דב רפל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דב רפל
דב רפל
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 19 באוקטובר 1916
ורשה
פטירה 23 בדצמבר 2003 (בגיל 87)
קבוצת יבנה
מקום קבורה בקבוצת יבנה
ידוע בשל כ-200 מאמרים וכ-20 ספרים בתחומי הפילוסופיה של החינוך, מחשבת ישראל ותולדות עם ישראל
תפקיד מרצה וסופר
תואר רב ופרופסור
השקפה דתית ציונות דתית
בת זוג פנינה (פאולה) שטייגר

דב רַפֶּל (כ"ב בתשרי ה'תרע"ז, 19 באוקטובר 1916כ"ח בכסלו ה'תשס"ד, 23 בדצמבר 2003) היה פרופסור ורב, חוקר נודע בפילוסופיה של החינוך, של תולדות עם ישראל ומחשבת ישראל.

ביוגרפיה

רפל נולד בוורשה שבפולין. הוסמך לרבנות בבית הספר תחכמוני בעירו, ולמד אצל ההיסטוריון מאיר בלבן. בשנת 1936, בגיל 20, עלה לארץ ישראל, ולבניו הסביר זאת יותר מ-60 שנים מאוחר יותר: ”לא רציתי להיות כמו יאנוש קורצ'אק, עמו נפגשתי, ולא רציתי לעשות את התורה קרדום לחפור בה. ביקשתי להגשים את רעיון גרעין "ירדן" של בח"ד (ברית חלוצים דתיים), ולעלות לארץ ישראל.”[1] בעקבות כך החביא את תעודת ההסמכה שלו, ופנה ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו שם, קיבל שלוש מלגות הצטיינות מהן התקיים עד תום הלימודים, ולאחר מכן החל ללמד ב"בית צעירות מזרחי" בירושלים, שם הפכה אחת התלמידות לאשתו לעתיד - פנינה (פאולה) שטייגר, להם נולדו חמישה ילדים, ביניהם יואל רפל ונחמיה רפל.

בהמשך הוא לימד בבתי הספר מקוה ישראל ו"מוריה" בתל אביב-יפו. ב-1946 עבר לגור בקבוצת יבנה, שם ייסד את ישיבת כרם ביבנה ואת המכללה למורים שבגבעת וושינגטון - אותה ניהל במשך שנים רבות, וכן לימד בישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים. כן שימש במשך כ-30 שנים מרצה באוניברסיטת בר-אילן, בתחילה לפילוסופיה ובהמשך לפילוסופיה של החינוך, והקים בה את המחלקה ללימודי יסוד ביהדות, כמו כן הרצה באוניברסיטאות נוספות בעולם. בחייו פרסם כ-200 מאמרים מדעיים, וכ-20 ספרים, ביניהם יסודיים בתחומם, כמו "הוויכוח על הפלפול" ו"שבע החכמות".

נפטר בקבוצת יבנה ב-23 בדצמבר 2003.

פרסומיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ממאמריו:

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25848442דב רפל