ליל הברווזים (1959)
ליל הברווזים הוא פרשת תרגיל לגיוס כוחות מילואים שהתרחשה ב-1 באפריל 1959. בתרגיל שודרו ברדיו בדרמטיות סיסמאות לגיוס מילואים פומבי, מבלי שקדמה לכך כל מתיחות צבאית. הפרשה זכתה לכינוי "ליל הברווזים" על שם אחת הסיסמאות - "ברווזי מים".
הכרזת גיוס
במשך כל שעות היום של 1 באפריל 1959 הוכרז במהדורות החדשות של "קול ישראל" כי בערב עומדת להתפרסם "הודעה חשובה ביותר". בימים אלו טרם החלו שידורי טלוויזיה בישראל, ושידורי "קול ישראל" (ששידר אז ברשת אחת בלבד) זכו לשיעורי האזנה גבוהים. ההכרזה זרעה בהלה בישראל והתרגשות בין חברי הכנסת, שהיו מכונסים אז לישיבה רגילה של הכנסת. אחדים מחברי הכנסת דרשו להכריז על הפסקה לשם התייעצות דחופה.
בחדשות השעה 9 בערב ב"קול ישראל", פורסמה הודעת גיוס פומבי, שקראה להתייצבותן של שלוש יחידות מילואים שסיסמאות הגיוס שלהן היו "להקת אמנים", "ארשת חשיבות" ו"ברווזי מים". הסיסמאות שודרו בעברית ובשמונה שפות נוספות, ללא הודעה על כך שמדובר בתרגיל[1].
ההכרזה הדרמטית זרעה בהלה רבה בישראל, עוררה מתיחות מיידית בין ישראל לבין שכנותיה, וגרמה לגיוסי חירום בצבאות מצרים וסוריה ולמצב כוננות בירדן. בישראל היו משוכנעים כי מלחמה עומדת לפרוץ בכל רגע. גם באירופה ובארצות הברית דיווחו על "גיוס כללי" בישראל[2].
מנחם בגין, מנהיג תנועת החרות שבאופוזיציה, הצהיר מעל במת הכנסת: "אם צבאנו המגויס, כתוצאה ממה שאירע, ייקרא לפעולה, כולנו נעמוד מאחוריו". שר האוצר לוי אשכול התקשר מבניין הכנסת, ששכנה אז ב"בית פרומין" בירושלים, לביתו של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בתל אביב וחזר לאולם המליאה והודיע מעל הבמה כי להודעת הגיוס אין כל משמעות וכי הממשלה מצטערת על אופן הפרסום[3].
למחרת היום, ב-2 באפריל, הודיע דובר צה"ל שהודעת הגיוס הייתה קריאה רגילה לאימונים שגרתיים ופרסומה בפומבי בא לבחון את מהירות התגייסותן של יחידות המילואים בקריאה פומבית.
בסדרת התעודה "הרמטכ"לים" נטען כי מטרת הגיוס הייתה למשוך את המצרים למארב אווירי - המצרים נהגו באותה עת לבצע גיחות סיור וצילום, כולל באזור הקריה למחקר גרעיני. עזר ויצמן הציע להכריז על תרגיל גיוס פיקטיבי, ולארוב למטוסי חיל האוויר המצרי שיבואו לברר במה העניין. המצרים לא נפלו במלכודת, ולא שלחו את מטוסיהם[4].
ועדת החקירה
שלוש מסיעות הכנסת, חרות, המפד"ל והציונים הכלליים, העלו ב-3 באפריל הצעת אי-אמון בממשלה על רקע הודעת הגיוס, שגרמה בהלה בארץ ומתיחות במדינות ערב. בתגובה לביקורת, ראש הממשלה דוד בן-גוריון כינס את הרמטכ"ל חיים לסקוב ואת ראשי אגפי המטכ"ל לישיבה דחופה שבה הוחלט על הקמת ועדת חקירה לבירור התקלה.
ועדת החקירה, בראשותו של עו"ד יעקב שמשון שפירא, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, משה נכט ומנכ"ל משרד העבודה, אלוף (מיל.) יוסף אבידר, הגישה ב-6 באפריל לראש הממשלה את מסקנותיה, שהטיחו ביקורת קשה על התנהלות צה"ל. בעקבות המלצות הוועדה החליט בן-גוריון באותו יום להדיח מתפקידיהם את ראש אג"ם, האלוף מאיר זורע, ואת ראש אמ"ן, האלוף יהושפט הרכבי, מבלי להורידם בדרגה.
זורע, שהיה מועמד לתפקיד הרמטכ"ל, הועבר לפיקוד הצפון במקום יצחק רבין, שמונה לראש אג"ם. הרכבי יצא לחופשת לימודים ולאחריה פרש מהצבא. במקומו מונה חיים הרצוג לראש אמ"ן, בפעם השנייה, לאחר שעמד בראשו בשנים 1948 – 1950.
ראו גם
לקריאה נוספת
- נסים משעל, 70 לישראל, ידיעות ספרים, עמ' 79
קישורים חיצוניים
- "ליל הברווזים" - דו"ח ועדת החקירה הממשלתית, תערוכה באתר של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אורי דן, הד רחב לפרסום המתעה על התמרון של 3 יחידות צה"ל, מעריב, 2 באפריל 1959
- בהלה בירדן, מעריב, 2 באפריל 1959
- ינון רויכמן, המלחמה שלא היתה - בחזרה אל "ליל הברווזים", באתר ynet, 17 באוגוסט 2006
- ירון דרוקמן, "ליל הברווזים": התרגיל שכמעט גרם למלחמה, באתר ynet, 5 באפריל 2014
- יעל גרינפטר, הברווזים שהכניסו עם שלם להיסטריה, באתר הארץ, 31 במרץ 2016
- גלית עדות, פחד באפריל: "המתיחה" הצה"לית שכמעט הובילה למלחמה כוללת במזרח התיכון, באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2019
- יוסף ארגמן, ששים שנה לליל הברווזים וה"משקם" של אמ"ן - חיים הרצוג מבט מל"מ 84, עמ' 35-34, אוגוסט 2019
הערות שוליים
37085866ליל הברווזים (1959)