אמי פלמור
| |||||||
| |||||||
אמי פלמור (נולדה באוגוסט 1966) היא עורכת דין ישראלית, שכיהנה כמנכ"לית משרד המשפטים מ-1 בפברואר 2014 ועד ספטמבר 2019.
ביוגרפיה
פלמור נולדה בירושלים להורים ניצולי שואה ומסורבי עלייה מרומניה שעלו לישראל בשנת 1960. אביה, אליעזר, ששלט בשפות רבות, שירת כדיפלומט בשגרירויות ישראל בבלגיה, בנורווגיה, בארגנטינה, בצרפת, באורוגואי ובאונסק"ו. אמה, שושנה, שורדת מחנה בטרנסניסטריה, הייתה כימאית ועבדה במפעל לייצור תרופות. שמה הפרטי, אמי, מורכב מהאותיות הראשונות של שמות סבתא אסתר וסבתא רבתא מיכל, שנספו בשואה.
פלמור למדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר. את שירותה הצבאי עשתה ביחידה 8200 של חיל המודיעין, בין השנים 1984–1986.
בשנת 1990 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית והתמחתה אצל השופט צבי טל בבית המשפט המחוזי בירושלים ואצל עו"ד יאיר גולן (בתחום הפלילי). פלמור היא בוגרת קורס גישור למנהלים במשרד המשפטים של מכון "גומא", בוגרת הקורס לפיתוח מנהלים בכירים של מכון ברנקו וייס, בוגרת הקורס לניהול איכות למצוינות בשירות המדינה של המכללה למנהל ובוגרת התוכנית למדיניות חברתית ולמינהל של מכון ברוקדייל (ג'וינט ישראל).
קריירה מקצועית
בין השנים 1991–1996 עבדה כעורכת דין בתחום האזרחי במשרד עו"ד כרמלי-ארנון בירושלים, והתקבלה כשותפה במשרד בשנת 1995; בין השנים 1996–1999 שימשה כפרקליטה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה במשרד המשפטים, ובמסגרת תפקידה ניהלה הליכים משפטיים בתחום הפלילי והופיעה בבית המשפט העליון; בשנת 2000 מונתה למנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, תפקיד בו כיהנה במשך 14 שנים, ובמסגרתו הייתה אמונה על הכנת המלצת שר המשפטים לנשיא המדינה בבקשות חנינה. בין היתר, שימשה במסגרת התפקיד כאחראית מטעם שרי המשפטים על משימות מיוחדות הקשורות לאיתור חיילי צה"ל הנעדרים, וכן כחברה בוועדה שעסקה בשחרור אסירים ביטחוניים לרשות הפלסטינית, במסגרת משא ומתן מדיני, במסגרת זו שימשה גם כחברה בצוות המשא ומתן לשחרורו של גלעד שליט (2011-2006), ויצרה מנגנון משפטי שהפך את החנינות שניתנו במסגרת שחרור האסירים בעסקה לחנינות על תנאי, באופן שמאפשר החזרה מידית למאסר של מחבלים, אשר יתפסו בביצוע מעשי טרור נוספים, לריצוי עונשם המקורי. במסגרת מילוי תפקידיה אלה, יזמה והקימה את מאגר המידע האנליטי בנושא אסירים ביטחוניים בשיתוף שירות הביטחון הכללי (שב"כ), שירות בתי הסוהר (שב"ס) והפרקליטות הצבאית.
תפקידים נוספים שמילאה במסגרת נוסף על תפקידה כמנהלת מחלקת החנינות:
- יו"ר ועדת זכאות לנפגעי עבירות המתה (בשיתוף משטרת ישראל ומשרד הרווחה);
- יו"ר ועדת האתיקה הרפואית בשירות בתי הסוהר;
- חברה בצוות בראשות השר לביטחון הפנים לטיפול בשובתי רעב מקרב האסירים הביטחוניים - יוזמת שינוי ותיקון בנוהלי משרד הבריאות בכל הנוגע לטיפול בשובתי הרעב ושותפה לתיקון חקיקה בנושא;
- יוזמת וממונה על הקמת מנהלת ארצית לוועדות השחרורים בהתבסס על דו"ח פלמור לבדיקת עבודת ועדות השחרורים;[1]
- חברה בוועדת קנאי לתיקון חוק המרשם הפלילי;
- חברת מועצה ברשות לשיקום האסיר;
- שופטת בבית הדין המשמעתי לערעורים של שירות בתי הסוהר;
- ממונה מטעם מנכ"ל משרד המשפטים על התוכנית האסטרטגית להטמעת איכות השירות במשרד המשפטים.
כמנכ"לית משרד המשפטים
ב-1 בפברואר 2014 החלה לכהן כמנכ"לית משרד המשפטים במקומו של ד"ר גיא רוטקופף, לאחר שמונתה לתפקיד על ידי הממשלה בהצעת שרת המשפטים ציפי לבני, והמשיכה לכהן בתפקיד לאחר מינויה של איילת שקד לתפקיד שרת המשפטים בחודש מאי 2015.
עם כניסתה לתפקיד, הדגישה פלמור את תפקידו של משרד המשפטים כמשרד חברתי המעניק שירות לציבור, לצד מרכזיותו כמשרד מטה בתחום הייעוץ המשפטי והחקיקה בממשלה, והובילה שורת רפורמות ארגוניות במטה המשרד וביחידותיו המקצועיות. בין היתר: הקימה את חטיבת תכנון המדיניות והאסטרטגיה במשרד והובילה את המעבר לתכנון רוחבי ושיטתי בכל יחידות המשרד, בהתאם ליעדי הממשלה; הקימה את אגף השירות לציבור, לפיתוח והטמעה של תורת שירות לציבור וניהול רוחבי של כל ערוצי הקשר עם הציבור; וכן הביאה לפיצול אגפי המינהל, הלוגיסטיקה וההון האנושי (שרוכזו תחת גורם מטה אחד) כחלק ממהלך כולל לביסוס מומחיות וקשב ניהולי בתחומי הליבה של מטה המשרד.
ב-23 ביולי 2019 פורסם שתסיים את תפקידה כמנכ"לית משרד המשפטים, לבקשת שר המשפטים החדש, אמיר אוחנה.[2] אוחנה התכוון למנות תחתיה את מקורבו אופיר כהן, אך בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון, הקפיא בג"ץ את המינוי ופלמור נשארה בתפקיד עד תום הבירור המשפטי.[3] ב-11 בספטמבר מונתה סיגל יעקבי להחליפה כממלאת מקום מנכ"לית המשרד.[4]
רפורמות ומהלכים מרכזיים
במהלך כהונתה יזמה, הובילה והוציאה אל הפועל רפורמות ומהלכים במשרד המשפטים, במערכת המשפט ובממשלה. בין השאר:
תכננה והוציאה אל הפועל, יחד עם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, את הרפורמה הארגונית במחלקת ייעוץ וחקיקה; הובילה את היערכות מערכת המשפט ליישום הרפורמה בחדלות פירעון; יזמה והקימה מיזם ממשלתי להנגשת זכויות חברתיות באמצעות אתר "כל-זכות"[5]; יזמה והובילה את הרפורמה במסלול ההכשרה וההסמכה של רואי חשבון וביטול שנת ההשלמה[6]; הובילה את רפורמת השירותים הדיגיטליים בתחום המקרקעין (טאבו דיגיטלי)[7]; הקימה את היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות[8]; הוציאה אל הפועל תוכנית חומש לטיוב רגולציה, שהביאה לשיפור משמעותי בדירוג מדינת ישראל במדד Doing Business של הבנק העולמי[9]; הקימה את בתי הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, יזמה וביצעה את הרפורמה הארגונית וההתייעלות בבתי הדין המנהליים בתחום ההגירה (איחוד בתי הדין לביקורת משמורת ובתי הדין לעררים); הקימה את מחלקת הניו מדיה בדוברות משרד המשפטים לחיזוק הקשר הישיר עם הציבור; הובילה את התיאום בין גופי הממשלה בהליך הצטרפות מדינת ישראל לארגון ה-FATF למאבק בהלבנת הון ומימון טרור[10]; עמדה בראש ועדת היישום של דו"ח שרית דנה בנושא התביעה החיצונית והקימה את המחלקה להנחיית תובעים חיצוניים; הקימה את ועדת המשמעת העצמאית לדין משמעתי לרואי חשבון[11]; יזמה וביצעה מהלך לחיזוק טוהר המידות במוסדות התכנון באמצעות הסדרת הייעוץ המשפטי לוועדות המחוזיות לתכנון ובניה[12]; השלימה את הטמעת פרויקט "גיידסטאר" לשקיפות עמותות ברשות התאגידים[13]; יזמה והוציאה אל הפועל מתווה חנינות מיוחד ליוצאי אתיופיה[14]; הוציאה אל הפועל את תוכנית הקמת מבנה משרד המשפטים החדש בקריית הלאום במטרה לאחד את יחידות המשרד תחת קורת גג אחת ולהעביר יחידות ארציות מתל אביב לירושלים.
הון אנושי וגיוון תעסוקתי
פלמור פעלה רבות לחיזוק, טיפוח והתמקצעות ההון האנושי במשרד. בתקופתה הוקם במשרד מערך הדרכה חדש ופותחו תוכניות הכשרה והדרכה מקצועיות לאלפי עובדי המשרד במגוון מקצועות שונים. פלמור יזמה והקימה את תוכנית "פורום משפיעים" לקידום ופיתוח מנהיגות צעירה במשרד המשפטים, שזכתה להצלחה גדולה ויושמה לאחר מכן בארגונים נוספים בממשלה.
פלמור נחשבת לחלוצה בתחום הגיוון התעסוקתי בממשלה כולה, היא פרסמה לראשונה דו"ח שנתי שקוף ומפורט על מידת הגיוון התעסוקתי במשרד, שאומץ לאחר מכן על ידי נשיא המדינה, ראובן ריבלין[15] ומנכ"לי משרדים נוספים, ויזמה שורה של הכשרות לעובדי המשרד בתחום יצירת סביבת עבודה מעודדת רב-גוניות. יוזמותיה של פלמור הפכו אותה לדמות מזוהה עם מהלכי גיוון תעסוקתי ולדוברת מבוקשת בנושא, והיא פעלה לקדמו מול משרדים נוספים בממשלה, משרדי עורכי דין במגזר הפרטי וחברות פרטיות. ביום העצמאות ה-68 למדינת ישראל נבחרה על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה כמדליקת "משואה אלטרנטיבית" על תרומתה לאמון הציבור בשירות הציבורי בזכות מהלכיה לקידום גיוון תעסוקתי במשרד המשפטים ובממשלה.[16] בדצמבר 2019 נבחרה לקבל את אות החיים המשותפים של עמותת יוזמות אברהם בהוקרה על פועלה על עשייתה לקידום גיוון בשירות המדינה ולמיגור הגזענות.[17]
בחודש אוקטובר 2018 פרסמה לראשונה בממשלה אמנת איזון בית-עבודה במשרד המשפטים, שמגבילה את שעות ההתקשרות עם העובדים ומאפשרת גמישות תעסוקתית. האמנה פורסמה כמענה לתופעת השחיקה בקרב עובדי המשרד בפרקליטות המדינה וביחידות נוספות.[18]
תפקידים נוספים שמילאה במסגרת כהונתה כמנכ"לית משרד המשפטים:
- מנכלי"ת בתי הדין הרבניים בשנים 2014 - 2015.
- יו"ר מועצת רואי חשבון בישראל;
- יו"ר הוועדה לאישור העסקת יועצים משפטיים חיצוניים בשירות המדינה
- יו"ר הוועדות לבחירת מועמדים לכהונת דיינים של בתי הדין לביקורת משמורת ובתי הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל
- יו"ר הוועדה לאישור כשירותו של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית
- חברת הוועדה לאישור סניגורים צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי
- יו"ר הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה
- יו"ר הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות במדינות זרות
- יו"ר הוועדה לעניין ההסכם בין ממשלת ישראל לבין המרכז הבהאי העולמי
- יו"ר ועדת המנכ"לים הקבועה לתיאום המאבק בסחר בבני-אדם
- יו"ר ועדת הרישיונות לנוטריונים
- יו"ר הוועדה המשפטית המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית
- חברת ועדת ההיגוי הממשלתית לשיפור וייעול תהליכי עשיית עסקים בישראל
- חברת הוועדה העליונה למשק לשעת חירום
- חברת מועצת מקרקעי ישראל והמועצה הארצית לתכנון ובניה
- חברת ועדת שירות המדינה
- חברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין.
בתקופת כהונתה כמנכ"לית נרשמה גם התעוררות בתחום פעילות הפנאי של עובדי המשרד. בין היתר הוקמו להקת משרד המשפטים "הקול שפיט" וקבוצת הריצה של המשרד "צדק צדק תרדוף".
צוותים ממשלתיים בראשותה
במהלך כהונתה מונתה לעמוד בראש מספר צוותים ממשלתיים בנושאים חברתיים בוערים על סדר היום של הממשלה, בהם: הצוות הממשלתי למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, שמינתה עדת השרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי, בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו[19]; הצוות הממשלתי לצמצום צריכת מופקרות, שמינתה שרת המשפטים איילת שקד, והצוות הממשלתי להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה, שמינתה ממשלת ישראל בהחלטה מס' 2345 מיום 29.1.2017.
הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה
בחודש פברואר 2016 מונתה לעמוד בראש הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה, שהקימה ועדת השרים לעניין קידום שילובם בחברה הישראלית של אזרחי ישראל ממוצא אתיופי, בראשות ראש הממשלה, בנימין נתניהו.[19]
הדו"ח המסכם של עבודת הצוות (דו"ח פלמור)[20] הוגש בחודש אוגוסט 2016 וכלל סקירה ושיקוף של האירועים המשמעותיים שחוו יוצאי אתיופיה כגילויי גזענות ואפליה. הצוות בראשות פלמור הציג למעלה מ-50 המלצות, אותן אימצה ותקצבה הממשלה, ורובן ככולן יושמו באופן מלא.[21]
המלצות מרכזיות:
- הקמת יחידת תיאום ממשלתית למאבק בגזענות, שתרכז את הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה, תהווה כתובת ייעודית לריכוז ולטיפול יעיל ומקצועי בתלונות שיתקבלו מיוצאי אתיופיה בעניין גזענות ואפליה ותשמש גורם מנתב לגופים המוסמכים על פי דין;
- מינוי ממונה לתחום הגזענות בכל משרדי הממשלה, שיהווה כתובת משרדית להגשת תלונות והפנייתן לגורם המוסמך על פי דין, ירכז את הפעולות המשרדיות בנושא גזענות וייעץ למנכ"ל בתחומים המקצועיים של מניעת גזענות. הממונה יהיה כפוף מקצועית ליחידת התיאום;
- נקיטת הליכים משמעתיים נגד עובדים בשירות הציבורי ונגד בעלי מקצועות מוסדרים שיואשמו ב"הטרדה גזעית";
- החלת פיילוט שיזמה המשטרה בעניין נשיאת מצלמות גוף בתחנות המשטרה בערים שיש בהן שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה;
- קביעת נהלים לגבי יישום סמכותם של שוטרים לפנות לאזרחים בבקשה להזדהות ואופן מימוש הסמכות כאשר לא מוצגת התעודה כמבוקש;
- הקמת עתודה למורים מצטיינים יוצאי אתיופיה להכשרה לניהול בתי-ספר;
- הגברת השימוש בתכנים וספרים בנושא של היסטוריה ומורשת יוצאי אתיופיה.
- הקמת מאגר מומחים מקרב יוצאי אתיופיה להנכחה חיובית בתקשורת.
הצוות לצמצום צריכת מופקרות
בחודש יוני 2016 מונתה על ידי שרת המשפטים, איילת שקד, לעמוד בראש צוות ממשלתי לבחינת כלים לצמצום צריכת המופקרות בישראל. הצוות הגיש דו"ח מסכם בחודש דצמבר 2017.[22] בחודש דצמבר 2018 נחקק חוק איסור צריכת מופקרות שתהליך חקיקתו הסתמך במידה רבה על עבודת הצוות הממשלתי בראשות פלמור.[23]
הצוות להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה
בחודש ינואר 2017 מינתה הממשלה את פלמור לעמוד בראשות הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה. מסקנות הצוות הוגשו בדו"ח מסכם שפורסם בחודש יולי 2018.[24]
לאחר כהונתה במשרד המשפטים
במאי 2020 מונתה לחברה במועצה המפקחת על פייסבוק של חברת פייסבוק, ערכאת ערעורים עליונה בנושאי סינון וחסימת תכנים באתר פייסבוק, שבה 20 חברים מרחבי העולם.[25]
פעילות למען הקהילה
- פרטי באופן ציבורי - פלמור יזמה, בשיתוף עם משרד החינוך, פרויקט חינוכי למניעת פגיעה מקוונת ושמירה על פרטיות ברשת. במסגרת הפרויקט העבירו מאות עורכי דין ועובדים במשרד המשפטים אלפי שיעורים בחטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ שיעורים על הסכנות הכרוכות בפגיעה מקוונת והשלכות החברתיות והפליליות שעשויות להיות לשיתוף תוכן פוגעני ברשתות חברתיות. הפרויקט התקיים במשך ארבע שנים רצופות (2015–2018) והשתתפו בו מאות בתי ספר בכל רחבי הארץ.[26]
- ליווי אישי וחניכה מקצועית (מנטורינג) - כמנהלת בכירה בשירות הציבורי השתתפה פלמור בתוכניות ליווי וחניכה מקצועיים ואישיים במגוון מסגרות בהן: תוכנית המנטורינג של ארגון בוגרי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית; תוכנית המנהלים לתואר שני במדיניות ציבורית של בית הספר למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית; תוכנית המנטורינג להעצמת נשים של חברת פייסבוק (SheShe) תוכנית המנטורינג של עמותת "עולים ביחד"; ובתוכנית המנטורינג לפיתוח מנהיגות נשית של נציבות שירות המדינה "נבחרת המנטוריות בשירות המדינה".[27]
- חניכת נוער בסיכון בפנימיית קריית יערים - הדרכת חוגי משפט ואקטואליה לנוער בסיכון בין השנים 2009–2014.
חיים אישיים
פלמור היא גרושה, אם לבן ולבת ומתגוררת במבשרת ציון. אחיה, יגאל פלמור, הוא דובר הסוכנות היהודית, ששימש בעבר כדובר משרד החוץ.
קישורים חיצוניים
- אמי פלמור | פנים, כאן תאגיד השידור הישראלי
- אמי פלמור, דוח בדיקה על עבודת ועדות השחרורים
- יובל יועז, כך שחררנו את גלעד שליט - ראש מחלקת חנינות מדברת, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2011
- יובל יועז, עו"ד אמי פלמור תמונה למנכ"לית משרד המשפטים, באתר גלובס, 12 בינואר 2014
טלי חרותי-סובר, "להגיד 'רוצים גיוון בתעסוקה', זה יפה - אבל צריך לחזר אחרי עובדים מתאימים", באתר TheMarker, 19 במרץ 2015- יהודה יפרח ונטעאל בנדל, "אני משחררת מחבלים, הבן שלי עוצר אותם", באתר nrg, 7 באוקטובר 2016
- רותה קופפר, "צמחתי במערכת, מלמטה. זו הסיבה ששתי שרות בחרו בי", באתר כלכליסט, 4 באפריל 2017
- שחר שחר, "תודה לאל שאני לא פוליטיקאית. גם עכשיו, כמנכ"לית משרד המשפטים, ההחלטות שאני מקבלת לא מתקרבות באמת לקרסוליים של ההחלטות שאמורה לקבל השרה, זו שיושבת בממשלה ובקבינט", באתר לשכת עורכי הדין, יולי 2017
- הדס בשן, מנכ"לית משרד המשפטים: "גבות הורמו כשאיילת שקד לא פיטרה אותי", באתר את, 2 בדצמבר 2018
- אלה לוי-וינריב, "השיח על עולם המשפט צריך להתמקד במה שמעניין את הציבור ביום-יום", באתר גלובס, 18 במאי 2019
- מרב בטיטו, אמי פלמור, מה הכי הפריע לך בפיטורים ממשרד המשפטים? "הניסיון לצבוע אותי פוליטית כדי להצדיק את המהלך הזה", באתר "ידיעות אחרונות", 7 באפריל 2020
- עפרה לקס, עניין אישי והפעם עם אמי פלמור, בעיתון בשבע, 14 בפברואר 2019
הערות שוליים
- ^ אמי פלמור, דוח בדיקה על עבודת ועדות השחרורים, יולי 2010
- ^ אבישי גרינצייג, סערה במשרד המשפטים: המנכ"לית הודחה על ידי השר אמיר אוחנה, באתר מעריב אונליין, 23 ביולי 2019
- ^ טלי חרותי-סובר, מכה לאוחנה: אופיר כהן לא ימונה למנכ"ל משרד המשפטים לפני הבחירות, באתר TheMarker, 8 בספטמבר 2019
- ^ חן מענית, שר המשפטים אמיר אוחנה בחר בסיגל יעקובי כמ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2019
- ^ יניב הלפרין, הממשלה והג'וינט ישקיעו 10 מיליון שקלים באתר כל זכות, באתר "אנשים ומחשבים", 7 באוגוסט 2017.
- ^ עמרי מילמן, תבוטל שנת ההשלמה לרואי החשבון, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2019.
- ^ מהפכה בשירותי הטאבו: שירות מקוון יקצר 30% מהתורים בלשכות, באתר וואלה!, 11 ביולי 2016
- ^ אתר האינטרנט של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות
- ^ זינוק של 41 מקומות בדירוג רישום נכס במדד Doing Business, באתר ערוץ 7, 31 באוקטובר 2018
- ^ ענת רואה ועמרי מילמן, ישראל הצטרפה לארגון FATF הבינלאומי הפועל נגד הלבנת ההון ומימון הטרור, באתר כלכליסט, 10 בדצמבר 2018
- ^ אלה לוי-וינריב, מהשנה הבאה: רו"ח יעמדו לדין משמעתי בפני ועדה עצמאית, באתר גלובס, 8 במאי 2018
- ^ יעל דראל, תוך שנה: אסור להעסיק יועצים משפטיים חיצוניים בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה, באתר כלכליסט, 15 ביוני 2014
- ^ טלי חרותי-סובר, העמותות נחשפות: הושק אתר גיידסטאר החדש, באתר TheMarker, 2 במאי 2018
- ^ מנחם שטאובר, לרגל חג הסיגד: ריבלין ושקד קוראים ליוצאי העדה האתיופית להגיש בקשה למחיקת רישום פלילי, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2018
- ^ אלה לוי-וינריב, רוב נשי במשרד המשפטים: 57% מהמנהלים במשרד - נשים, באתר גלובס, 5 במרץ 2019
- ^ לתפארת הדמוקרטיה הישראלית, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאי 2016
- ^ טקס הענקת אות החיים המשותפים לשנת 2019, באתר יוזמות אברהם, דצמבר 2019
- ^ הילה ויסברג, מנכ"לית משרד המשפטים לא רוצה שתעבדו יותר מדי: אל תתקשרו לעובדים כשהם מקלחים את הילדים, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2018
- ^ 19.0 19.1 מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית – אישור תכניות משרד הביטחון וצה"ל, משרד הכלכלה והתעשייה, נציבות שירות המדינה, השלמת תוכנית המשרד לביטחון הפנים והקמת צוות לטיפול בגזענות, החלטה מספר 1107 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 4 בפברואר 2016
- ^ דו"ח הצוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה, באתר משרד המשפטים, יולי 2016
- ^ מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית – אימוץ המלצות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה (אתפ/10), החלטה מספר 1958 של ממשלת ישראל, משנת 2016, באתר של משרד ראש הממשלה, מיום 19 באוגוסט 2016
- ^ דו"ח הצוות הבין-משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת מופקרות, דצמבר 2017
- ^ חן מענית, חוק המאבק בצריכת המופקרות אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2018.
- ^ דו"ח מסכם - הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה, יולי 2018
- ^ אורי ברקוביץ', מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור תכהן ב"בית משפט עליון" לתוכן של פייסבוק, באתר גלובס, 6 במאי 2020
- ^ יהושע בריינר ודב גיל-הר, תופעת השיימינג: חצי מהאישומים בגין הפצת תכנים מיניים - נגד תלמידים, באתר וואלה, 8.2.2016
- ^ חן ארצי-סרור, הדרך למעלה - כך תגיעי לתפקיד בכיר, באתר ynet, 26 באפריל 2019
| מנכ"לי משרד המשפטים | |
|---|---|
|
אמי פלמור35046818Q16338504