צחינוואלי
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| אנדרטת הניספים בסכסוך הגאורגי-אוסטי | |
| מדינה / טריטוריה |
 גאורגיה,  דרום אוסטיה |
|---|---|
| מחוז | כארתלי הפנימית |
| חבל ארץ | כארתלי |
| תאריך ייסוד | 1398 |
| שטח | 7.40 קמ"ר |
| גובה | 860 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 33,724 (2005) |
| ‑ צפיפות | 4,054 נפש לקמ"ר (2005) |
| קואורדינטות | 42°13′57″N 43°58′30″E / 42.23250°N 43.97500°E |
| אזור זמן | UTC +4 |
| tskhinval.ru | |
|
מפת הפרובינציה האוטונומית של דרום אוסטיה, המראה את סביבות צחנוואלי, כ-15 ק"מ, המוגדר כ"אזור הקונפליקט הגאורגי-אוסטי" | |
צחינוואלי (בגאורגית: ცხინვალი, להאזנה (מידע • עזרה), באוסטית: Цхинвал או Чъреба, צ'רבה) היא עיר בקווקז ובירת דרום אוסטיה, רפובליקה בדלנית של גאורגיה. בהגדרתה המנהלתית הרשמית, צחינוואלי היא חלק ממחוז כארתלי הפנימית, ובמעמד מנהלתי של נפה.
צחינוואלי ממוקמת על גדות נהר ליאחווי הגדול, כ-100 ק"מ צפונית לבירה הגאורגית, טביליסי.
מקור השם
מקור השם צחינוואלי הוא מהמילה הגאורגית "כּרצחינוואלי" ("ქრცხინვალი"), שמשמעותה היא "אדמת האלה הלבנה",[1] שהוא שמהּ ההיסטורי של העיר. משנת 1934 ועד לשנת 1961 נקראה העיר סטלינרי, על שמו של יוסיף סטלין. אוסטים מודרניים קוראים לעיר צחינוואל, כשהם בוחרים לוותר על הסיומת " י " שהיא יחסת הנושא (Nominative case) בסיומות גאורגיות. אוסטים אחרים מכנים את העיר, באופן בלתי רשמי, צֶ'רבּה.
היסטוריה
האזור סביב השטח שבו ממוקמת צחינוואלי היה מאוכלס כבר בתקופת הברונזה. היישובים שנתגלו, וממצאים ארכאולוגיים אחרים, מאותה תקופה, מצביעים על השפעות שתי התרבויות, האיברית (מזרח גאורגיה) והקולכית (מערב גאורגיה) עם אלמנטים סרמטיאנים, קונפדרציה רב-שבטית במערב סקיתיה.
צחינוואלי נזכרת לראשונה ברשומות במקור גאורגי משנת 1398 ככפר בכארתלי ומצוין בה כי מלך איבריה, אספגור ייסד אותה, במאה ה-3, כמצודה. בתחילת המאה ה-18, הייתה צחינוואלי, עיירה מלכותית קטנה, שאוכלסה בעיקר על ידי צמיתים נזירים. בשנת 1801 סופחה צחינוואלי על ידי האימפריה הרוסית יחד עם הממלכה המזרח גאורגית, כארתלי-קאחתי. העיר ממוקמת על נתיב המסחר בין צפון הקווקז לטביליסי וגורי. עקב מיקומה התפתחתה העיר בהדרגה לעיר מסחר מעורבת המאכלסת בתוכה יהודים, גאורגים, ארמנים ואוסטים. במפקד אוכלוסין שנערך בתחילת המאה ה-20 נספרו 5,033 איש, מתוכם 42.3% יהודים, 33% גאורגים, 13.4% ארמנים ו-11% אוסטים.
בשנים 1918-1920, סבלה העיר מהתנגשויות בין המשמר הלאומי הגאורגי לבין איכרים אוסטים מורדים פרו-בולשביקים, כאשר גאורגיה נהנתה מתקופת עצמאות קצרה מרוסיה. עם פלישת הצבא האדום לגאורגיה במרץ 1921, ושנה מאוחר יותר, בשנת 1922, הפכה צחינוואלי לעיר ולבירת הפרובינציה האוטונומית של דרום אוסטיה בתוך גאורגיה הסובייטית. לאחר מכן, הפכה העיר מאוכלסת בעיקרה באוסטים בעקבות עיור נמרץ, וקורניזציה (коренизация, מילולית: השרשה), המדיניות הסובייטית של ביסוס השורשים הלאומיים, שהביאה לזרימה של אוסטים מהאזורים הכפריים השכנים לצחינוואלי. ביסודו של דבר הפכה העיר למרכז תעשייתי, עם מפעלים לניסור עץ ומבנים של בתי חרושת, וכן גם מספר מוסדות תרבותיים ומוסדות השכלה כגון: "המוסד הפדגוגי" (כיום "אוניברסיטת צחינוואלי") ותיאטרון דרמה. על פי המפקד הסובייטי האחרון, בשנת 1989, התגוררו בצחינוואלי 42,934 איש.
בתקופת השלב החמור של אירועי הקונפליקט הגאורגי-אוסטי, הייתה צחינוואלי זירה להתפרצות המזוינת של המתיחות האתנית שבין הכחות הגאורגים לאוסטים. הפסקת האש של סוצ'י בשנת 1992, הותירה את צחינוואלי, בידי הבדלנים האוסטים, שעודדו את רוב האוכלוסייה הגאורגית לעזוב את העיר.
כיום, צחינוואלי מתפקדת כבירת הרפובליקה על פי הכרזה עצמית, דרום אוסטיה, ואוכלוסייתה מונה 33,724 איש.
יהודי צחינוואלי
ערך מורחב – יהדות צחינוואלי
אין עדויות על תחילת ההתיישבות באחלציחה. ישנם הסבורים כי החלה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס. בכל אופן ההתיישבות קדמה כנראה למאה ה-4 ותושביה היהודים הגיעו ממצחתה. העדויות הקדומות הקדומות ביותר המעידות על קיום יישוב יהודי באחלציחה הם משנת 1392.
לאחר ביטול האריסות ושיחרור האיכרים בשנת 1864, רכשו מספר משפחות יהודיות אדמות בכפרים שמסביב לצחינוואלי. קבוצת יהודים מאחד הכפרים התיישבה כקבוצה בצחינוואלי עצמה ובנתה בית כנסת משל עצמה. תהליך העיור של היהודים הביא לעליית מעמד הביניים שלה לישראל (הגורג'ים). בשנת 1906 הקים הרב אברהם חוולס תלמוד תורה. שבו לימדו מלומדים מרוסיה בשפה העברית את כלל יהודי האזור האשכנזים והיהודים המקומיים. הלימודים היו ברוח לאומית ציונית. כן נפתחה ספרייה גדולה בה יכלו תלמידיו לקרוא ספרות ענפה בנושאים שנלמדו ובשפה העברית. פעילותו של חוולס הביאה לכך, כי מחצית מיהודי צחינוואלי ידעו עברית.
בתחילת המאה ה-20 היו היהודים הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באוכלוסיית צחינוואלי. בתקופת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה ירד חלקם היחסי של היהודים בכלל האוכלוסייה. ובשנות ה-70 ירד חלקם היחסי באופן דרסטי. השלטונות הסובייטים הקשו על ניהול חיי דת יהודיים ובספטמבר 1937 נעצרו בצחינוואלי תשעה איש ממשפחת חכמוב (שניים מהם היו אשכנזים) והוצאו להורג בכלא ללא משפט. למרות זאת, המשיכו רוב יהודי גאורגיה המקומיים בחיים היהודיים המסורתיים.
בראשית 1947 נרשמה הקהילה, שהייתה קיימת כבר מספר שנים, כחוק. לרשותה הועמד בניין של בית כנסת לשעבר. בעקבות אירועי הקונפליקט הגאורגי-אוסטי הוכרחו יהודי צחינוואלי (המעט שנותרו) לעזוב את העיר. כיום מתגוררות בה משפחות אחדות.
ספורט
קבוצת הכדורגל העירונית, מועדון כדורגל צחינוואלי, נוסדה בשנת 1936, ומשחקת בליגת העל הגאורגית.
אתרים
העיר כוללת מספר אנדרטות בעלות ארכיטקטורה גאורגית מימי הביניים, וכן את "כנסיית קאבתי" - כנסיית גיאורגי ה"קדוש", המתוארכת למאות ה-8 - ה-10.
ערים תאומות
הערים התאומות של צחינוואלי הן:
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צחינוואלי |
אתר האינטרנט הרשמי של צחינוואלי- סוכנויות הידיעות, עדויות: הרוסים מכריחים גאורגים לנקות רחובות. חיילים רוסים המוצבים בצחינוואלי מכריחים גאורגים לעבוד בניקוי ההרס הרב שגרמו ההפצצות על העיר. החנויות והבתים נבזזו ובתיהם של תושבים ממוצא גאורגי הוצתו. מהצד השני של הגבול, בגורי הנצורה, עתודות המזון במצב קשה והסיוע הבינלאומי נתקל בקשיים. תמונת מצב הומניטרית מאזורי הקרבות, 17.8.2008, ynet
- צחינוואלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אלה לבנה - hornbeams, Carpinus
32641657צחינוואלי