטגיים עם ישראל, באתר מעריב
30475176יחסי אזרבייג'ן–איראן