הגדת פראג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העמוד הראשון בהגדת פראג

הגדת פראג היא הגדה של פסח שהודפסה על ידי גרשֹם כהן בפראג בשנת רפ"ז-1526. זוהי ההגדה המצוירת המודפסת הראשונה ששרדה, ומאז הופעתה הודפסה מספר רב של פעמים. ההגדה, שהייתה הראשונה שהודפסה במרכז אירופה לאחר גירוש היהודים מספרד בשנת 1492, שימשה כאבטיפוס למהדורות מאוירות שהודפסו אחריה. איוריה נעשו בטכניקה של חיתוכי עץ והיא שייכת לגרסה האשכנזית של ההגדה בה לציור יש קשר ענייני אל הכתוב, ובשל ראשוניותה קבעה את האיורים והנושאים המרכזיים שהופיעו בהגדות שיוצרו אחריה.

תיאור ההגדה

בהגדה יש דגש על הפרטים השונים והאותיות המודגשות. מופיעים בה למעלה מ-60 איורים העשויים מחיתוכי עץ ומתארים טקסים סמליים ואלמנטים תנ"כיים ורבניים ואחרים המקשרים בין העבר לחזון והגאולה העתידית מהגלות. השילוב קיים בבניית ההגדה מבחינה ספרותית, באיוריה, בתוספות, בשירים ובפירושים.

בהגדה מופיעות תיבות מאוירות. שמו של מדפיס ההגדה הוא גרשם בן שלמה הכהן, שבסיוע של אחיו, גרונם כץ, סיים את ההגדה ביום האחרון של שנת 1526, כ"ו בטבת רפ"ז. אמן חיתוכי העץ היה ככל הנראה אדם בשם חיים שחור או שוורץ, שכן האות ש' נמצאת בארבעה מחיתוכי העץ; עם זאת ייתכן שחלקם נעשו על ידי אמנים אחרים.

ההגדה מייצגת את נטיית האמנים למעבר מספר מצויר לספר מודפס. קיימות ארבע קבוצות של חיתוכי עץ, מילים מעוצבות, גבולות של העמודים השלמים, נופים כלליים ודמויות בשוליים. עם זאת האמן חסך במספר חיתוכי העץ על ידי שימוש חוזר של אלמנטים שיוצר תחושת אחידות ועושר של פרטים בהגדה.

בהגדה מעורבבים נושאים יהודים מסורתיים יחד עם מוטיבים נוצריים, ששולבו באומנויות שונות באותה התקופה, מוטיבים ואיקונוגרפיה שהתמזגו יחד עם סגנון אופנתי ועכשווי של הצגת תיאורים דתיים על פי טעמו האישי של האמן.

בהגדה מובאים מנהגי הסדר, שחלקם הוא הבסיס למנהגים שאנו נוהגים עד ימינו אנו. בשולי ההגדה הודפס פירוש ההגדה. אחד הדברים המפורסמים ביותר בהגדה היא הערה שמתייחסת למילה מרור בהגדה, ושאומרת: "יש מנהג בעולם שהאיש מורה על האשה משום שנאמר אשה רעה מר ממות". ישנן גם מהדורות עם ציור של גבר המצביע על אשתו.

שירי ההגדה

השיר חד גדיא, אינו מופיע בהגדה משנת רפ"ז - 1526, אך נדפס לראשונה לצד תרגום בגרמנית בהגדה של שנת ש"ן - 1590.[1]

יש הסבורים כי השיר אחד מי יודע נדפס לראשונה בהגדת פראג ש"ן (1590) עם תרגום ליידיש. השיר נכלל בהגדות של שאר עדות ישראל החל מהמאה ה-19.[2]

דפוסי צילום בולטים

  • הגדה של פסח: חקק גרשם בן שלמה הכהן בשתוף אחיו גרונם, תל אביב: סיני, תשי"ד 1954. (במקביל יצאה מהדורת דפוס צילום מוקטן: "הגדה של פסח: הקרויה הגדה של גרשם כהן, היא ההגדה הראשונה שיצאה לאור בדפוס")
  • הגדה של פסח: מבית דפוסו של גרשם כהן: פראג, ה'רפ"ז / The Haggadah of Passover: A Facsimile of the Prague Haggadah, 1526, ניו יורק: האחים שולזינגר, תשכ"ד.
  • הגדה של גרשם כהן: ההגדה הראשונה שיצאה בדפוס בעיר פראג בשנת רפ"ז (1527), ירושלים: משרד השיכון; תל אביב: אורצל, תשכ"ה. (דפוס צילום מוקטן, בתוספת מבוא)

ההדרה ויצירות בהשראת ההגדה

  • הגדת פראג: הר' יהושע יוסף גולדברג, ירושלים: תשע"ז. ההדיר מחדש את ההגדה, והוסיף מקורות למנהגים ולפירושים המופיעים בה. הגדת פראג באוצר החכמה.
  • כריכת עור: הוצאת 'מילר ספרים' הטביעה את תמונת אחד העמודים, על גבי כריכת עור[3].
  • כריכת הגדה של פסח: על גבי כריכת הגדה של פסח ביד הראשונים ירושלים: תשע"ט, הוטבע העמוד הראשון של הגדת פראג, תוך השמטת המוטיבים הנוצריים והנשיים שבעמוד זה.

לקריאה נוספת

  • יוסף תבורי, 'אומנות הדפוס והציורים בהגדת פראג', אוהב ספר (כתב עת לתולדות הדפוס העברי) 1 (תשמ"ז), יג–כא (המאמר הופיע באותו קובץ גם באנגלית, וגרסה נוספת בתוך שנה בשנה תשס"א.)
  • מלכה רוזנטל, 'האמן כפולמוסן', בספרה: פולמוס ורוחניות באמנות היהודית ועוד, ירושלים: אקדמון, תש"ס, 45–51.

Charles Wengrov, Haggadah and Woodcut: An Introduction to the Passover Haggadah completed by Gershom Cohen in Prague, Sunday, 26 Teveth, 5287 (Dec. 30, 1526), New York: Shulsinger Bros., 1967. ("Published to accompany its fasimile edition")

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חד גדיא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
  2. ^ יעל לוין, אחת מי יודע? פורסם במוסף 'שבת' - 'פסח' 'מקור ראשון', י'א בניסן תשע"א, 15.4.2011
  3. ^ הגדה ש"פ פראג עתיק
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0