מפלגת הצדק והפיתוח

מפלגת הצדק והפיתוח (טורקית Adalet ve Kalkınma Partisi - AKP מקוצר ל-AKP, או באופן חלקי ל-AK Parti, צירוף היוצר את המשמעות "המפלגה הצחורה/הנקייה") היא מפלגה ימנית שמרנית בטורקיה, המתוארת לעיתים כמפלגה "מוסלמית מתונה". המפלגה נוסדה ב-14 באוגוסט 2001 על ידי רג'פ טאיפ ארדואן והיא המפלגה השלטת בטורקיה מאז שנת 2002.

היסטוריה

מפלגת הצדק והפיתוח הוקמה על ידי יוצאי מפלגת הרווחה (Refah Partisi) אשר החזיקה ברסן השלטון במדינה בשנת 1996. בשנת 2000 פורקה מפלגת הרווחה בידי הצבא, בטענה שאיימה על אופייה החילוני של המדינה. פלג במפלגת הרווחה אשר נודע בכינוי "Yenilikçiler" ("המחדשים" או "הרפורמיסטים") בראשותו של ארדואן ייסד את מפלגת הצדק והפיתוח שנה לאחר מכן, ובבחירות שנערכו ב-3 בנובמבר 2002 היא זכתה ב-34.3% מקולות הבוחרים. רק שתי מפלגות צלחו את אחוז החסימה הגבוה הנוהג בטורקיה והעומד על עשרה אחוזים - מפלגת הצדק והפיתוח ומפלגת העם הרפובליקאית (Cumhuriyet Halk Partisi - CHP), מפלגה בעלת מצע לאומני חילוני. בנסיבות אלה השיגה מפלגת הצדק והפיתוח רוב מוחלט באספה הלאומית הגדולה של טורקיה והצליחה לבסס קואליציה חד-מפלגתית לראשונה מאז שנת 1987.

למרות דימויה המסורתי ניסתה המפלגה לקדם את הצטרפותה של טורקיה לאיחוד האירופי על ידי תמיכתה ביוזמתו של מזכ"ל האומות המאוחדות קופי אנאן ליישוב הסכסוך בקפריסין. בנוסף הנהיגה ממשלת טורקיה בראשותו של ארדואן קו כלכלי חופשי, אשר הביא לפריחת הבורסה של איסטנבול ולצמיחה מרשימה של כלכלת טורקיה. מאידך האשימוה מתנגדיה בהנהגת קו מסורתי בתוכניות הלימודים, בניגוד למורשתו של אבי האומה מוסטפא כמאל אטאטורק הקובעת הפרדה מוחלטת בין לאום ודת. עוד הואשמה ממשלת ארדואן בהצבת אנשי שלומה בעמדות שונות במינהל הציבורי.

בחודש אפריל 2007 ביקש ארדואן למנות את בן מפלגתו ושר החוץ של טורקיה עבדוללה גול (Abdullah Gül) לנשיא המדינה, אך כוונתו התפרשה בקרב הצבא והמפלגות החילוניות כניסיון לשנות את אופייה של המדינה. גל של הפגנות נגד היוזמה שטף את המדינה החל ב-14 באפריל 2007, וראש המטות המשולבים של טורקיה, הגנרל יאשאר בייקאניט (Yaşar Büyükanıt), הכריז כי הצבא, המופקד על שמירת אופייה החילוני של המדינה, לא יהסס להתערב ולהפעיל את סמכותו במידת הצורך. הבחירות לנשיאות אכן התקיימו ב-27 באפריל 2007, אך גול לא זכה בתמיכת שני שלישים מחברי האסיפה הלאומית כנדרש בחוקת טורקיה, לאחר שהליך הבחירות הוחרם על ידי רובם המכריע של חברי מפלגת העם הרפובליקאית. בית המשפט לחוקה של טורקיה (Anayasa Mahkemesi) פסק כי רוב של שני שלישים יידרש גם בסיבוב השני, אך סיבוב זה, שהתקיים ב-6 במאי 2007, הסתיים בדומה לקודמו. בו ביום הודיע גול על הסרת מועמדותו לתפקיד, ושלושה ימים לאחר מכן, ב-9 במאי 2007, בוטלו הבחירות לחלוטין בשל היעדר מועמדים. בעקבות המשבר הפוליטי החריף הודיע ארדואן ב-10 במאי 2007 על הקדמת הבחירות לאסיפה הלאומית.

בבחירות שהתקיימו ב-22 ביולי 2007, גרפה מפלגת הצדק והפיתוח 46.3% מקולות הבוחרים כאשר כ-80% מבעלי זכות הבחירה בטורקיה מימשו את זכותם והצביעו. היות שנוסף על מפלגת הצדק והפיתוח עברו את אחוז החסימה רק שתי מפלגות נוספות - מפלגת העם הרפובליקאית ומפלגת התנועה הלאומית (Milliyetçi Hareket Partisi, MHP) הימנית, מתורגמים הישגיה של המפלגה בבחירות ל-341 מושבים מתוך 550 המושבים באסיפה, דהיינו, רוב מוחלט של 62%. הצלחתה של המפלגה הוסברה בעיקר בהצלחותיה במישור הכלכלי והבינלאומי, אך גם בעליית קרנו של האסלאם במדינה. ב-28 באוגוסט 2007 נערכה באסיפה הלאומית הצבעה שלישית בעניין מועמדותו של גול לנשיא טורקיה. בסבב בחירה זה, שבו נדרש רוב רגיל, נבחר גול על ידי 339 חברי האסיפה לנשיאה האחד-עשר של טורקיה, והמפלגה בהנהגת ארדואן נחלה ניצחון פוליטי חשוב, והשיבה את המצב שלפני המשבר לקדמותו. ארדואן הציג את חברי ממשלתו (הממשלה ה-60 בתולדות המדינה) בפני עבדוללה גול ב-29 באוגוסט 2007, מיד לאחר היבחרו של האחרון לנשיא.

בבחירות שנערכו ב-2011, המשיכה לשמור מפלגת הצדק והפיתוח על הדומיננטיות שלה, וזכתה ברוב של 326 מתוך 550 מושבים.