קייסרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קייסרי
Kayseri
סמל קייסרי
סמל קייסרי
סמל קייסרי
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
מחוז מחוז מרכז אנטוליה
ראש העיר מהמט אזהאסקי
(מפלגת הצדק והפיתוח)
גובה 1,050 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,165,088 (2007)
 ‑ במטרופולין 1,094,000 (2006)
קואורדינטות 38°43′00″N 35°28′00″E / 38.71667°N 35.46667°E / 38.71667; 35.46667
אזור זמן UTC +2
http://www.kayseri.bel.tr

קייסרי (טורקית Kayseri) היא עיר בקפדוקיה שבמרכז טורקיה ובירת נפת קייסרי. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") המחולקת לחמש עיריות. שתיים מהן - קוג'סינן (Kocasinan) ומליקגזי (Melikgazi) מהוות את גרעינה של העיר, וב-2004 נוספו לה שלוש עיריות נוספות - הג'לר (Hacılar), אינג'סו (İncesu) וטאלס (Talas).

בשנת 2007 התגוררו בעיר 895,253 תושבים, ולאחר הוספת שלושת הרבעים הנוספים מנתה אוכלוסיית העיר 1,094,000 איש לפי הערכה משנת 2006. הר ארג'ייס (Erciyes Dağı) המתנשא לגובה של 3,916 מטר החולש על קייסרי מדרום היה לסימן ההיכר שלה ומופיע על סמל העיר.

היסטוריה

חומות קייסרי ב-1897

העיר והאזור נושבו כבר בשנת 3000 לפנה"ס לערך, ואחד היישובים העתיקים באנטוליה - קילטפה (Kültepe) - נמצא כ־20 קילומטרים צפון-מזרחית לעיר. באתר זה מצויים שרידיה של קַרוּם כַּנֵש ושל נשש הצמודה לה, בירתם הראשונה של החתים) באנטוליה. קייסרי עצמה נודעה בעת העתיקה בשם מזאקה (Mazaka) ושכנה בצומת דרכים חשוב. בין היתר חלפו בה דרך המשי, דרך המלך הפרסית, וצירים שחצו את אנטוליה מחופי הים השחור בצפון לעמק הפרת דרומית-מזרחית לה.

החל בתקופה הרומית, ככל הנראה בימי קלאודיוס, נקראה העיר בשם "קיסריה" (Caesarea), וזה השתבש לשמה הנוכחי. מהתקופה הרומית לא נשתמרו שרידים רבים שכן העיר חרבה בידי המלך הסאסני שבור הראשון בשנת 260. במאה ה-4 ייסד בזיליוס ה"קדוש" מקיסריה מרכז נוצרי בסמוך לעיר, וזה בלע את העיר העתיקה. חלק מעיר חדשה זו הוקף בחומה בתקופת הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון ויצר את המצודה (Kale) העומדת על תילה בכיכר הרפובליקה (Cumhuriyet Meydanı) במרכזה של העיר עד היום.

העיר נפלה לידי הסלג'וקים בראשות אלפ ארסלאן בשנת 1064, והייתה לאחר מכן למרכז חשוב בסולטנות רום. הסלג'וקים הותירו בעיר מבני ציבור חשובים כמו המסגד הגדול (Ulu camii), המדרסה הכפולה (Çifte medrese) מ-1206 ומתחם הונד האטון (Hunad Hatun) משנת 1238 שבו מסגד ומדרסה.

קייסרי נכבשה בידי המונגולים ב-1243, וב-1446 צירף אותה הסולטאן מהמט השני לאימפריה העות'מאנית. העות'מאנים הותירו בעיר את חותמם בדמות ח'אן (Kervansaray) משנת 1500 לערך, "המסגד (המכוסה ב)-עופרת" (Kurşunlu camii) מ-1585 אשר זכה לשמו בשל לוחות העופרת המשמשים לו כגג והבזאר מהמאה ה-19.

בעת מלחמת יוון-טורקיה, כאשר הצבא היווני איים על אנקרה, נעשו הכנות להעברת האספה הלאומית הגדולה של טורקיה לבית הספר התיכון בעיר.

העיר כיום

למרות התפתחותה המהירה של קייסרי הנחשבת בטורקיה ל-"Boomtown" והעובדה שהייתה למרכז תעשייתי, פיננסי ומסחרי חשוב במרכז אנטוליה, העיר עדיין שומרת על מאפיינים מסורתיים, ומערבת ישן וחדש, מודרני וכפרי. 80% מתעשיית הריהוט במדינה מתרכזת בעיר, וכן פועלות בה גם תעשיות מזון, מתכת וטקסטיל.

שדה התעופה הבינלאומי של קייסרי (Kayseri Erkilet Havaalani) שוכן במרחק של 5 ק"מ מצפון למרכז העיר, ודרך תחנת הרכבת שבמרכזה עוברות הרכבות המקשרות בין איסטנבול ואנקרה למזרח טורקיה. בעיר נחנך בשנת 2009 קו רכבת קלה המכונה "קייסראי" (KayseRay - צירוף של שם העיר והמילה הטורקית לפס רכבת). אורכו 17.8 ק"מ, ולאורכו 28 תחנות.

ב-1978 הוקמה בעיר אוניברסיטת ארג'ייס (Erciyes Üniversitesi) ובשנת 2007 למדו בה כ-23,000 תלמידים.

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קייסרי בוויקישיתוף
כיכר הרפובליקה בחשיכה - משמאל המצודה ומגדל השעון ומימין להם המסגד החדש
כיכר הרפובליקה בחשיכה - משמאל המצודה ומגדל השעון ומימין להם המסגד החדש