פרקליטות המדינה
 סמל פרקליטות המדינה | |
 | |
| פרקליט המדינה הנוכחי, עמית איסמן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד המשפטים |
| סוכנות אם | היועץ המשפטי לממשלה |
| תאריך הקמה | 1948 |
| ממשלה |
 ישראל, ממשלת ישראל |
| תאריך כניסה | 27 ביוני 2021 |
| ראש | היועץ המשפטי לממשלה – גלי בהרב-מיארה |
| מנהל | פרקליט המדינה – עמית איסמן |
| מטה מרכזי | משרד המשפטים, ירושלים |
| עובדים | כ-2,060 עובדים. |
| https://www.gov.il/he/departments/state_attorney_office/govil-landing-page | |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
|
פְּרַקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות היא חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. עשיית הפרקליטות מתפרסת על תחומי משפט רבים, בהם הפלילי, האזרחי, החוקתי והמינהלי, הכלכלי-פיסקאלי, דיני עבודה וכן המשפט הבין-לאומי. בתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי.
פרקליטות המדינה מורכבת מ-14 יחידות מטה ומ-13 פרקליטויות מחוז. יש בה כ-1,750 עובדים, בהם למעלה מ-950 פרקליטים וכ-350 מתמחים. בראש הפרקליטות עומד פרקליט המדינה ולו ארבעה משנים – המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לעניינים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית.
על פי רוב, יחידות המטה הן המופיעות בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, ופרקליטויות המחוז הן המופיעות בבתי משפט השלום והמחוזי, בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין האזורי לעבודה ובטריבונלים אחרים (כגון: ועדות שחרורים שמונו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001) ובמקרים חריגים גם בערכאות אחרות דוגמת בית משפט לעניינים מקומיים, בית הדין הרבני וההוצאה לפועל.
בפרקליטות כ-2,060 עובדים, בהם כ-1,100 פרקליטים, כ-260 עובדים מנהליים, כ-45 חוקרים במחלקה לחקירות שוטרים, כ-375 מתמחים, כ-140 סטודנטים וכ-105 בני ובנות שירות.
הפרַקליטות כמאשימה במשפטים פליליים
חוק העונשין ודינים פליליים נוספים כפקודת הסמים המסוכנים, קובעים איסורים פליליים, שהפרתם תביא להגשת כתב אישום מטעם המדינה כנגד המפר. הפרקליטות, המייצגת את המדינה, היא המאשימה במשפטים אלו. בעבר, היה המאשים במשפט הפלילי היועץ המשפטי לממשלה. מאז אמצע שנות השבעים המאשימה היא מדינת ישראל.
במקרים של עבירות קלות, הנידונות בבית משפט השלום, כעבירות תעבורה, עבירות סמים קלות, ושאר עבירות שהעונש עליהן אינו כבד, מטפלים תובעים משטרתיים. תובעים אלו, שהם שוטרים, אינם עובדים בפרקליטות, ומקבלים את הסמכתם ממפכ"ל המשטרה.
ישנם סוגי עבירות, כעבירות על חוקי התכנון והבנייה או עבירות על חוקי רישוי עסקים, או על דיני איכות הסביבה בהן מייצגים את המדינה תובעים מטעם רשויות מקומיות, או משרדי ממשלה מסוימים. תובעים אלו הם לרוב משרדי עורכי דין פרטיים, המקבלים הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה. גם עבירות אלו הן לרוב עבירות קלות. כמו כן, בעבירות מסוימות, גם אדם פרטי רשאי להגיש כתב אישום, הקרוי "קובלנה פלילית".
טיפולה של הפרקליטות בתיק מתחיל לעיתים עוד בשלב בו אוספת המשטרה את הראיות נגד החשוד, בייעוץ לחוקרים ובליווי ההתנהלות סביב התיק, על מנת לוודא כי איסוף הראיות תקין או כי צעדים מסוימים בחקירה, כגון הפעלת סוכן או מתן מעמד עד מדינה הם חוקיים. לאחר מכן מטפלת הפרקליטות בענייני המעצר ובהארכתו מעת לעת. בהמשך, מוגש על ידי הפרקליטות כתב אישום, ומתנהל משפט, אותו מלווה הפרקליטות עד למתן גזר הדין. אם מוגש ערעור, מטפלת הפרקליטות אף בכך. בערעורים המוגשים לבית המשפט העליון מטפלת פרקליטות המדינה שמקום מושבה בירושלים. בערעורים אחרים מטפלים פרקליטי המחוזות. אם הורשע הנאשם בדין, ונגזרה עליו תקופת מאסר, מייצגת הפרקליטות את המדינה גם בפני ועדת השחרורים המחליטה על שחרורו בשל התנהגות טובה, ובעתירות אסירים בפני בתי המשפט בהם מוגשות עתירות אלו, הנוגעות לתנאי המאסר וזכויותיו של האסיר.
הפרקליטות כקובעת מדיניות אכיפת החוק
אחד ממרכיבי עבודתו של פרקליט המדינה הוא הנחיית הפרקליטים העובדים בפרקליטות המדינה. הנחיות אלה, המגיעות בכתב ממנו אל פרקליטי המחוזות ומהם ליתר הפרקליטים, נאספות לקובצי הנחיות, ואלה מתווים את מדיניותה של הפרקליטות[1]. מכיוון שפרקליטות המדינה משמשת גורם מלווה ומייעץ למשטרת ישראל בפלילים, משפיעות הנחיות פרקליט המדינה גם על מדיניות המשטרה.
דוגמה לקביעת מדיניות שכזו על ידי פרקליט המדינה היא הנחיה 2.5 של הפרקליטות, הקובעת את "מדיניות התביעה, בהעמדה לדין של עד תביעה או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה", ומיושמת על ידי המשטרה לפי ההוראה המעשית שמספרה 30.300.226.
דוגמה נוספת היא הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר[2], שניתנה ב-2013 ובוטלה ב-2016. ההנחיה הפכה את ההיתר החוקי של אדם להקליט שיחה בה הוא משתתף, לאיסור כשמדובר בהקלטת חקירתו במשטרה[3], עקב הגדרת המעשה כמנוגד, לכאורה, לסעיף 3 לחוק האזנת סתר, לפיו ”האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג”.
מבנה הפרקליטות
פרקליטות המדינה מחולקת לשניים: 14 יחידות המטה, אשר מרביתן יושבות בירושלים, והן המייצגות בדרך כלל את המדינה בפני בית המשפט העליון ועוסקות בקביעת מדיניות משפטית, ו-13 פרקליטויות מחוז, המייצגות את המדינה בתביעות פליליות ואזרחיות ביתר בתי המשפט ברחבי הארץ. בראש פרקליטות המדינה עומד פרקליט המדינה. אשר לו ארבעה משנים: לעניינים פליליים, לעניינים אזרחיים, לתפקידים מיוחדים ולאכיפה כלכלית.
בפרקליטות כ-2,060 עובדים, בהם כ-1,100 פרקליטים, כ-260 עובדים מנהליים, כ-45 חוקרים במחלקה לחקירות שוטרים, כ-375 מתמחים, כ-140 סטודנטים וכ-105 בני ובנות שירות.[דרוש מקור]
המשנים לפרקליט המדינה
ישנם ארבעה משנים לפרקליט המדינה המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לתפקידים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית, כהונתם של המשנים לפרקליט המדינה קצובה ל-8 שנים.
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים
החל משנת 2017 ממלא תפקיד זה עו"ד שלמה (מומי) למברגר[4]
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים עוסק בתחום המשפט הפלילי, בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות ובהנחיה המקצועית הניתנת בתחום הפלילי לכלל היחידות הפליליות בפרקליטות: שבעת מחוזות הפרקליטות ויחידות המטה בחטיבה הפלילית: המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, המחלקה הכלכלית, המחלקה לחקירות שוטרים, מחלקת הסייבר, המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, יחידת עררים ויחידת עיכוב הליכים. בנוסף, מנחה המשנה לעניינים פליליים גופי תביעה נוספים בתחום הפלילי.
תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים:
- קביעת יעדים ומדדים בתחום הפלילי והוצאת הנחיות מתאימות לכלל רשויות התביעה, האכיפה והחקירה בנושאים פליליים.
- כינוס פורומים מקצועיים בתחומים הבאים: תעבורה; עבירות גרם מוות ברשלנות (שלא בתאונות דרכים); עבירות מחשב וראיות דיגיטליות; חקיקה; סחר בבני אדם; עבירות נוער; שחיתות שלטונית; פסיכיאטריה; חומר חקירה וחסיונות; נפגעי עבירה; הבניית שיקול הדעת בענישה; חקירה והעדה של בעלי מוגבלות; עבירות צניעות; הגנה מן הצדק; סיגנט ואיכונים; הימורים באינטרנט; פיצויים לנאשם; הסדר מותנה. הפורומים משותפים ליחידות הפרקליטות, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשויות רווחה, שירות הביטחון הכללי, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי במשרד המשפטים, ועוד.
- כינוס פורום מנהלי היחידות העוסקות בתחום הפלילי בפרקליטות, לשם גיבוש מדיניות אכיפה אחידה.
- ייזום וליווי הליכי חקיקה פליליים.
- הנחיה מקצועית של גורמי אכיפה בהתאם לחוק ולפסיקה בנושאים בעלי משמעות רחבה ובתיקים פרטניים.
- ליווי תיקים פליליים מורכבים המתנהלים בחטיבה הפלילית וקבלת החלטות מתאימות.
- טיפול בעררים על סגירת תיקים בפרקליטות.
- מתן אישור להגשת כתבי אישום, בהם סמכות הטיפול הואצלה למשנה לעניינים פליליים מהיועץ המשפטי לממשלה, למשל, הגשת כתבי אישום בעבירות חוץ; הגשת כתב אישום בעבירות ביטחון; הגשת כתבי אישום בעבירות בעניינים שבצניעות בתוך המשפחה, תוך מתן תקופת התיישנות מיוחדת; הגשת כתב אישום נגד קטין, לאחר תום תקופת ההתיישנות; אישור מוקדם להגשת כתב אישום נגד נבחרי ציבור; מתן אישור להגשת בקשה להארכת מעצר מעבר ל-30 יום ללא שהוגש כתב אישום; ועוד.
- השתתפות בקבלת החלטות בתיקים פליליים רגישים, ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים
החל משנת 2016 ממלאת תפקיד זה עו"ד אורית קוטב[5]
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים מרכזת את עבודת המטה בפרקליטות האזרחית ועוסקת במגוון סוגיות אזרחיות, מכל תחומי המשפט האזרחי, בעיקר בשאלות בעלות השלכות רוחב משמעותיות. המשנה מובילה התווית מדיניות רחבה בנושאים אזרחיים אשר עולים מחיי "היום יום" של הפרקליטות האזרחית ומסדר היום הציבורי בכלל. המשנה לעניינים אזרחיים אחראית על ההנחיה המקצועית בתחום האזרחי לכלל היחידות האזרחיות בפרקליטות: ששת מחוזות הפרקליטות ויחידות המטה בחטיבה האזרחית: המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה הפיסקאלית, המחלקה למשפט העבודה והיחידה לאכיפה אזרחית.
המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית
החל משנת 2019 ממלאת תפקיד זה עו"ד ליאת בן-ארי שווקי[6].
המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית עומד בראש המטה לאכיפה כלכלית משולבת שהוקם בשנת 2010 בפרקליטות המדינה. מטרת העל של המטה לאכיפה כלכלית משולבת היא להגביר את אפקטיביות האכיפה על ידי הפרקליטות, באמצעות חוליות אכיפה כלכלית במחוזות הפרקליטות, ובאמצעות הרפרנטים המקצועיים ביחידות הפרקליטות השונות.
תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית:
- מהווה מוקד ידע לכל יחידות הפרקליטות בתחומי האכיפה הכלכלית.
- גיבוש הנחיות מקצועיות בתחומי האכיפה הכלכלית.
- תיאום פעילות הפרקליטות אל מול הגורמים המקצועיים במשטרת ישראל.
- הכשרת פרקליטים במסגרת השתלמויות מקצועיות בתוך הפרקליטות ומחוצה לה.
- ניהול פורום מקצועי "חילוט ואכיפה כלכלית" אשר בו משתתפים כלל גופי האכיפה הכלכלית – פרקליטות, משטרת ישראל, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, ועוד.
- איסוף וניהול נתונים שוטף.
- ביצוע בקרה על פעילותן של חוליות האכיפה הכלכלית ועל עמידת חוליות אכיפה כלכלית ביעדים ובמדדים שנקבעו בתוכנית העבודה.
- ליווי מקצועי של "תיקי דגל" הנוגעים לתחום האכיפה הכלכלית המשולבת.
- ייזום וליווי של הליכי חקיקה בתחום אכיפה כלכלית.
- פיתוח שיתוף הפעולה עם יחידות בפרקליטות ועם גורמים מחוץ לפרקליטות.
המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים
החל ממאי 2022 ממלא תפקיד זה עו"ד אלון אלטמן.
המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים עוסק בתחום המשפט הפלילי בעבירות ובנושאים הנוגעים לביטחון המדינה, להם השלכות רוחב משמעותיות. בכלל זה אמון המשנה לתפקידים מיוחדים על האכיפה בעבירות נגד ביטחון המדינה ובליווי מקצועי בתיקים ביטחוניים רגישים, בשיתוף עם צה"ל ושירות הביטחון הכללי (שב"כ).
תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים:
- ריכוז תחום עבירות הביטחון בפרקליטות המדינה וריכוז פעולות הפרקליטות מול מערכת הביטחון וצה"ל.
- ליווי והנחיה בחקירות ביטחוניות רגישות, וליווי תיקים רגישים שעניינם עבירות כנגד ביטחון המדינה.
- קביעת מדיניות אכיפה בעבירות נגד ביטחון המדינה.
- ריכוז הטיפול בתחום העבירות שעניינן חופש הביטוי: במסגרת זו, מחליט המשנה לתפקידים מיוחדים לפתוח בחקירה פלילית בעבירות כגון: הסתה לאלימות ולטרור, הסתה לגזענות, העלבת עובד ציבור, הסתה להשתמטות, תמיכה בארגון טרור, ועוד. במקרים המתאימים מחליט המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים על הגשת כתב אישום או מחווה את דעתו בפני פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה.
- ליווי שירות הביטחון הכללי בסוגיות שונות הקשורות לפעילותו.
- ייזום וליווי הליכי חקיקה בתחומי הביטחון.
- ניהול צוות בין-משרדי לתיאום אכיפת החוק כלפי ישראלים ביהודה ובשומרון שהוקם בהחלטת ממשלה בשנת 1994.
- קבלת החלטות אם לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ, בגין תלונותיהם של נחקרים.
לצד תפקידיו אלו, מוביל המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, מספר פרויקטים ניהוליים ארציים, עומד בראש מספר צוותי עבודה ומשמש כיו"ר ועדת האתיקה בפרקליטות המדינה.
יחידות המטה
בראש כל אחת מיחידות המטה עומד מנהל מחלקה או מנהל יחידה, הכפוף לפרקליט המדינה.
היחידה לעיכוב הליכים ויחידת העררים כפופות למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. היחידה לאכיפה אזרחית כפופה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים. החל משנת 2002 כהונתו של מנהל מחלקה קצובה ל-8 שנים למעט מנהלי מחלקות שמונו לפני 2002 שכהונתם איננה מוגבלת.
- המחלקה הפלילית מייצגת את המדינה בערעורים ועררים פליליים בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2019 עו"ד רחל מטר-סקופסקי[7]
- המחלקה האזרחית מייצגת את המדינה בערעורים אזרחיים בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומד החל משנת 2016 עו"ד ישראל בלום.
- מחלקת הבג"צים מטפלת בעתירות המוגשות לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ), בערעורים על החלטות בתי משפט לעניינים מינהליים, בבקשות רשות ערעור של אסירים ובהליכים נוספים[8]. בראש המחלקה עומד החל משנת 2018 עו"ד ענר הלמן[9]
- המחלקה הכלכלית מטפלת בתיקים פליליים העוסקים בפשיעה כלכלית, בראש המחלקה עומדת החל מ-2021 עו"ד עפרה לוי.
- מחלקת הסייבר אחראית על ההתמודדות עם הפשיעה והטרור במרחב האינטרנטי, מטפלת בתיקים פליליים בגין עבירות ברשת, עוסקת בהסרה של תכנים בלתי חוקיים ברשת ומלווה מקצועית את כלל יחידות הפרקליטות בנושא האזנות סתר וראיות דיגיטליות. בראש היחידה עומד החל משנת 2016 ד"ר עו"ד חיים ויסמונסקי.
- המחלקה הפיסקאלית אחראית על תחום המיסים, בהיבט האזרחי ובהיבט הפלילי וכן מייצגת את המדינה בערעורים בנושאי מיסים בבית המשפט העליון. בראש המחלקה עומד החל משנת 2016 עו"ד קמיל עטילה[10].
- המחלקה למשפט העבודה מופקדת על ייצוג המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים משפטיים הנדונים בבית הדין הארצי לעבודה ובבית המשפט העליון בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי, בראש המחלקה עומדת עו"ד מיכל לייסר.
- המחלקה לעניינים בין-לאומיים מטפלת בסכסוכים בין המדינה למדינות או ארגונים בין-לאומיים, בראש המחלקה עומדת עו"ד אפרת גרינבוים.
- המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מוסמכת לחקור חשד לעבירה שבוצעה בידי שוטר, אשר העונש הקבוע בצידה הוא מעל שנת מאסר, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2018 עו"ד קרן בר מנחם[11]
- המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין) העוסקת בעבירות פליליות בתחום התכנון והבנייה ובהנחיית התובעים המקומיים בכל רחבי הארץ, בנוסף מייצגת את המדינה בערעורים על עבירות בתחומי בתכנון והבנייה בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2017 עו"ד בת אור כהנוביץ'[12].
- היחידה לאכיפה אזרחית מתמקדת בהגנה על נכסי המדינה ויוזמת הגשת תביעות אזרחיות בשיעורים כספיים ניכרים בשם המדינה, בראש היחידה עומדת עו"ד אהובה כהן.
- היחידה לעיכוב הליכים עוסקת בבקשות לעיכוב הליכים שמגישים נאשמים במשפטים פליליים, בראש היחידה עומדת עו"ד תמר פרוש (במילוי מקום).
- יחידת עררים עוסקת בעררים המוגשים נגד החלטות המשטרה ופרקליטויות המחוז, בראש היחידה עומדת עו"ד תמר פרוש.
- יחידת הניהול היא גוף המטה של פרקליט המדינה לניהול הפרקליטות. עיקר תפקידה הוא לסייע ליחידות הפרקליטות השונות בגיבוש אסטרטגיה, בראש היחידה עומד החל משנת 2013 עו"ד יריב רגב.
פרקליטויות המחוז
בכל מחוז גאוגרפי קיימות שתי פרקליטויות מחוז: פרקליטות פלילית, האמונה על ייצוג המדינה כמאשימה בתיקים הפליליים שהתרחשו בשטחה ושהטיפול בהם הוא בסמכות הפרקליטות (להבדיל מהתביעה המשטרתית); ופרקליטות אזרחית, אשר אמונה על ייצוג המדינה כתובעת וכנתבעת בהליכים אזרחיים. בתל אביב ישנה פרקליטות מחוז שלישית, העוסקת בתיקי מיסוי וכלכלה בפריסה ארצית. פרקליטות המחוז הצעירה ביותר היא פרקליטות מחוז צפון (אזרחי), אשר הוקמה בשנת 2018.
בראש כל אחת מפרקליטויות המחוז עומד פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה, כהונתו של פרקליט מחוז קצובה ל-8 שנים.
מתחת לפרקליט המחוז ישנו את המשנה לפרקליט המחוז, ומתחתיהם יש ראשי תחומים שהם ראשי צוותים האמונים על הפרקליטים תחתיהם.
פרקליטויות המחוז הן:
פרקליטות מחוז צפון
- פרקליטות מחוז צפון (פלילי) בראשה עומדת החל משנת 2019 עו"ד אילנה ירושלמי[13]
- פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) בראשה עומד, החל מהקמתה בשנת 2018, עו"ד איתן לדרר (אשר שימש לפני כן כפרקליט מחוז חיפה (אזרחי)[14]).
פרקליטות מחוז חיפה
- פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) בראשה עומדת החל משנת 2018 עו"ד אילה פיילס-שרון.
- פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) בראשה עומדת החל משנת 2021 עו"ד הילה כץ.
פרקליטות מחוז מרכז
- פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) בראשה עומדת החל משנת 2023 עו"ד לילך דיין[15] (למעט המחלקה הפיסקאלית של מחוז מרכז שעדיין פועלת במחוז תל אביב)
- פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) בראשה עומדת החל משנת 2018 פרקליטת המחוז עו"ד רחל אבישר-אבלס[16]
פרקליטות מחוז ירושלים
- פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) (כולל אזור יהודה ושומרון) בראשה עומדת החל משנת 2023 עו"ד קרן יוסט
- פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) (כולל אזור יהודה ושומרון) בראשה עומד החל משנת 2017 עו"ד דני ויטמן[17]
פרקליטות מחוז דרום
- פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בראשה עומד החל משנת 2016 עו"ד ציון אילוז[18]
- פרקליטות מחוז דרום (פלילי) בראשה עומד החל משנת 2022 עו"ד ארז פדן[19]
פרקליטות מחוז תל אביב
- פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) בראשה עומדת החל משנת 2023 עו"ד מירב קניג-ולרשטיין
- פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) בראשה עומדת החל משנת 2017 עו"ד אשרה גז-איזנשטיין[20]
- פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) בראשה עומד החל משנת 2020 עו"ד יוני תדמור[21] (פרקליטות מיסוי וכלכלה מתמחה בטיפול בעבירות צווארון לבן – שחיתות שלטונית, תאגידית ועבירות כלכליות לרבות תיקי ניירות ערך ומס מורכבים, בשל אופי התיקים והתמקצעות המחוז בנושאי הליבה שבטיפולו, פרקליטות מיסוי וכלכלה מטפלת בתיקים בפריסה ארצית.)
פרַקליטי המדינה
| מספר | שם | תמונה | תקופת כהונה | תפקידים ציבוריים לאחר הכהונה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | חיים כהן | 
|
1948–1949 | שר המשפטים היועץ המשפטי לממשלה המשנה לנשיא בית המשפט העליון |
| 2 | ארווין שמרון | 
|
1950–1953 | יו"ר הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל |
| 3 | קולין גילון | 
|
1953–1961 | נפטר בעת כהונתו |
| ממלא מקום | ש. קווארט | 
|
1961–1962 | |
| 4 | צבי בר-ניב | 
|
1962–1969 | נשיא בית הדין הארצי לעבודה |
| 5 | גבריאל בך | 
|
1969–1982 | שופט בית המשפט העליון |
| 6 | יונה בלטמן | 
|
1982–1988 | מבקר האוניברסיטה העברית |
| 7 | דורית ביניש |
|
1989–1995 | נשיאת בית המשפט העליון |
| 8 | עדנה ארבל |
|
1996–2004 | שופטת בית המשפט העליון |
| 9 | ערן שנדר[22] |
|
2004–2007 | |
| 10 | משה לדור[23] | 
|
2007–2013 | |
| 11 | שי ניצן[24] | 
|
2013–2019 | רקטור הספרייה הלאומית |
| ממלא מקום | דן אלדד[25] | 
|
פברואר–אפריל 2020 | |
| ממלא מקום | אביחי מנדלבליט[26] | 
|
אפריל 2020 – ינואר 2021 | |
| 12 | עמית איסמן |
|
23 בינואר 2021 – מכהן | כיהן כממלא מקום החל מינואר 2021 ועד 27 ביוני 2021 |
ביקורת על הפרקליטות
ביקורת מוסדית
ערכים מורחבים – נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
בעקבות תלונות על אופן התנהלות הפרקליטות[27] הוקמה בשנת 2013 נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, ("נבת"ם"), הכפופה למשרד המשפטים, ותפקידה לבצע ביקורת מערכתית יזומה, ולברר תלונות על פרקליטות המדינה, מערך התביעה במשטרת ישראל ועורכי הדין שקיבלו מהיועץ המשפטי לממשלה ייפוי כוח לצורך ייצוג. באוגוסט 2016 הוחלפה נציבות זו בנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
הצעות לשינוי מבני
בנייר מדיניות של פורום קהלת הוצע לחזק את ההפרדה המוסדית בין הגוף האחראי לייצג את הממשלה בערכאות לבין הגוף המייעץ לה משפטית, זאת בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה. (מבחינה מנהלית אכן קיימת הפרדה בין פרקליטות המדינה (ייצוג) לבין מחלקת ייעוץ וחקיקה והיועצים המשרדיים (ייעוץ). אך שניהם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ונטען כי ניכרת השפעה של הקשרים בין המחלקות.) הנימוק להפרדה הוא שמתן ייעוץ פתוח הכולל את ההסתייגויות יקשה על אותו הגוף לייצג לבסוף את ההחלטה שהתקבלה, לעיתים על אף ההסתייגויות. בנוסף, הבדל מהותי בין תפקיד הייעוץ לתפקיד הייצוג הוא שבעוד שייעוץ מכוון לשקף את המצב המשפטי הקיים, ייצוג בבית המשפט אמור לעיתים לחתור לשכנע את בית המשפט לשנות את ההלכה הנוהגת. אם בשלב הייעוץ תמך הפרקליט בהתנהלות מסוימת לאור תפישתו את הדין הקיים, הרי שלא יהיה לו עניין בשלב הייצוג לחתור לשינוי ההלכה, כדי להצדיק את עמדתו המוקדמת. בהקשר לנוהג בארצות הברית הוזכר כי חשיפת מוקדמת של הצד השני לטיעון המשפטי (בשלב הייעוץ) עלולה ליצור בעיה לממשל בדיון שיתקיים בבית המשפט[28].
ראו גם
לקריאה נוספת
- מרדכי קרמניצר, "תפקידו של התובע בהליך פלילי", פלילים ה-173 (1996).
- עוזי פוגלמן, "מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה", משפט וממשל ו-173 (2001).
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פרקליטות |
| ערך מילוני בוויקימילון: פרקליטות המדינה |
פרקליטות המדינה, ברשת החברתית פייסבוק
פרקליטות המדינה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- אתר פרקליטות המדינה
- עידו באום, הרפורמה שהחלישה את כושר העמידה של הפרקליטות, באתר TheMarker, 13 במאי 2012
- שלומית צור, "מי שחושב שעבירות הבנייה יפחתו רק באכיפה – טועה", באתר גלובס, 20 בספטמבר 2016
- היועמ"ש נשאר לבד, המשטרה תקועה: ההשלכות של דחיית מינויי הבכירים, באתר ynet, 25 באוגוסט 2020
הערות שוליים
- ^ דברי המבוא למאגר הנחיות פרקליט המדינה באתר משרד המשפטים
- ^ הנחיות פרקליט המדינה: הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר באתר משרד המשפטים
- ^ עו"ד שולמית קהלת-אורן, האם מותר לנחקר להקליט את החקירה המשטרתית?
- ^ חן מענית, עו"ד שלמה למברגר מונה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, באתר גלובס, 8 בפברואר 2017
- ^ כתב כלכליסט, עו"ד אורית קוטב תהיה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, באתר כלכליסט, 20 ביולי 2016
- ^ חן מענית, אבישי גרינצייג, עו"ד ליאת בן ארי מונתה למשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2019
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, עו"ד רחל מטר-סקופסקי, תושבת אפרת, תשמש בתפקיד ותחליף את עו"ד ג'ואי אש., באתר ערוץ 7, 24 ביוני 2019
- ^ אסנת מנדל, על עבודת הפרקליט במחלקת הבג"צים, מעשי משפט ב', 2009
- ^ יאיר אלטמן, מנהל חדש למחלקת הבג"צים: עו"ד ענר הלמן, באתר ישראל היום, 4 בינואר 2018
- ^ חן מענית, עו"ד קמיל עטילה נבחר למנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות, באתר גלובס, 24 בינואר 2016
- ^ האישה הראשונה בראשות המחלקה לחקירות שוטרים: הפרקליטה קרן בר-מנחם, באתר הארץ, 19 בפברואר 2018
- ^ חן מענית, מחלקה חדשה בפרקליטות המדינה: הנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש, באתר גלובס, 31 בינואר 2017
- ^ עו"ד ירושלמי (51), נשואה ואם לחמישה, ניהלה במסגרת תפקידה האחרון בין היתר את תיק רצח הנערה שלי דדון ז"ל., באתר ערוץ 7, 4 באפריל 2019
- ^ נועם שרביט, עו"ד איתן לדרר יחליף את פנינה שרצקי כפרקליט מחוז חיפה בתחום האזרחי, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2008
- ^ נחמן שפירא, עו"ד לילך דיין תמונה לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז – אזרחי, באתר Bizportal, 12 ביולי 2023
- ^ שירות כלכליסט, עו"ד רחל אבישר-אבלס נבחרה לפרקליטת מחוז מרכז, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2018
- ^ מערכת "כל העיר", עו"ד דני ויטמן נבחר לפרקליט מחוז ירושלים – פלילי, באתר "כל העיר", 2 במרץ 2017
- ^ עו"ד ציון אילוז נבחר לתפקיד פרקליט מחוז דרום (אזרחי) בפרקליטות המדינה., באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2016
- ^ עו"ד ארז פדן נבחר לפרקליט מחוז דרום, באתר ערוץ 7, 2 באוקטובר 2022
- ^ גלעד מורג, פרקליטת מחוז תל אביב: התובעת בתיק הברנוער שקרס, באתר ynet, 25 באפריל 2017
- ^ אבישי גרינצייג, מועמד יחיד: עו"ד תדמור מונה לתפקיד פרקליט מיסוי וכלכלה, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2020
- ^ יובל יועז, פרקליט המדינה הבא – ערן שנדר, לשעבר ראש היחידה לחקירת שוטרים, באתר TheMarker, 22 ביולי 2004
- ^ נטע סלע, פרקליט המדינה הבא: משה לדור, באתר ynet, 13 בנובמבר 2007
- ^ גיל קלנר, אחד משלהם: שי ניצן מונה לפרקליט המדינה, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2013
- ^ חן מענית, למינוי הזה מנדלבליט יתקשה להתנגד: עו"ד דן אלדד ימונה לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה, באתר גלובס, 2 בפברואר 2020
- ^ טובה צימוקי, ynet, מנדלבליט: "ממחר אחליף את מ"מ פרקליט המדינה", באתר כלכליסט, 3 במאי 2020
- ^ זאב סגל, פרקליטות בלא ביקורת, באתר הארץ, 2 במרץ 2009
- ^ אביעד בקשי, היועץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת, תשעח, 2017.
| פרקליטי המדינה | ||
|---|---|---|
|
פרקליטות המדינה39731012Q7603051