המרכז למחקר מדיני
המרכז למחקר מדיני (בראשי תיבות: ממ"ד) הוא גוף המודיעין וההערכה של משרד החוץ בישראל. המרכז אחראי על לימוד וניתוח מגמות ותהליכים במזרח התיכון ועיבוד החומר לצורכי יחידות המשרד בישראל ולנציגויותיו בחו"ל. המרכז מהווה חלק מקהילת המודיעין הישראלית.
היסטוריה של המרכז
בשנת 1950 הוקם אגף החקר במשרד החוץ במטרה "לעסוק בחקר מדיני וכלכלי הקשור במכלול יחסי החוץ של ישראל". עד 1951 עסק המרכז גם בנושאי מודיעין. ב-1952 הפך האגף ל"מחלקה לחקר מדיני"[1].
ב-1963 המליצה ועדת ידין-שרף לחזק את המחלקה אך המלצה זו לא התבצעה[2].
ב-1974 המליצה ועדת אגרנט להפוך את המחלקה ליחידה עצמאית המסוגלת לתת הערכות מדיניות-ביטחוניות המקבילות להערכות חטיבת המחקר של אמ"ן. בעקבות ההמלצה הפכה המחלקה ל"מרכז למחקר ולתכנון מדיני" ולחברה בקהילת המודיעין הישראלית.
ב-1977 הוחלט שהתכנון המדיני יתבצע על ידי גוף אחר במשרד החוץ. בעקבות כך הפך המרכז ל"המרכז למחקר מדיני".
ב-2004 המליצה הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק להקצות אמצעים לתפקוד אפקטיבי של המרכז, או לחלופין לוותר עליו כגורם התורם לגיבוש הערכת מודיעין לאומית.
ב-2007 המליצו ועדת וינוגרד וועדת שחק על הגדלת כוח האדם ושיתוף המרכז בחומר מסווג של קהילת המודיעין[3].
תפקידי המרכז
בתחילת דרכו התמקד המרכז במזרח התיכון על גורמיו ומרכיביו השונים. כיום הוא עוסק גם בהיבטים בינלאומיים גלובליים.
המרכז אחראי על עדכון שוטף של הנהלת משרד החוץ בסוגיות המזרח התיכון, בלימוד וניתוח המגמות והתהליכים הפוקדים את האזור ובעיבוד החומר לצורכי יחידות המשרד בישראל ולהזנת נציגויותיו בחו"ל.
המרכז כפוף למנכ"ל משרד החוץ, וראש המרכז הוא פקיד במעמד של סמנכ"ל.
הממ"ד שותף להצגת המודיעין השנתית בקבינט המדיני-ביטחוני בה הוא מציג את עיקרי תמונת המצב בזירה הבינלאומית ובנושאי המזרח התיכון.
הצלחות וכשלונות בולטים
- המרכז העריך נכון כי המשטר הסורי לא יתמוטט בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה[4].
- המרכז התריע על עימות אפשרי לפני מבצע צוק איתן
- המרכז לא העריך נכון את הצלחתו של דאעש.
מבנה ארגוני
המרכז כולל עשרות חוקרים ודיפלומטים. המרכז מורכב מארבע יחידות:
- חטיבת המזרח התיכון
- מז"ת 1: מצרים, מגרב, סודאן, בינערבי, אסלאם
- מז"ת 2: ירדן, פלסטינים
- מז"ת 3: עיראק, אירן, סעודיה, מפרציות
- מז"ת 4: סוריה, לבנון
- החטיבה הבינלאומית
- בינ"ל 1: ארצות הברית, אירופה
- בינ"ל 2: רוסיה, אסיה
- המחלקה להיבטים כלכליים ואסטרטגיים
- המחלקה לאיסוף וניתוב (אית"ן)
ראשי הארגון
בין ראשי הארגון ניתן למנות את:
- יהושע רביב (1974-1977)
- משה ששון (1977-1978)
- פנחס-נתן אליאב (1979-1982)
- יצחק אורון (1982-1985)
- אריה לוין (1985-1988)
- דוד אפק
- יהוידע חיים (2000-2002)
- הרי קני-טל (2003-2006)
- נמרוד ברקן (2006-2010)
- דוד ולצר (2010-2012)
- בני דגן (2012-2017)
- דוד עקוב (מ-2017)
קישורים חיצוניים
- המרכז למחקר מדיני באתר משרד החוץ.
הערות שוליים
- ^ המרכז למחקר מדיני באתר משרד החוץ, גרסה שמורה מ-9 בספטמבר 2003
- ^
אמיר אורן, המגילות הגנוזות של המודיעין, באתר הארץ, 4 בפברואר 2014
- ^ רועי נחמיאס, שואפים לקריירה במשרד החוץ? הנה הצ'אנס, באתר ynet, 12 בדצמבר 2007
- ^ רועי קייס, הכירו את גוף המודיעין שנשאר בצל, באתר ynet, 13 ביולי 2016
| קהילת המודיעין הישראלית | ||
|---|---|---|
| יחידות מודיעין בצה"ל | אגף המודיעין • חיל המודיעין• להק המודיעין • מספן המודיעין • מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים | |
| משרד ראש הממשלה | המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים • שירות הביטחון הכללי• המטה לביטחון לאומי | |
| משרד החוץ | המרכז למחקר מדיני | |
| משטרת ישראל | אגף המודיעין במשטרת ישראל | |
| ארגונים לשעבר | נתיב (לשכת הקשר) • הלשכה לקשרי מדע • ש"י • חיל האיסוף הקרבי • משרד המודיעין | |
| ארגונים נוספים | ועדת ראשי השירותים • המרכז למורשת המודיעין | |