היפרכוס
| לידה | 190 לפס"נ |
|---|---|
| פטירה | 120 לפס"נ |
| ענף מדעי | אסטרונומיה, מתמטיקה, גאוגרפיה |
| מקום מגורים | יוון העתיקה |
| פרסים והוקרה | חללית אירופית |
| תרומות עיקריות | |
| חקר תנועות הירח והשמש, פיתוח שיטה לחיזוי ליקוי חמה, פיתוח טבלאות טריגונומטריות, כתיבת קטלוג כוכבים. | |
הִיפַּרְכוֹס (יוונית: Ίππαρχος) (חי בסביבות 190 – 120 לפס"נ) היה אסטרונום, גאוגרף ומתמטיקאי הלניסטי. עם השגיו נמנים חישוב אורך השנה בסטיה של כ־6 דקות, המצאת שיטת קואורדינטות למציאת מיקומו המדויק של כל כוכב וקביעת סולם לדירוג עוצמת האור של כוכבים, המשמש אסטרונומים עד היום.
היפרכוס נולד בניקאה (Νίκαια), כיום אִיזְנִיק שבטורקיה, ומת ככל הנראה באי רודוס. ידוע כי פעל בין השנים 147 לפס"נ ו־127 לפס"נ. היפרכוס נחשב לגדול הצופים בכוכבים ובעיני אחדים לגדול האסטרונומים של העת העתיקה. הוא היה היווני ההלניסטי הראשון שפיתח מודלים כמותיים ומדויקים של תנועת השמש והירח. לצורך כך השתמש בתצפיות האסטרונומיות ובידע שהצטבר במשך מאות שנים אצל הכשדים שבבבל. הוא גם היה הראשון אשר יצר טבלה טריגונומטרית, שאפשרה לו לפתור כל משולש. בעזרת התאוריות הסולאריות והלונאריות והטריגונומטריה המספרית שלו, היה כנראה הראשון שפיתח שיטה אמינה לחיזוי ליקויי חמה.
השגיו האחרים כוללים את גילוי הנקיפה (פרצסיה) של נקודות השוויון, חיבור קטלוג הכוכבים הראשון של העולם המערבי וכפי הנראה גם את המצאת האצטרולב. הסינתזה של תלמי, שפעל כ־300 שנה אחרי היפרכוס והסתמך עליו, דחקה בסופו של דבר את עבודתו. היפרכוס כתב לפחות 14 ספרים, אך מכולם השתמר על־ידי מעתיקים מאוחרים רק הקומנטאר שלו על הפואמה האסטרונומית המפורסמת של אראטוס (Aratos). משום כך ידיעותינו אודות היפרכוס מועטות יחסית.
היפרכוס ומנגנון אנטיקיתרה
השערה נפוצה, שאין לה הוכחה, היא שהיפרכוס סיפק את הידע האסטרונומי לחרש בן תקופתו, פוסידוניוס, לבניית מחשב מכני לחישוב מיקום גרמי השמים שנקרא מנגנון אנטיקיתרה. ההשערה נסמכת על כך שהיפרכוס היה גדול האסטרונומים בתקופתו, פוסדוניוס לגדול החרשים בתקופתו שאף בנה מספר רובוטים מכניים, ושניהם גרו באותה תקופה באי רודוס.
על שמו של היפרכוס נקראו מכתש היפרכוס על הירח, אסטרואיד 4000 היפרכוס וכן Hipparcos, לוויין של סוכנות החלל האירופית ששוגר ב־1989 ופעל עד 1993. בלוויין היה מכשור מדעי ששימש למדידת מרחקים מדויקים לכוכבים ועצמים בשביל החלב.
היפרכוס ואורכו של חודש סינודי
היפרכוס הוא הראשון שהגיע לערך די מדויק של החודש הסינודי, דהיינו החודש הירחי. הוא חישב זאת על־ידי חלוקת ההפרש שבין שני ליקויים – שביניהם כ־350 שנה – במספר החודשים שביניהם. תוצאתו היא: 29-31-50-8-20 יום בבסיס 60, כלומר 29.530594135 יום. ערך זהה לזה הובא כבר לפניו על־ידי קידינו הכשדי, אך ללא הדרך כיצד הגיע לתוצאה זו.
מזמן שערך זה פורסם על־ידי תלמי[1], ערך זה נחשב לבלתי־מעורער במשך מאות שנים, עד ימי הביניים.
בלוח העברי נזכר מספר זהה לזה – המכונה כ"ט י"ב תשצ"ג ( של השעה) על־ידי רבן גמליאל דיבנה במאה ה-2 לסה"נ, ומאוחר יותר נקבע על־ידי הלל, במאה ה-5 לספירה, ככלל בסיסי בלוח העברי.
הערות שוליים
