יחסי איראן–וייטנאם
יחסי איראן–וייטנאם | |
---|---|
איראן | וייטנאם |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
1,648,195 | 331,210 |
אוכלוסייה | |
91,923,060 | 101,243,289 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
401,505 | 429,717 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
4,368 | 4,244 |
משטר | |
רפובליקה אסלאמית | רפובליקה סוציאליסטית |
יחסי איראן–וייטנאם הם היחסים הבילטרליים בין איראן לבין וייטנאם, אשר כוננו רשמית ב-1973. לאיראן יש שגרירות בהאנוי ולווייטנאם שגרירות בטהראן.
היסטוריה
ימי הביניים
סוחרים פרסיים התיישבו באזור וייטנאם במהלך המאה ה-15 והקימו מספר קשרים כלכליים באותה תקופה.
אלכסנדר דה רודס (אנ'), שעיצב את האלפבית הלטיני הווייטנאמי המודרני, נפטר באספהאן, איראן.[1] מאז מותו היה קברו מוקד עלייה לרגל עבור וייטנאמים רבים שראו בו את האב המייסד של האלפבית הווייטנאמי המודרני ומגן המורשת הווייטנאמית.[2] קברו הורחב מאוחר יותר עם כתובות בצרפתית, וייטנאמית, אנגלית ופרסית.
לפני המהפכה האיראנית
היחסים בין וייטנאם לפרס לא היו קיימים בשל מלחמת וייטנאם. פרס הייתה מדינה פרו-מערבית, בעוד וייטנאם הייתה מחולקת בין הצפון הקומוניסטי לדרום הרפובליקני.
לאחר המהפכה
לאחר המהפכה האיראנית, בו עלה האייתוללה רוחאללה ח'ומייני לשלטון במקום מוחמד רזא שאה פהלווי הפרו-מערבי, כוננו היחסים בין איראן לווייטנאם, לאחר איחוד וייטנאם תחת הצפון.
שלושה נשיאים איראנים ביקרו בווייטנאם: אכבר האשמי רפסנג'אני ב-1995, מחמוד אחמדינז'אד ב-2012 וחסן רוחאני ב-2016.[3]
במהלך ביקור רוחאני התחייבו שתי המדינות להגביר את הסחר העתידי ביניהן לשני מיליארד דולר.[3]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ "The introduction of quoc ngu into Vietnam - the transcendetal death of Mr. Nguyen van Vinh".
- ^ "Screening and Seminar on Alexandre de Rhodes Memorial Inauguration at Armenian Cemetery, Isfahan, Iran - Tin tức Đại học Duy Tân".
- ^ 3.0 3.1 AFP (2016-10-06). "Iran, Vietnam pledge $2 bn trade boost". Al-Monitor (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-04-07.
35979216יחסי איראן–וייטנאם