תהילים ק"ד

תהילים מזמור ק"ד - ברכי נפשי
א בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' ה' אֱלֹקָי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. ב עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה. ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ. ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. ה יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד. ו תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. ז מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן. ח יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם. ט גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. י הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן. יא יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם. יב עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל. יג מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ. יד מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. טו וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד. טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ. יח הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים. יט עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ. כ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר. כא הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵקֵל אָכְלָם. כב תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן. כג יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב. כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. כה זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת. כו שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. כז כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. כח תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב. כט תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן. ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה. לא יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. לב הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ. לג אָשִׁירָה לַה' בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹקֵי בְּעוֹדִי. לד יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה'. לה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּ יָ-הּ.

ברכי נפשי הוא מזמור ק"ד בתהילים העוסק בגדולת ה' בורא העולם בכך שהוא נותן מזון לכל הבריות, כמו כן מפרט המזמור מקצת משבחי ה' במעשה הבריאה כולה. אחד מפסוקיו של המזמור שנתפרסמו הוא פסוק כ"ד 'מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית'.

זמני אמירת המזמור

ראש חודש

בהרבה מהקהילות נאמר מזמור 'ברכי נפשי' בימי ראש חודש, לאחר אמירת ההלל, ברוב קהילות של נוסח אשכנז בארץ ובכמה קהילות ספרדיות, שיר זה נאמר במקום השיר של היום בשבוע; ביתר הקהילות הספרדיות וכן בנוסח ספרד ובנוסח אשכנז בחו"ל ובקצת קהילות בארץ הוא נאמר בנוסף לשיר הקבוע. בקצת קהילות אשכנז המערבי, לא נוהגים להוסיף מזמור זה בכלל.

בטעם אמירת מזמור זה בראש חודש הובא בטור:

ונוהגין בספרד לומר מזמור ברכי נפשי, לפי שיש בו עשה ירח למועדים

— טור אורח חיים תכג

לדעת הגר"א מזמור 'ברכי נפשי' נאמר בראש חודש במסגרת 'שיר של יום' - מאחר שהוא היה השיר שהיה נאמר בבית המקדש בראש חודש כחלק משירת הלווים שהייתה משוררים על המזבח בעת הקרבת הקורבנות, וכך הובא בספר מעשה רב בשמו:

אין אומרים שיר של יום של יומו ואומרים במקומו בב' ימים דר"ח ברכי נפשי (מזמור ק"ד) שהוא שיר של ר"ח ודוחה אפי' של שבת ופשיטא של חנוכה

— מעשה רב אות קנז

רבי יחיאל מיכל אפשטיין בספרו ערוך השולחן תמה שאם אכן 'ברכי נפשי' הוא השיר שהיו שרים בבית המקדש בראש חודש, מדוע הוא אינו מוזכר במסכת סופרים בפירוט כל שאר השירים שמנו שם לשאר הימים והמועדים. לדעתו אכן ישנה טעות סופר בפרק י"ט וכתב שיש לגרוס שם אחרת:

בראש חודש ברכי נפשי, ובראש השנה אומר "כל העמים" וביום הכיפורים "ממעמקים...". ולפי זה שפיר הזכיר שיר מוסף של ראש חודש

— אורח חיים תכד סעיף ג

אם חל ראש חודש בשבת, יש נוהגים לומר גם את מזמור השבת - מזמור שיר ליום השבת, וגם את "ברכי נפשי". בקהילות אחרות מקפידים לא לומר "ברכי נפשי" בשבת בשל הפסוק "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" (תהילים, ק"ד, כ"ג) שאינו מתאים ליום השבת. סיבה נוספת לא לומר את המזמור בשבת היא שהמזמור דן בטבע ובבריאה ויום השבת הוא מעל הטבע.

מנחה בשבת

מזמור זה נאמר בקצת קהילות אשכנז (עם פרקי שיר המעלות) אחרי מנחה בשבת בשבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול.

עטיפת טלית

לפני עטיפת הטלית בכל יום נוהגים לומר את שני הפסוקים הראשונים של המזמור.

פסוקי דזמרא

פסוק ל"א ”יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו” פותח את לקט הפסוקים יהי כבוד הנאמרים אחר מזמור לתודה, לפני מזמור "אשרי" בתפילת שחרית.

קישורים חיצוניים

• לאה מזור, האדם ומעמדו מול האלקים מזה ובעלי-החיים מזה - שתי תפיסות עולם: הערה לתהלים קד בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25876694תהילים ק"ד