רבי מאיר שמחה הכהן
רבי מאיר שמחה הכהן, צולם בשנת 1924 | |
לידה | ה'תר"ג |
---|---|
פטירה | ד' באלול ה'תרפ"ו (בגיל 83 בערך) |
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ה'תר"ג, 1843 - ד' באלול ה'תרפ"ו, 14 באוגוסט 1926) מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה. ספריו החשובים הם "אור שמח" על הרמב"ם לאחר פטירתו פורסמו חידושיו לתורה בספר "משך חכמה" ("משך" הם ראשי התיבות של שמו) ו"חידושי רבינו מאיר שמחה על הש"ס" על התלמוד הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.
ביוגרפיה
נולד בעיר בוטרימוניס באזור וילנה בליטא לרב שמשון קלונימוס קלמן הכהן[1] ולאסנת. והתפרסם כגאון מצעירותו, מגיל בר מצווה למד באיישישוק אצל רבי משה דנישבסקי. בגיל 17 נשא את חיה בתו של הרב צבי פלטיאל מקובסקי מביאליסטוק והתגורר אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות יחד עם ידידו רבי יוסף זונדל הוטנר. בביאליסטוק התקרב גם לרב המקומי, רבי יום טוב ליפמן הלפרין שקירב אותו ולמד עמו בחברותא. כך למד גם עם הרב יצחק ליב גרוסברג, מחבר "שי למורא" על מסכת בכורות[2].
בתרמ"ח (1888) נתמנה לרב ליטאי בדווינסק לאחר פטירתו של הרב ראובן הלוי לוין שכיהן בתפקיד זה בשמונה שנותיו האחרונות (מאוחר יותר היה הרוגוצ'ובר הרב החסידי שם). איסר הראל, יליד העיר, מתאר בספרו "ביטחון ודמוקרטיה", מאורע שהסעיר את כל העיר וקשור ישירות לר' מאיר שמחה: "...בעיצומה של התפילה, שהייתה נרגשת ביותר ומלווה זעקות שבר, פרצו יהודים מבוהלים לבית הכנסת, וצעקו שהמים עומדים בכל רגע לשטוף את העיר. ר` מאיר שמחה קם ממקומו עטוף בטליתו, ושם פעמיו לעבר הסוללה, ואחריו כל הקהל בטליתות. הרב עלה על הסוללה, עמד עליה, והתפלל לירידת המים. ואכן, תוך כדי תפילה החל הקרח לנוע ממקומו, הקרח נבקע, והמים החלו יורדים בנהר. הייתי על הסוללה, צעדים מספר מר` מאיר שמחה..."[3]
פירושו לתורה מלא במקוריות ובחידוד. מפירושי התנ"ך שנכתבו בדורות האחרונים, הוא אולי המצוטט ביותר. חוגים דתיים שונים לחלוטין התענגו עליו ומצאו בו סמך להשקפותיהם, מהחרדים ועד ישעיהו ליבוביץ. בין השאר הזהיר בו את אלו הסוברים כי "ברלין היא ירושלים" כי "רוח סופה וסער" תעקרם ממקומם, אזהרה שהתגשמה עשור אחרי פטירתו.
הוא התייחס בחיבה ליישוב הארץ, אם כי התריע נגד הגדרת הציונות כגאולה[4]. במכתב שכתב לקק"ל, ופורסם בעיתון התור בשנת תרפ"ב כתב: ”כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא, ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון ש"סר פחד השבועות" וברישיון המלכים, קמה מצוות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה למקומה. ומצוה על כל איש לסייע בכל יכלתו לקיים מצוה זו...”[5][6].
משפחתו
אשתו מרת חיה מקובסקי מביאליסטוק.
בתו היחידה אסנת נישאה לרב אברהם לופטביר מחבר השו"ת 'זרע אברהם'. זמן קצר לאחר הנישואין חלתה במחלה חשוכת מרפא. שניהם נפטרו בדמי ימיהם חשוכי ילדים.
הנצחתו
על שמו נקראה ישיבת אור שמח בירושלים ובמונסי בארה"ב, ועל שם ספרו הישיבה הקטנה "משך חכמה" בבני ברק, וכן רחוב בעל אור שמח בשכונת מעלות דפנה בירושלים, רחוב אור שמח בבית שמש ורחוב משך חכמה במודיעין עילית.
חיבוריו
- משך חכמה על התורה, נכתב בצעירותו (בהיותו בן 17) ויצא לאור כשנה לאחר פטירתו.
- אור שמח על סדר המשנה תורה לרמב"ם, נדפס לראשונה בתרפ"ו (אותה שנה בה נפטר).
- חידושי רבינו מאיר שמחה על הש"ס על סדר התלמוד בבלי והתלמוד ירושלמי.
לקריאה נוספת
- הרב זאב אריה רבינר, מרן רבנו מאיר שמחה הכהן זצ"ל, תל אביב תשכ"ז.
- רבי מאיר שמחה מדווינסק, סדרת "אור עולם", רשת אור החיים.
- י. קאהן, מראה כהן, תולדות חיי בעל האור שמח.
- אשר ברגמן, האור שמח, תולדות חייו ומשנתו של רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק.
- אהרן סורסקי, רבי מאיר שמחה מדווינסק, בית יעקב: ירחון לענייני חינוך, ספרות ומחשבה, אלול תשכ"ו, עמ' 6–7.
- יונה בן-ששון, מערכות האלוקות ומעגלות עולם נברא במשנתו העיונית של בעל "משך חכמה" : התאולוגיה והמטפיזיקה של ר’ מאיר שמחה הכהן, אשל באר-שבע ב' (1981), עמ' 355–378.
- אהרן פיצ’ניק, הגאון רבי מאיר שמחה זצ"ל על חיבת הארץ ופחד השבועות, ברקאי א' (תשמ"ג), עמ' 37–41.
- עוזי קלכהיים, כלל ישראל והלכות ציבור במשנתו של הגאון ר’ מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל על פי ספרו "משך חכמה", מנחה לאי"ש (תשנ"א), עמ' 323–336.
- הרב יהודה קופרמן, מבוא לספר משך חכמה על התורה.
- יונה בן ששון, משנתו העיונית של בעל משך חכמה, מכללת ליפשיץ, תשנ"ו.
- נפתלי רוטנברג, מלך, ראשי-עם ושבטי ישראל: שוויון בפני החוק בפירושו של בעל המשך חכמה, בתוך: הוגים בפרשה, ידיעות ספרים 2005, עמ' 638–645.
- הרב חיים דרוקמן, קמעא קמעא, פרק ו', בהוצאת ידיעות אחרונות והמכון התורני אור עציון, מהדורה מורחבת תשע"ח.
קישורים חיצוניים
- מכתב בכתב ידו של ה"אור שמח", אל הגאון ר' ישראל אבא ציטראן אב"ד פתח תקווה, בכתב ידו וחתימתו.
- סרטון המנציח עליה של שרידי קהילת דווינסק לקברי ה"אור שמח" וה"רוגצ'ובר" ב-28 פברואר 2011
- בן-ציון אייזנשטט, כהן, הרב מאיר שמחה, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 39, באתר HebrewBooks
- 'ר' מאיר־שמחה ב"ר שמעון־קלמן הכהן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 65–66 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1263–1264).
- רבי מאיר שמחה הכהן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- על רבי מאיר שמחה ותורתו באתר דעת.
- הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, באתר Tog
- הרב זאב אריה רבינר, מרן רבנו מאיר שמחה הכהן זצ"ל, תל אביב, תשכ"ו.
- גליון "דעת תורה מרן רבי מאיר שמחה מדוינסק זצוק"ל", בעניני ארץ ישראל.
- ראש המוסד איסר הראל מעיד על הנס שחולל האור שמח, עלון אור עליון, סיון תשע"ז.
ספריו
- אור שמח - מדע אהבה וזמנים, באתר היברובוקס
- אור שמח - הפלאה, זרעים, עבודה, קרבנות, טהרה, באתר היברובוקס
- אור שמח - חלק נשים וקדושה, באתר היברובוקס
- משך חכמה באתר ויקיטקסט
- מאיר שמחה בן שמשון קלמן כהן (1843-1926), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הרב יוסף חיים אוהב ציון, הִילּוּלָא קַדִּישָׁא • בעל האור שמח מדווינסק זי"ע באתר jdn
- ^ דוד הלחמי, חכמי ישראל, תל אביב, תשי"ח, עמ' שע"ט.
- ^ התיאור המלא מהספר.
- ^ אגרת בעד מצוות יישוב ארץ ישראל, ונגד קביעת הציונות כגאולה, יום רביעי א' אדר-ב ה'תרנ"א
- ^ גליון דעת תורה מרן רבי מאיר שמחה מדוינסק זצוק"ל, בענין המכתב הזה
- ^ ישראל שפירא, הצהרת 'סן רמו' שהסירה את פחד השבועות, באתר כיכר השבת, 20.05.05
ישראל שפירא, החרדים שחגגו מאה שנים להצהרת 'סן רמו', באתר כיכר השבת, 20.05.06
|
38440245מאיר שמחה הכהן