רבי פפייס
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| מקום פעילות | ארץ ישראל. |
|---|---|
| תקופת הפעילות | הדור השני לתנאים |
| בני דורו | רבי יהושע בן חנניה, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי עקיבא. |
רבי פפייס (נקרא גם רבי פפיס, או רבי פפוס), הוא תנא בדור ראשון שלאחר חורבן הבית, הדור השני לתנאים, היה מחכמי יבנה.
מעדויותיו
רבי פפייס חי בסוף ימי בית המקדש השני ואחריו, לאחר החורבן מסר עדויות הלכתיות על זמן הבית.
במסכת עדיות נמנית רשימה של עדויות שלו, רובם יחד עם רבי יהושע, ובחלקם מכוונים נגד שיטת רבי אליעזר.
- העיד רבי פפייס על מי שנזר שתי נזירות שאם גלח את הראשונה יום שלשים, שמגלח השניה יום ששים. ואם גילח יום ששים חסר אחד, יצא, שיום שלשים עולה לו מן המנין.[1]
- העיד רבי יהושע ורבי פפייס על ולד של שלמים שיקרב שלמים, שרבי אליעזר אומר שולד שלמים לא יקרב שלמים וחכמים אומרים יקרב, אמר רבי פפייס אני מעיד שהיתה לנו פרה זבחי שלמים ואכלנוה בפסח ואכלנו ולדה שלמים בחג.[2]
- הם העידו על ארוכות של נחתומים שהן טמאות, שרבי אליעזר מטהר.
- הם העידו על תנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא שהוא טמא, שרבי אליעזר מטהר.
- הם העידו שמעברין את השנה בכל אדר, שהיו אומרים עד הפורים.[3]
מדרשותיו
רוב אמרותיו של רבי פפייס, הן דרשות בענייני אגדה, על כמה מהם התבטא רבי עקיבא "דייך פפוס".
- דרש רבי פפיס "והוא באחד ומי ישיבנו"[4] דן יחידי לכל עולם, ואין להשיב על דברי מי שאמר והיה העולם. אמר ליה רבי עקיבא דייך פפיס שלא להשיב על דברי מי שאמר והיה העולם, לפי שהכל באמת והכל בדין.[5].
- דרש רבי פפיס "הן האדם היה כאחד ממנו"[6] וגו'. כיחידו של עולם. אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס אמר לו מה את מקיים היה כאחד ממנו אמר לו כאחד ממלאכי השרת. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא מלמד שנתן לפניו הקדוש ברוך הוא שני דרכים דרך החיים ודרך המות. וברר לו דרך המות והניח לו דרך החיים.[7]
- דרש רבי פפיס "וימירו את כבודם בתבנית שור"[8]. שומע אני בשור של מעלן תלמוד לומר "אוכל עשב". אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס אמר לו ומה אתה מקיים "וימירו את כבודם בתבנית שור" בשור של שאר ימות השנה, תלמוד לומר "אוכל עשב". אין לך מנוול ומשוקץ כשור, בשעה שאוכל עשב.[9]
- דרש רבי פפייס "לססתי ברכבי פרעה"[10]. לססתי כתיב, אמר הקדוש ברוך הוא כשם שששתי על המצריים לאבדן בים, כך ששתי לאבד שונאיהם של ישראל. ומי גרם להם להנצל מימינם ומשמאלם בזכות התורה שעתידין לקבל מימינו של הקדוש ברוך הוא. שנאמר מימינו אש דת למו.[11] ומשמאלם, זו מזוזה. דבר אחר מימינם, זו קריאת שמע. ומשמאלם, זו תפילה. אמר לו רבי עקיבא דייך פפיס כל מקום שנאמר שישה כתיב בשי"ן וכאן בסמ"ך. אמר ליה ומה את מקיים לסוסתי ברכבי פרעה וכו'[12]
לקריאה נוספת
- מנין התנאים בערכו.
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ה', משנה ז'.
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ז', משנה ו'.
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ז', משנה ז'.
- ^ ספר איוב, פרק כ"ג, פסוק י"ג.
- ^ שיר השירים רבה, פרשה א', פסקה ט'.
- ^ ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"ב.
- ^ שיר השירים רבה, פרשה א', פסקה ט'.
- ^ ספר תהלים, פרק ק"ו, פסוק כ'.
- ^ שיר השירים רבה, פרשה א', פסקה ט'.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק ט'.
- ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק ב'.
- ^ שיר השירים רבה, פרשה א', פסקה ט'.