ינס סטולטנברג
 | |||
| ינס סטולטנברג | |||
| לידה |
16 במרץ 1959 (גיל: 65) אוסלו,  נורווגיה | ||
|---|---|---|---|
| מדינה |
נורווגיה | ||
| מפלגה | מפלגת העבודה הנורווגית | ||
| בת זוג | אינגריד שולורד | ||
| |||
| |||
| |||
ינס סטולטנברג (בנורווגית: Jens Stoltenberg; נולד ב-16 במרץ 1959) הוא כלכלן ודיפלומט נורווגי, המכהן כמזכ"ל נאט"ו. כיהן כמנהיג מפלגת העבודה הנורווגית וכן כראש ממשלת נורווגיה בשתי קדנציות (2001-2000, 2013-2005).
סטולטנברג נבחר לראשונה לפרלמנט ב-1993 מטעם אוסלו והיה מזכיר המדינה ושר הסביבה מ-1990 עד 1991 וכן כיהן כשר התעשייה בשנים 1993–1996 בממשלת ברונדטלאנד השלישית. לאחר פיזור הממשלה מונה סטולטנברג על ידי ראש הממשלה תורנביורן יאגלנד, לתפקיד שר האוצר, תפקיד שמילא מ-1996 ועד אוקטובר 1997 עת פוזרה הממשלה.
בעת שהיה באופוזיציה, היה חבר בוועדות האנרגיה, עד מינויו לתפקיד ראש ממשלת נורווגיה ב-3 במרץ 2000, חרף היותו סגן יו"ר מפלגת העבודה הנורווגית ולא יו"ר המפלגה. בבחירות הפרלמנטריות ב-2001 הוא הפסיד, אך במאבק על ראשות המפלגה ב-2002 גבר על ת'ורביורן יאגלנד, הוביל את המפלגה לניצחון בבחירות 2005, והקים קואליציה ירוקה-אדומה עם מפלגת הירוקים, מפלגת המרכז והמפלגה הסוציאליסטית. ב-2009 נבחר מחדש לקדנציה שנייה כראש ממשלה, אך בבחירות 2013 הפסיד למועמדת מפלגת השמרנים, ארנה סולברג.
ביוגרפיה
סטולטנברג נולד למשפחת פוליטיקאים שהיגרה לנורווגיה במאה ה-17 מהכפר "סטולטנברג" במחוז שלזוויג-הולשטיין שבגרמניה. אביו, טולברד סטולטנברג, הוא אחד הפוליטיקאים המפורסמים בנורווגיה ושר החוץ לשעבר, ואמו, קארין סטולטנברג, הייתה שרת הצעירים.
סטולטנברג היה ראש ליגת העובדים הצעירים בשנים 1985–1989 וראש מחוז אוסלו במפלגתו בשנים 1990–1992. היה מנהל תחום הצעירים במשרד לאיכות הסביבה בשנים 1990–1991, שר התעשייה (1993–1996), ושר האוצר (1996–1997).
כהונתו כראש ממשלה
קדנציה ראשונה
כהונתו הראשונה כראש ממשלת נורווגיה בשנים 2000–2001 התאפיינה במחלוקות בתוך מפלגתו, שכן הוביל רפורמות לקידום מדיניות הרווחה, שכללו הפרטה חלקית של ארגונים ושירותים ממשלתיים. בבחירות לפרלמנט הנורווגי שנערכו ב-10 בספטמבר 2001 הפסידה מפלגתו באחת ממערכות הבחירות הכושלות ביותר עבורה; המפלגה זכתה רק ב-24 אחוזים מכלל קולות המצביעים, ומערכת הבחירות כללה מהלומות לא קטנות בינו לבין המועמד השני לראשות המפלגה, יאגלנד.
בעת שמונה לראש הממשלה היה סטולטנברג סגן יו"ר המפלגה, ואילו יאגלנד היה יו"ר המפלגה שמונה על ידיו לשר החוץ.
קדנציה שנייה
בחירות 2005 היו הצלחה למפלגה ולסטולטנברג, ובהן השיג, יחד עם מפלגות "האדומים ירוקים" - מפלגת השמאל הסוציליסטית של נורווגיה ומרכז-השמאל בנורווגיה, רוב בטוח והקים ממשלה עמן.
מתקפת הטרור בנורווגיה
ערך מורחב – מתקפת הטרור בנורווגיה (2011)
ב-22 ביולי 2011 התפוצצה מכונית תופת ליד משרדו של סטולטנברג, במתחם הממשלה באוסלו. סטולטנברג לא נפגע משום שלא כהרגלו נשאר בביתו. בפיגוע זה ובפיגוע שבא בהמשכו נרצחו 77 בני אדם.
התמודדות לקדנציה שלישית
בבחירות הפרלמנטריות שנערכו ב-9 בספטמבר 2013, הקואליציה שבראשותו נכשלה והשיגה 72 מתוך 85 המנדטים הדרושים, חרף היות מפלגת העבודה המפלגה הגדולה ביותר בנורווגיה. בנאומו בליל הבחירות הוא הכריז כי ממשלתו תתפטר באוקטובר 2013.
חיים האישיים
סטולטנברג נשוי לדיפלומטית אינגריד שולרוד, ולהם שני ילדים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ינס סטולטנברג |
אתר האינטרנט הרשמי של ינס סטולטנברג (בנורווגית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
